האם כדאי להסכים לפוליגרף?

לאחר 9 חודשי נישואים בלבד התייצבו בני זוג בבית הדין הרבני בירושלים, לדיון בתביעת גירושים שהגיש הבעל. שני בני הזוג הסכימו כי בנישואיהם קיימת בעיה חמורה של היעדר יחסי אישות כלל, אך האישה טענה כי הבעיה אצל הבעל היא שהינו חסר כוח גברא, ואם יעבור טיפול ניתן יהיה להציל את הנישואים; אילו הבעל טען כי האישה בורחת ומתחמקת מקיום המצווה עצמה, אינה משתפת עימו פעולה, והעובדה שעודנה בתולה על אף שאלה נישואיה השניים, מעידה כי המצב חסר תקנה, ויש להתגרש מיד.

להכרעת בית הדין לגבי זהות ה"אשם" בפירוקם של הנישואים יש משמעות כלכלית משמעותית, שכן אם האשמה היא באישה, היא עלולה להפסיד את זכותה למזונות אישה עד לגט, וכן את זכותה לקבל את סכום הכתובה שעמד על 101,000 דולר.

בית הדין הרבני מצא את עצמו, ולא בפעם הראשונה, בעמדה בעייתית שבה עומדות בפניו שתי גרסאות סותרות לגבי נושא אינטימי, ועליו לבחור למי להאמין.

הבעיה השכיחה ביותר בבתי הדין הרבניים היא הסתירה בין הציווי ההלכתי לעשות דין צדק ולהגיע לאמת - לבין המגבלה הברורה של היעדר ראיות ועדים חיצוניים, כאשר מדובר בנושאים הנוגעים בצנעת הפרט והמתקיימים בינו לבינה.

על-פי ההלכה היהודית, "על-פי שני עדים יקום דבר", אך בדיני אישות קשה למצוא עדים, ואם כבר יש אנשים חיצוניים שמעורבים בחיי הפרט, הם בדרך-כלל קרובי משפחה מדרגה ראשונה, שהם ממילא פסולים לעדות.

בשנים האחרונות הבעיה אף החמירה, לאחר שבג"ץ הבהיר לבתי הדין הרבניים כי הם כפופים לחוק הגנת הפרטיות, ואסר עליהם לקבל ראיות חיצוניות שהושגו תוך האזנת סתר.

כתוצאה מכך, בתי הדין הרבניים פונים יותר יותר לשימוש באמצעי עזר חיצוני לבירור העובדות וחשיפת האמת: הפוליגרף. כיום במרבית הדיונים שבהם עולה מחלוקת עובדתית בית הדין הרבני מציע לצדדים לפנות לפוליגרף, ובכך משיג מטרה כפולה: הוא יכול ללמוד על אמינות הצדדים לא רק מתוצאות מבדק הפוליגרף - אלא גם מבחינת תגובת הצדדים להצעה לפנות לפוליגרף, בהנחה שהצד שחושש מחשיפת האמת יענה להצעה בפחות התלהבות או יסרב לה בכלל.

האם יש סיבה לחשוש מבדיקת הפוליגרף? ככלל, בית הדין הרבני אינו יכול לכפות על הצדדים לפנות לבדיקת פוליגרף, ונדרשת הסכמתם לבדיקה. בשנת 2008 אמנם התפרסם פסק דין של בית הדין האזורי בחיפה, במסגרתו הוצא צו המחייב את האישה להיבדק בפוליגרף לגבי טענות הבעל אודות קשריה עם גברים זרים נכריים ושימוש בסמים, במסגרת תביעת משמורת של הבעל על הילדים, אך מדובר בפסק דין יוצא דופן, וגם עליו הוגש ערעור.

אף הסכמה גרידא של הצדדים אין בה די, ועליהם להצהיר במפורש כי הם מקבלים עליהם את קיום בדיקת הפוליגרף ותוצאותיה בקניין גמור, אחרת לא ניתן יהיה להתחשב בתוצאות.

כך למשל בעניינו של הזוג חסר יחסי האישות, בית הדין הרבני הגדול פסל את פסק דינו של בית הדין האזורי, אשר שלל מהאישה מזונות וכתובה על בסיס תוצאות בדיקת הפוליגרף, על אף שזאת נעשתה בהסכמה, בין היתר מאחר שהצדדים לא התחייבו על קבלת הקניין.

מאחר שכאמור נדרשת הסכמה, סירוב מוחלט לפנות לבדיקת פוליגרף מצד אחד הצדדים, לעומת נכונות מהצד השני, נתפס בבית הדין כמעט תמיד כראיה תומכת כנגד הצד המסרב, בדומה למדיניות של בתי המשפט האזרחיים בדבר הימנעותו של צד מלהביא עדים שהיו יכולים לתמוך בגרסתו.

בתי הדין כבר מכירים גם את התרגיל של עורכי הדין לומר כי מרשם רצה להסכים אך הם יעצו שלא להיבדק, וגם בכך הם רואים סרבנות שיכולה "לתת רגליים" לגרסת הצד שכנגד.

מאידך, על מוחלטות תוצאות בדיקת הפוליגרף ניתן תמיד לנסות לערער. כידוע, תוצאות הבדיקה יכולות להיות מושפעות מגורמים חיצוניים, כגון נטילת תרופות מסוימות על-ידי הנבדק, וכן ממעורבותו של הגורם האנושי בבחירת השאלות, בניסוחן ובניתוח תוצאות הבדיקה.

בסופו של יום הפוליגרף אינו יכול לבדוק את האמת האובייקטיבית, אלא רק את תפיסתו הסובייקטיבית של הנבדק את האמת, וכך למשל כאשר בשנת 2009 בית הדין האזורי באשדוד הפנה את בני הזוג לבדיקת פוליגרף אודות השאלה האם הבעל נהג כלפי האישה באלימות, שני הצדדים יצאו דוברי אמת - ככל הנראה בשל ההבדל בתפיסתם של מהי אותה אלימות.

לאור שכלולו של מכשיר פוליגרף לאורך השנים והגדלת אמינותו עם הזמן, יש לצפות כי השימוש במכשיר רק ילך ויגבר. להלן מספר טיפים קטנים:

למי שבכל זאת מבקש להימנע מבדיקת הפוליגרף, חשוב לדעת כי חלק מבתי הדין הרבניים סוברים כי ניתן להשתמש בפוליגרף רק כשהמחלוקות הן ממוניות בלבד (כמו כתובה או מזונות), ולא לצורך הגירושים עצמם; ובית הדין הרבני הגדול כלל אינו תומך נלהב בפוליגרף.

מנגד, מי שנבדק וקיבל תוצאות שאינן משביעות-רצון עבורו, יכול להעזר בכך שמשקלו של הפוליגרף הוא של אומדנא בלבד, והוא יכול לשמש רק כראיה נוספת על ראיות אחרות, קרי פסק דין הנשען כולו על תוצאות בדיקת הפוליגרף בדרך-כלל לא יעמוד בערעור.

* עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".