פיגוע תדמיתי בעם היהודי

שואת העם היהודי שהתחוללה באירופה בשנים 1942-5 מהווה מזה שנים נושא לעשרות מייצבים ואנדרטות הפזורים ברחבי אירופה וארה"ב. קהילות מגוונות ברחבי העולם, רובן אינן יהודיות כלל, בקשו להנציח את הנספים אם כתוצאה מרגשות כנים של צער וסולידריות עם הקורבנות ולעיתים גם כמחווה אמתית של חרטה על אכזריותם של תושבים מקומיים שסייעו בפועל או בשתיקה במלאכת ההרג האכזרית, בעיקר בארצות כגון גרמניה, פולין ואחרות.

האם בתום 65 שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה "תדמית השואה" מיטיבה עם ישראל והעם היהודי ?

בשנים האחרונות אנו עדים לביקורת הולכת וגוברת בעולם כנגד מדינת ישראל, חלקה המבטאת דה-לגיטימציה לעצם ישיבתנו כאן בארץ אבות. כתגובה נשמעים קולות ודעות מתוכנו המנסים להבין את פשר התופעה המעיקה כמו גם לנסות ולהציע דרכים למתן את הקולות הבאים לא רק מאויבים מסורתיים כמדינות ערב אלא גם קולות ביקורתיים בקרב חוגים רחבים באירופה, ארה"ב ולאחרונה גם ביבשת דרום-אמריקה.

נדמה כי הולך ותם לו האשראי המוסרי הבינלאומי שניתן למדינה הציונית שנבע בין השאר מרצון טוב של אחדות מאומות העולם החשובות לפצות אותנו על אותם ימים אפלים בהם הושמדו 6 מיליון מבני עמנו.

העובדה שמועצת הביטחון לא מצאה אף לנכון לגנות את שליט איראן הקודם מחמוד אחמניג'אד שקרא השכם והערב להשמדת ישראל מוכיחה שלישראל של המאה ה-21 לא מובטחות "הנחת שואה" מכל סוג שהוא.

האשמות בוטות הנשמעות גם באירופה כנגד חילי צה"ל המואשמים לעיתים ב"פעילות נאצית" אינן משאירות מקום לספק : האשראי המוסרי שניתן לנו הפך לבומרנג כנגדנו ולסיבה "לגיטימית" לניגוח ישראל באחדות מהבמות הציבוריות החשובות בעולם המערבי, כולל כמובן על במת האומות המאוחדות.

בעצם הימים האלה פועלים בנמרצות ראויה לציון כלל מדינות האיחוד האירופאי כנגד עצם נוכחותם של ישובים יהודיים מעבר לקו הירוק ומאיימים בחרם עסקי ואקדמי גורף כנגד מוסדות וחברות הפועלים או משתפים פעולה עם גורמים בשטחי יהודה ושומרון.

שואת העם היהודי הולידה בקרבנו את ההכרזה "לעולם לא עוד" שנתפסה על-ידנו לעיתים כתעודת ביטוח כנגד גורמים בעולם שהתנגדו למדיניות ישראל (כדוגמת או"ם-שמום) ותויגו כמעט אוטומטית כמונעים מתחושות אנטישמיות גרידא.

כיום ברור לנו שהתיוג האנטישמי לכל המתנגדים לנו פג תוקפו ואינו יכול להוות תחליף למדיניות ישראלית שתהיה מקובלת בקרב המדינות המכתיבות כיום את הסדר העולמי, בראשם ארה"ב .

הזמן הנכון לשנות כיוון

בצוק העיתים חובה עלינו ליצר אסטרטגיה הסברתית (דיפלומטיה ציבורית במינוח עכשווי) ברוח הזמן התואמת את הלכי הרוח וערכי התרבות של הדור הניצב היום בראש המדינות המרכזיות בעולם, דור שסיפור השואה אינו גורם לו בהכרח לתחושה של מחויבות וסולידריות עם העם היהודי היושב בציון .

ניתן להניח שמעטים בעולם הגדול מודעים לחיוניות וליצירתיות של החברה בישראל המייצרת יותר מחקרים מדעיים לאדם מכל מדינה בעולם, המפעילה יותר חברות הזנק מכל מדינה אחרת למעט ארה"ב ואחוז האקדמאיים שלה מתוך כוח העבודה הוא הגבוה בעולם.

הגדרת המותג "ישראל" חייבת מעתה להקרין את היתרון התחרותי הבולט ביותר של המדינה: קידמה טכנולוגית לרווחת האנושות.

חיוני להציג מעל כל במה בעולם את הישגים הייחודיים של החברה והמשק בישראל, כדוגמת פיתוחם ויצורם של מוצרים רפואיים ,חלקם מצילי חיים, חידושים מרחיקי-לכת בטכנולוגיות המידע , מוצרים אגרו-טכנולוגיים, מחקרים פורצי דרך בתחומי הכימיה והכלכלה (שהניבו פרסי נובל לשלושה מדענים ישראליים), חקר התעופה והחלל ותחומי חיים אחרים.

העובדה שישראל מדורגת שנייה בעולם, אחרי קנדה, במספר החברות הזרות הרשומות בבורסת הנסדא"ק בארה"ב, רובן בתחומי הטכנולוגיה הגבוהה, מהווה "תחמושת" הסברתית שתכליתה הצגת עם עקשן, חרוץ, מוכשר, יזם בנשמתו ודבק במטרתו - תדמית הציונות של המאה 21.

לנוכח השגייה הטכנולוגיים של ישראל, מדינת הסטארט-אפ כפי שהיא מתויגת כיום בפי רבים, עומדת בפני המדינה הזדמנות-פז לחזור לקדמת הבמה העולמית כספקית מרכזית של סיוע הומני ופתרונות טכנולוגיים למדינות מתפתחות ואף המתקדמות שבהן.

אזרחי העולם השלישי, ולא רק הם, הם בבחינת "קהל שבוי" לחדשנות ישראלית המנפיקה בתדירות ראויה לציון פיתוחים טכנולוגיים פורצי-דרך שחלקם משנים לחלוטין את האופן שבו מנהלים אזרחים בעולם את אורחות חייהם כאשר מוצרים תוצרת כחול-לבן בתחום מדעי החיים קנו להם מקום בליגת-העל של עולם הרפואה המודרנית.

איכות ההון האנושי העומד לרשות ישראל מחייבת את קברניטי המדינה לאתר כל העת הזדמנויות לקחת חלק בפרויקטים טכנולוגיים בכל פינה בעולם ,ולא רק במדינות מתפתחות.

על המדינה להקים ולממן את "חיל החדשנות הלאומי" שישכיל לאתר ולהכשיר חברות ישראליות להתחרות במכרזים של ארגוני סיוע בינלאומיים לביצוע פרויקטים בתחום שיפור איכות החיים, הבריאות , האנרגיה ושמירת הסביבה , תחומים שבהם ישראל היא כור-היתוך מהטובים בעולם.

המגע הבלתי אמצעי של אזרחים בעולם עם מומחים ישראליים המגיעים לקידום פרויקטים ושיתופי-פעולה היא הדרך להציג את פניה של ישראל העכשווית המוכרת לרבים מערוצי המדיה ההמונית בלבד, בהם מוצגת ישראל כמדינה העסוקה בעיקר בקונפליקט מדיני-צבאי בלתי נגמר עם שכניה הערבים.

הטיפול המסור של רופאים ישראליים בחולי עיניים בגואטמלה וחולי איידס באתיופיה, הסיוע לנפגעי רעידת האדמה ביפן והקמת חוות חקלאיות בסין ע" מומחים ישראליים היא התשובה שעל ישראל להציג אל מול מפגינים קולניים כנגד ישראל הצועדים בהפגנתיות ברחובות ערים בעולם ואחרים המכפישים בשיטתיות את מדינת ישראל וערכיה.