"אם יימשך מחנק אשראי - נראה עוד נפילות של חב' בנייה"

התקררות ענף הנדל"ן, הקושי להשיג אשראי חדש - מהבנקים או משוק ההון, מוסר התשלומים (שאף פעם לא היה גבוה במיוחד בענף הנדל"ן), המחסור בעובדים ואפילו התקן המחמיר של תקופת הבדק גובים קורבנות ראשונים - קבלני הביצוע.

שתי חברות בולטות ו-ותיקות מאוד בשוק שנכנסו להקפאת הליכים או פירוק בשנה האחרונה הן קבוצת "קל בניין" בבעלות אברהם ליבר ו"אחים מולר" של אילן ציוני. בעוד האחרונה, קבלנית ביצוע בינונית בפרויקטים יזמיים למגורים כמו גם לקבוצות רכישה, כבר נמצאת בפירוק וככל הנראה הבראתה מוטלת בספק, החברה השנייה, קל בניין, נמצאת בהקפאת הליכים והחלה תהליך הבראה שיסתיים כאשר יימצא לה בעלים חדש.

"הרווחיות בענף הזה היא לא היי-טק ולפעמים שיקול לא נכון בהיקף שקלים בודדים בעבודה אחת יכול להצטבר לסטייה של מיליונים", אומר רו"ח גבי טרבלסי, הנאמן בהקפאת ההליכים של קל בניין, "תקלה אחת הולכת והופכת לכדור שלג שבסוף מוביל לקריסה".

"זה לא חפציבה"

חשוב להרגיע ולומר שלא מדובר בעוד מקרה חפציבה, שהותירה באוגוסט 2007 מאות רוכשי דירות ללא מענה, ללא דירה וללא הכסף ששילמו ללא הערבויות הנדרשות. ויחד עם זאת, שתי חברות שבמקרה הטוב יחליפו בעלות ובמקרה הרע יעשו את כל הדרך עד הפירוק, מעלות סימני שאלה בנוגע למצב הענף כולו.

על פי מדד הסיכון של ענף הבנייה של חברת המידע העסקי BDI, מצבן של חברות הבנייה הלך והורע מתחילת 2010 ועד תחילת 2013. הסיכון יחסית לחברות אחרות במשק עלה מרמה של 6.1 ב-2010 לרמה של 6.5 בסוף 2012. ואף על פי כן, אומרים שם, דווקא ב-2013 נראה כי קיימת מגמת שיפור ובחציון הראשון של השנה ירד מדד הסיכון מעט ל-6.4.

"אין צפי לקריסה מסיבית של חברות בענף", מעריך אייל ינאי, מנכ"ל משותף ב-BDI, המתייחס לחברות שנקלעו בקשיים בשנה האחרונה. "מה שתרם לקריסתן של אותן חברות הוא חוסר בנזילות, וזו כבר בעיה כלל ענפית ולמעשה כלל משקית. על אף שהכלכלה הישראלית נפגעה באופן מצומצם בלבד מהמשבר הכלכלי העולמי, בכל זאת קיים מחנק אשראי במשק שמעיב על החברות בענף".

עוד מוסיף ינאי שענף הבנייה ככלל מאופיין ברמת סיכון גבוהה מהממוצע במשק, ובאי ודאות גבוהה יחסית שגברה בשנים האחרונות. "הסיכון הענפי בנדל"ן גבוה מהממוצע במשק. בשני הרבעונים הראשונים של 2013 חל שיפור מסוים ברמת הסיכון, אך לא ניתן לומר בבירור אם מדובר במגמה שתימשך. הנפילות המדוברות חלו דווקא בתקופה שבה יש רמה גבוהה של ביקוש, כך שאם יימשך מחנק אשראי ומדיניות של יד קפוצה של הבנקים ייתכן שנראה נפילות של חברות נוספות בענף הבנייה".

לדברי ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ, בעיות התזרים אינן נובעות רק ממחנק האשראי. לדבריו, "מוסר התשלומים בענף הוא מהגרועים במשק ומזמיני העבודה מעכבים תשלומים לקבלנים במשך חודשים. זה ניכר בעיקר בקרב רשויות מקומיות. כאשר מוסר התשלומים הלקוי פוגש את מחנק האשראי בענף הבנייה, אנו עדים ליותר ויותר מקרים שבהם הבנקים כבר לא מוכנים להתחשב בקבלנים שחברות ממשלתיות או ציבוריות חייבות להם כסף וכך נחרץ לעתים דינן של חברות איכותיות רק בשל עיכוב בתשלום".

"הקפאת הליכים היא דרך יחידה"

מי שאמון היום על הבראת חברת קל בניין הוא כאמור רו"ח טרבלסי, וגם הוא אינו סבור שהענף עומד בפני מפולת.

"זו לא החברה הראשונה שנקלעה לקשיים, אבל אני לא חושב שמדובר במגמה או בסנוניות ראשונות לקראת גל קריסת חברות נוספות. שתי הדוגמאות הללו מעידות על אירועים נקודתיים שמתרחשים בענף מפעם לפעם. העובדה שיש הרבה חברות שמתעניינות ברכישת קל בניין מעידה על כך שאין התקררות בשוק או שמדובר בענף שאף אחד לא רוצה להתקרב אליו. יש ביקוש גבוה היום גם לתשתיות וגם למגורים, זה לא כמו בשנות ה-90, אז המצב היה שונה. תמיד יש חברות שנכנסות להקפאת הליכים, אבל המיקרו לא תמיד משליך על המאקרו".

טרבלסי מדגיש שהקפאת הליכים היא לעתים תהליך שחברה חייבת לעבור כדי להבריא: "קל בניין היום היא חברה פעילה, עם צבר עבודות של למעלה מ-200 מיליון שקל ותקבולים של כ-80 מיליון שקל, וכל זה בתקופה של הקפאת הליכים. ניהול כושל של חברה משפיע על קבלת ההחלטות כמו גם על תוצאות בלתי צפויות שקורות. במקרה של קל בניין, לחברה נוצרה גיבנת של חובות שאותה היא לא יכלה לממן על ידי הפעילות השוטפת. במסגרת הקפאת ההליכים הגיבנת של החברה יורדת ומי שירכוש אותה עכשיו ירכוש אותה ללא החובות. לפעמים הקפאת הליכים היא הדרך היחידה להציל חברה. הבעיה היא שבדרך כלל חברות מגיעות לשלב הזה מאוחר מדי ואז קשה להבריא אותן".

באותו הקשר מזכיר טרבלסי גם את הסדרי החוב במשק: "יש היום הרבה הסדרים שמתגלגלים ברחובות ומוטב שהיו הולכים להקפאת הליכים, שזהו מכשיר עם זמן קצוב, בתהליך ברור ומסודר עם גורם אחד שמוביל אותו. בהסדרי חוב אין שום דבר מאלו. זה יכול לקחת שנים ולא בטוח שסוף התהליך יהיה הבראה של החברה. ההסדר מטפל ברגל הפיננסית אבל גם הצד התפעולי של החברה חשוב, וצריך תמיד לטפל בשתי הרגליים".

לעומת המקרה של קל בניין, המצב הנוכחי של חברת הביצוע "אחים מולר" אינו נראה מבטיח. לחברה מונתה מפרקת זמנית, אלונה בומגרטן ממשרד עוה"ד נשיץ ברנדס, שמנסה למצוא חברה קבלנית או כמה חברות שייכנסו לנעלי האחים מולר במספר לא קטן של פרויקטים שנמצאים בשלב זה או אחר. החברה מעורבת בהקמתן של 241 יחידות דיור בתל אביב, הוד השרון וכפר סבא, אשר חלק הגדול נבנה עבור קבוצות רכישה.

החברה, שנקלעה לחובות שעומדים היום על כ-50 מיליון שקל, נרכשה על ידי אילן ציוני (שהחזיק גם בקבוצת 'מוטו תקשורת', המוציאה לאור של מגזינים) רק בשנת 2011 מילדיו של מרקל מולר, מי שהקים את החברה בשנת 1925.

מה שגרם ככל הנראה להידרדרות המהירה היה חישוב לא נכון של החובות הקיימים ואחריות הבדק על בניינים שכבר נמסרו לרוכשים טרום הרכישה. כך למשל, תיקוני אריחים שנפלו בפרויקט מסוים גבו מיליונים שלא הובאו מראש בחשבון הכולל.

"קשיי נזילות שנבעו מעיכובים"

"אנחנו מנסים היום לראות האם ניתן עוד להפעיל את החברה כעסק חי", מספרת בומגרטן, שעובדת בשיתוף פעולה עם הנושה המובטח של החברה, הבנק הבינלאומי (המיוצג על ידי עו"ד יונתן סונדרס ונציגי חברת כלל שהוציאו את הערבויות). "יש פניות של קבלנים ואנחנו גם פונים לאחרים במטרה להשלים את הפרויקטים. הבעיה המרכזית של החברה הייתה קשיי נזילות שנבעו מעיכובים שאינם בשליטתה, כמו גם הגיבנת שקיבלו הרוכשים עם החברה".

בומגרטן מקפידה לציין את הבעייתיות שאליה נכנסו חברי קבוצות הרכישה שלהם בנתה החברה: "קבוצות הרכישה עכשיו נמצאות בבעיה, ואת זה אנשים צריכים להביא בחשבון כשהם נכנסים לסוג כזה של פרויקט. אלו סיכונים שחברי הקבוצה חייבים להיות מודעים להם וכעת הם יצטרכו להשלים כספים בעצמם".

חברי קבוצות הרכישה צריכים לשבת עם המפרקת הזמנית ולנסות לגבש בעצמם מתווה מוסכם. עוד נקודה שעליה מעידה קריסת החברה היא חוסר הוודאות בענף, שמותיר את החברה המבצעת בסיכון להוצאות כספיות נוספות גם לאחר תום הבנייה. במקרה הספציפי הזה, פרויקטים שהבעלים הנוכחי כלל לא היה מעורב בבנייתם היו אחת הסיבות לנפילת החברה".

גם בהתאחדות מודעים לכך שחברות הביצוע נמצאות בחזית הסכנה. "ענף הביצוע בישראל הוא תחרותי מאוד, עם מתח רווחים נמוך, רווי בסיכונים ובחסמים המקשים על פעילות החברות הקבלניות", מסביר בובליל, "קיימת אי ודאות בנוגע למחירי תשומות הבנייה, ועלייה חדה במחיר תשומה מרכזית במהלך הביצוע עלולה להפוך פרויקט רווחי להפסדי. המחסור בפועלים מקצועיים והעלייה בשכרם של העובדים הסינים שהולכים ומתמעטים גורמת אף היא לגידול לא צפוי בעלויות ולהתמשכות הבנייה - שמשמעותה גידול בעלויות התקורה ובמקרים מסוימים גם תשלום פיצויים על איחור לרוכשי הדירות או למזמיני העבודה. אם המחסור החמור בעובדים זרים יימשך ולא יינתן פתרון למחנק האשראי אנו חוששים שנראה עוד חברות ביצוע שיקלעו לקשיים".