בסוף השבוע האחרון התפרסם ב"פורבס" הנתון השנתי של שווי הקבוצות ב-NFL. זה היה, כצפוי, נתון יוצא דופן שהראה שוב שמדובר בליגה שחיה בספירות אחרות מכל ליגה אחרת בעולם. ליגה רווחית (31 מ-32 קבוצות שסיימו ברווח תפעולי את 2012), שתוך שנה-שנתיים גג תדווח על הכנסה שנתית של יותר מ-10 מיליארד דולר (בערך פי 5.5 מהצ'מפיונס ליג).
על רקע הדברים הללו אפשר להבין את המאבק האובססיבי של ראשי הקבוצות והשחקנים למנוע עד כמה שניתן את האפשרות שהליגה הזאת "תתלכלך", כלומר תתחיל להנהיג בדיקות מחמירות לגילוי שימוש בחומרים אסורים שבטעות יגלו תמונה קטסטרופלית. בסוף השבוע האחרון עלה הנושא שוב לסדר היום, בעקבות מזכר שהועבר בין הקבוצות ובו סוכם עקרונית על דרך שתהיה מקובלת על כל הצדדים להתחיל לבצע בדיקות דם. בדיקות כאלו יאפשרו לאתר סופסוף שימוש ב"סם הספורטאים" - הורמון גדילה (HGH).
***
ב-NFL ניסו במשך שנים להכניס את בדיקות הסמים לליגה, בעיקר כשהלחץ הציבורי להנהיג בדיקות כאלו החל להתגבר. אבל רק ב-2011 הצליחו במסגרת חתימת ההסכם הקיבוצי החדש בין ארגון השחקנים לבין הליגה לאשר בדיקות דם לגילוי שימוש בהורמון גדילה. למרות שההסכם נכנס לתוקף כבר לפני שנתיים, עד היום לא נערכו בדיקות כאלו. למה? כי השחקנים דרשו קודם כל לחקור ולבחון מהו המינון שייחשב לכזה שאסור בשימוש. כלומר, לנהל מו"מ על המינון שיהיה אסור בשימוש. הסיבה: הורמון גדילה הוא חומר שמופרש באופן טבעי על-ידי הגוף, והשחקנים טענו כי הבדיקות הללו עלולות לתפוס שחקנים שכלל לא לוקחים הורמון גדילה אלא סובלים מהפרשה מוגברת טבעית של הורמון כזה.
ככה הזמן הלך ונמרח, עד שהשבוע התברר שנמצאה נוסחה מעניינת: כ-100 שחקני עבר ב-NFL שפרשו לא מכבר הסכימו לשמש כעכברי מעבדה ולהשתתף בניסוי שבו יוזרק להם הורמון גדילה, ובכך לסייע בקביעת רמת המינון שתיחשב כמותרת. רק אחרי שייקבע המינון הברור, אז אפשר יהיה להתקדם לשלב הבא: לקבוע את העונש לשחקן שנתפס.
בשונה מהנהוג מהעונשים המוכרים בעולם, למשל עונשי הרחקה של שנתיים לספורטאי אולימפי שנתפס בפעם הראשונה על שימוש, ארגון שחקני ה-NFL הסכים לבדיקות דם בתנאי שהענישה תהיה מאוד מאוד מינורית. מה זה מינורית? במסגרת המזכר שהועבר על-ידי הליגה לקבוצות, נקבע קודם כל שכמות הבדיקות תהיה קטנה מאוד - בכל שבוע ייבחרו באופן רנדומלי על-ידי מחשב 40 שחקנים בלבד (שמונה קבוצות, חמישה שחקנים מכל קבוצה) שתיערך להם בדיקה. שחקן שהמינון של הורמון הגדילה שיימצא אצלו בבדיקה יהיה גבוה מהמינון שייקבע בניסוי, ייחשב ככזה שהשתמש בסמים. העונש: מצחיק. ארבעה משחקים בלבד בחוץ (חודש השעיה), ללא שכר. שחקן שיימצא נקי בבדיקה יוסר מהרשימה ואסור יהיה לבדוק אותו במשך שתי עונות. שחקן שייתפס בפעם השנייה בפרק זמן של שתי עונות, העונש הבא שלו יהיה שמונה משחקים בחוץ (שקול לחצי עונה) ללא שכר.
***
הסיפור הזה ממחיש בעיקר את כוחו האדיר של ארגון השחקנים ב-NFL, שהצליח לצקת עונשי סימום שהיו מביישים כמעט כל ענף ספורט שמכבד את עצמו. מצד שני, צריך לזכור שגם האינטרס של בעלי הקבוצות והנהלת הליגה הוא שיהיו כמה שפחות תפיסות על סמים, שפוגעות ביחסי הציבור, ועשויות לסכן תעשייה שכאמור מגלגלת כ-10 מיליארד דולר בשנה.
כעת, מה שנשאר לשחקנים זה לעשות את המתמטיקה: האם חודש בלי משכורת בחוץ זה משהו שבשבילו שווה להפסיק להשתמש?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
