העובדה שחלף מעל לחודש וחצי וטרם התמנה נגיד קבוע לבנק ישראל, תרמה לתחושת היעדר הנהגה בקרב מספר פעילים בשוק המט"ח. אלה החלו להאמין כי ללא מבוגר אחראי יהיו ידיו של בנק ישראל "חלשות" בכל הקשור לרכישות משמעותיות של דולרים, במסגרת מדיניות שמירת תנאי הסחר ושער-החליפין.
הירידה בביקוש למט"ח והיצע גובר מצד יצואנים ופעילים זרים, הורידו את שער הדולר לשפל של השנתיים האחרונות, ואילצו את משרד האוצר ליטול את השרביט ולפעול באמצעות הנשק העצמי העומד לרשותו במלחמה נגד התחזקות השקל: גידור החוב הדולרי של ממשלת ישראל והפיכתו לחוב שקלי באמצעות עסקאות מול מוסדות פיננסיים.
רכישת דולרים על-ידי האוצר לצורך פירעון האשראי במטבע-חוץ של ישראל היא מהלך מקובל לצורך תשלומי הריבית והקרן, שכן למדינה חוב פתוח של כ-30 מיליארד דולר, שבגינו נדרש תשלום שוטף של יותר ממיליארד דולר בשנה. גם בשנים 2008-2009 ביצע משרד האוצר עסקאות כאלה, אך אז הייתה הסיטואציה שונה בתכלית.
הנגיד פישר, ביצע רכישות מאסיביות של מטבע-חוץ כדי להגדיל את יתרות המט"ח כמטרה ראשית וגלויה, וכן כדי לתמוך בשער-החליפין כמטרה עקיפה, ויש שיאמרו נסתרת. כעת מדובר בפעולות סולו מצד האוצר ובפעילות מצומצמת במיוחד מצד בנק ישראל.
השפעה הרסנית
זה תקופה ארוכה שער-החליפין האפקטיבי, שהוא הביטוי לסל המטבעות הכולל את שותפות הסחר העיקריות של ישראל, נמצא במגמה מתמשכת של התחזקות השקל מול הסל. שער-החליפין הנומינלי האפקטיבי של ישראל קרוב לרמה של 85 נקודות - רמה קרובה לרמת השפל של כל הזמנים!
הפעם האחרונה שבה שער-החליפין האפקטיבי היה ברמה זו, הייתה בנובמבר 2008. השער הנמוך מלמד שתנאי הסחר של היצואנים במשק נשחקו, וכעת הם הגרועים משהיו בחמש השנים האחרונות.
השפעת התחזקות השקל היא הרסנית במיוחד בקרב חברות שאין להן את הפריסה הגלובלית המקזזת את השפעת תנודות השערים ואת הפריון המוגבל לעובד. התחזקות השקל עשויה לפגוע בתעשיית ההיי-טק כמו גם ביתר התעשיות המסורתיות המקומיות.
על רקע המשקל הגבוה שיש ליצוא בתוצר-המקומי-הגולמי (תמ"ג), כאשר הייצוא מהווה יותר מ-40% מהתמ"ג, האוצר ובנק ישראל יידרשו לפעול בנחישות ובדחיפות להבטחת תנאי הסחר של היצואן הישראלי. קרוב היום שבו נתבשר כי נגיד בנק ישראל הנכנס בנעליו של פישר יודיע על תוכנית חדשה להתערבות בשוק המט"ח. ראוי ורצוי כי המהלך יבוצע בהקדם האפשרי.
על רקע התנודות החדות והפגיעה האנושה בערך תמורות הייצוא, היצואנים עצמם חייבים לנהל את הסיכונים הפיננסיים שלהם הם חשופים בטווחים השונים. אולם בבחינת הסיכונים לטווח הקצר, משרד האוצר ובנק ישראל חייבים לרקום תוכנית פעולה משותפת להעלאת שער הדולר בחזרה לרמה של 3.7 שקלים לדולר ויותר, שכן ממוצע השערים מתחילת שנת 2013 שוכן ברמת 3.6511 שקלים לדולר, בעוד הממוצע של שנת 2012 שכן ברמת 3.8580 שקלים לדולר.
אם תנאי הסחר יוסיפו להרע ליצואנים, בידי בנק ישראל קיים "נשק יום הדין" שאותו מפעיל בהצלחה הבנק המרכזי בשווייץ: קביעת שער-חליפין מינימלי. עצם ההכרזה על צעד כזה אמנם חשוף למתקפה ספקולטיבית, אולם על רקע יכולתו של בנק ישראל - באמצעות הדפסת שקלים ורכישת דולרים, ובהמשך בעזרת ספיגת השקלים למניעת לחצים אינפלציוניים - יכול בנק ישראל לרכוש מט"ח כמעט ללא הגבלה. פעולה כזו עשויה להפחית את הצורך בהתערבות יומיומית מצד בנק ישראל.
אפשרות נוספת: להגדיל את הרכישות מעבר לתוכנית הקיימת לקיזוז הירידה בביקוש למט"ח בשל השפעת זרימת הגז ממאגר תמר, אך כן להרחיב את צעדי ההגבלה על הפעילות הפיננסית לטווח קצר. זאת, באמצעות הטלת מיסוי והגבלותלצמצום פעילות הספקולנטים.
הכותב הוא מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
