לשמור על היתרון: ישראל מבקשת מארה"ב להגדיל את הסיוע

ישראל מבקשת מממשל אובמה להגדיל את הסיוע הצבאי השנתי שהיא מקבלת מארה"ב. נציגים משתי המדינות החלו לנהל מו"מ ראשוני על חבילת סיוע חדשה ל-10 שנים, שתיכנס לתוקף עם פקוע החבילה הנוכחית, ב-2017. הבקשה הישראלית נובעת לא רק מצרכי הביטחון הגדלים של ישראל אלא גם משאיפה לשמור על היתרון האיכותי של צה"ל, שנשחק בעקבות מכירות נשק אמריקני מתקדם למדינות ערב בשנים האחרונות. כך מוסר "דיפנס ניוז".

פקידים אמריקניים וישראלים, שרואינו בוושינגטון, אמרו ששיחות ההכנה הראשוניות לקראת חבילת הסיוע החדשה מתמקדות בכל החששות והשאיפות של ישראל, לרבות צרכי המודרניזציה של צה"ל, איומים חדשים שנובעים מאי היציבות האזורית וכאמור - שחיקת העליונות האיכותית.

במו"מ שהוביל להסכם שמסדיר את חבילת הסיוע הנוכחית, בסך 30 מיליארד דולר ל-10 שנים, לא התייחסו שני הצדדים באופן ספציפי לסוגיות העליונות האיכותית של צה"ל ואף לא ניסו לחשב את עלויות העליונות הזו.

חששות ישראל משחיקת עליונותה הצבאית, ובמקביל, התחייבויות אמריקניות לשמור על העליונות הזו, נדונו בעבר בפורומים דו-צדדיים נפרדים. ועדות של הקונגרס, שאמורות לבחון באיזו מידה משפיעות מכירות נשק אמריקני למדינות ערביות על מאזן הכוחות במזה"ת, תרמו תשומות משמעותיות לדיונים בפורומים אלה.

"הסכמי הסיוע הצבאי לישראל בטווח הארוך, או התכנון לסיוע ביטחוני, מעולם לא נקשרו ישירות לעליונות האיכותית של צה"ל, כלומר ליכולתה של ישראל להגן על עצמה בכוחות עצמה מפני כל שילוב אפשרי של כוחות אויביה, אם כי הדבר השתמע מהסכמים אלה", אמר ל"דיפנס ניוז" דב זקהיים, לשעבר החשב הכללי של הפנטגון ותת שר ההגנה.

אך בזמן שחלף מאז, המחויבות דה-פקטו של וושינגטון לייתרון הצבאי האיכותי של ישראל הונצחה בחוק האמריקני, וקבוצות העבודה הישראליות-אמריקניות, שמניחות עתה את היסודות להסכם הסיוע החדש, מאמצות גישה "הוליסטית" יותר לצרכי הביטחון של ישראל, אומר מייקל אורן, שגריר ישראל בארה"ב.

"לא ידוע לי מה מידת החשיבות שיוחסה לעליונות הצבאית של ישראל, אם בכלל יוחסה לה חשיבות, בסבבים הקודמים של השיחות בין ישראל לארה"ב על הסיוע, אבל הקשר בין העליונות הצבאית לבין הסיוע נעשה עתה חזק יותר", אמר אורן.

השגריר ציין, שחוזים "גדולים מאוד" לאספקת נשק אמריקני למדינות ערביות מעלים חשש שצבאות מסוימים (במזה"ת) רכשו יכולות דומות לאלה של צה"ל, אך הוא הדגיש, שישראל לא הביעה התנגדות לעסקות אלה.

לפי נתונים עדכניים של שירות המחקר של הקונגרס (CRS), הגיע השווי המצרפי של הסכמים למכירות נשק אמריקני למדינות במזה"ת בין 2008 ל-2011 ל-91 מיליארד דולר. הסכמים אלה כללו מכירות מטוסי קרב חדשים ומשודרגים מדגם אף 15 ועשרות מסוקי אפאצ'י ובלק הוק לחיל האוויר של סעודיה; מערכות THAAD להגנה מפני טילים ומסוקי צ'ינוק לאמירויות הערביות המאוחדות; מטוסי אף 16 למצרים, לעיראק ולעומאן; וייצור משותף של טנקי מערכה מדגם 1A1M עם מצרים (העסקות עם מצרים עלולות להתבטל בעקבות העימות בין הצבא המצרי לאחים המוסלמים).

"אנו מבינים שאם ארה"ב לא תמכור את מערכות הנשק האלה, אחרים ימכרו", אמר אורן. "אנו גם מבינים את העובדה, שכל אחת מאותן עסקות למכירות נשק תורמות ליצירת אלפי מקומות עבודה בארה"ב. יש לנו אינטרס בכלכלה אמריקנית חזקה ותוססת".

השגריר הוסיף, כי לבד מצרכי המודרניזציה של צה"ל והצורך לקיים את עליונותו הצבאית, הדיונים על הסכם הסיוע החדש צריכים להביא בחשבון גם התעצמות יכולות הטילים של חיזבאללה וחמאס. הדיונים צריכים להתייחס גם לעובדה שישראל נאלצה להוציא כמעט שני מיליארד דולר על ביצור גבולותיה עם מצרים, לבנון וסוריה.

מכל מקום, אורן נמנע מלהעריך מה יהיה היקף הגידול בסיוע שישראל מבקשת לקבל. לפי ההסכם הנוכחי, רמת הסיוע השנתי עלתה מ-2.4 מיליארד דולר ל-3.1 מיליארד דולר, ורמה זו תישמר עד סוף 2017.

פקיד אמריקני אמר, כי כל בקשה שקשורה לשמירה על היתרון האיכותי של צה"ל תיבדק לגופה. אך הוא הודה, כי "אי אפשר שלא לבחון את התמונה הגדולה כאשר דנים באתגרים הביטחוניים של ישראל".