התחומים ה"חמים" של המכשור הרפואי

חברת הייעוץ והמחקר העולמית פרוסט אנד סאליבן פרסמה לפני כחודש דוח כולל על תחום המכשור הרפואי, שבו זוהו התחומים העיקריים שבהם צפויה צמיחה בשנים הקרובות. המדובר במוצרים מבניים לתחום הלב; מוצרים מבוססי רובוט (כגון זה של חברת מזור); מוצרים למניעת זיהומים בבתי חולים, ולטיפול בחולה בביתו; מוצרים פולשניים ומושתלים לטיפול במחלות נפש ומוח (כגון זה של בריינסווי); וכן תחום ה"ביג דאטה" לניהול שירותי רפואה.

בפרוסט אנד סאליבן מציינים כי חלק ממניות תאגידי המכשור הרפואי הגדולות נמצאות בעלייה בשנה האחרונה. בחברה מציעים לשים לב במיוחד לחברות ג'ונסון אנד ג'ונסון, שערכה רה-ארגון בתחום וצפויה לבצע רכישות חדשות; מדטרוניק, ששמה דגש על שווקים מתפתחים וצפויה לצמוח בשוקי המסתמים והטיפול בלחץ דם; סטרייקר, שנכנסה לסין ועומדת להיכנס לשוק הרובוטיקה; קובידיאן, שסיימה גל רכישות וצפויה להתחיל בשיווק אגרסיבי של מוצריה החדשים; וסיינט ג'וד, שנכנסת לתחומים צומחים כמו מסתמים, אבלציה (צריבה סלקטיבית של רקמות) וגירוי עצבי.

נציין כי מדד דאו ג'ונס לציוד רפואי, הכולל רבות מן החברות הללו, עלה מתחילת השנה כ-16%, ומאז אוגוסט שעבר בכ-19%. זה אמנם לא דומה לעלייה במדד הביוטק, שעלה 43% מאז אוגוסט האחרון, אך עדיין מרשים.

למרות האופטימיות מציינים בדוח כי הטרנד הגדול של השנה הוא חיסכון בהוצאות, שהופך חשוב מאשר צמיחה בהכנסות. ייתכן מאוד כי בשווקים בוגרים כמו ארה"ב או אירופה יהיה קיטון של ממש בהוצאה על מכשור רפואי, ולכן ישנה חשיבות רבה בפנייה לשווקים מתפתחים. אולם, החברות המבוססות מתקשות לעשות זאת כרגע, משום שהן קשורות מדי לתשתיות הקיימות שלהן במדינות המפותחות. בדוח מציעים לפלח את המדינות המתפתחות לפי עיר או מחוז, ולא לנסות לפנות למדינה בכללותה.

בישראל לוקחים סיכונים

בפרוסט אנד סאליבן פרסמו החודש גם דוח מיוחד לתחום הסטנטים. הסטנט, שתומך בכלי דם ומשאיר אותו פתוח לאחר שבוצע צנתור טיפולי, הוא אחד המכשירים הרפואיים הנמכרים אי פעם. שוק הסטנטים העולמי מגלגל כ-7 מיליארד דולר, שהם כ-2.5% משוק המכשור הרפואי העולמי.

כיום שוק הסטנטים סובל מהשקעות חסר מקרנות הון סיכון, בעיקר נוכח תחושתן כי הוא הגיע לבגרות וכבר דל בחידושים מהותיים, וכן בגלל רגולציה קשוחה מאוד למוצרים.

שוק הסטנטים נחלק לשלושה תחומים - סטנטים מתכתיים, שהם דור העבר של התחום; סטנטים מצופי תרופה, שהם כר פורה לחידושים, למשל מבחינת סוג התרופה וקצב שחרורה; ותחום העתיד - הסטנטים המתכלים, שהיום עדיין חסר בו מידע קליני.

"יקר לפתח סטנט, אבל זה לא כמו פיתוח תרופה, והדבר בהחלט אפשרי גם עבור חברה ישראלית", אומר ערן פלומין, מנכ"ל פרוסט אנד סאליבן ישראל, "אמנם יש מצוקת מימון, אבל ישנם גם גורמים בשוק הישראלי שהופכים את פיתוח הסטנטים להגיוני. למשל החממות שתומכות בפיתוחים בשלבים הראשונים, וחברות שכבר בנו כאן תשתית ידע, כמו מדינול".

תחום הסטנטים האטומים, שמפתחות למשל החברות הישראליות אינספיירMD ו-ITGI, לא מקבל התייחסות מיוחדת בדוח. "הטרנד הבא הוא סטנטים ייעודיים על פי מחלות, רקע אישי ואוכלוסיות", הוא מוסיף, "לדוגמה, סטנטים מיוחדים לכלי הדם במוח (כמו זה של ITGI), סטנטים ייעודיים לקשישים, לילדים או לחולי סוכרת, או סטנטים שאינם מיועדים כלל לכלי דם (כמו אלה של חברת אליום הבורסאית)".

עוד טרנד שמזהה פלומין הוא הצורך של חברות הסטנטים להתחבר לחברות תרופות מובילות. עבור חברות ישראליות, שאינן קרובות כל כך אל הענקיות - זו מגבלה, אבל כזו שניתנת לגישור.

ישראל מוזכרת בדוח העולמי כמדינה שבה המשקיעים בתחום המכשור הרפואי מוכנים לקחת סיכונים גדולים. מתוך שמונה חממות שמוגדרות כמקום שבו יכולות לצמוח חברות סטנטים, שלוש הן ישראליות - רד ביומד של משפחת זיסאפל, NGT שבנצרת ומשגב מקבוצת טרנדליינס.

בדוח מצוינים גם כמה פטנטים שעשויים להיות משמעותיים בשנים הקרובות. אחד מהם הוא של החברה הישראלית מדינול, לסטנט מתכלה שמורכב מכמה חתיכות של פולימר הפועלות תחילה יחדיו, ועם הזמן נפרדות לסטנטים שונים.

האם חברות הביומד צריכות סיקור בתשלום?

רשות ני"ע בישראל החליטה להתיר פרסום של אנליזות בתשלום, ותחילה בשוק הביומד. המטרה היא לעודד סחירות במניות הללו, וגם לעזור למשקיעים שמתקשים להבין את החברות.

חברת BDO פרסמה דוח שבדק אם שוק הביומד אכן צריך עזרה בדמות סקירות כאלה בתשלום. המסקנה המפתיעה הייתה שהתחום בסדר גמור, אבל המשקיעים עדיין צריכים את העזרה.

מדד הביומד עלה 22% מתחילת השנה (בעיקר בזכות קומפיוג'ן), לעומת עלייה של 4% בלבד במדד תל אביב 25. הסחירות במניות הביומד, לפחות במניות הכלולות במדד, גבוה ביחס ליובש הכללי שבבורסה בתל אביב. התנודתיות במניות המדד היא ממוצעת - 15%-16%, והענף הוא יחסית בלתי ריכוזי.

הסקטור צובר תאוצה בבורסה. מ-2009 הצטרפו לבורסה 14 חברות ביומד מתוך 41 חברות חדשות בבורסה, ומתחילת 2012 הצטרפו רק 4 חברות חדשות לבורסה, מהן שלוש חברות ביומד.

לדברי פיני שמואלי ניסן, מנכ"ל חברת הייעוץ של BDO זיו האפט, ענף הביומד מאופיין בכך שקשה להבין את פוטנציאל החברות מהדוחות שלהן; שרבות מהן זקוקות לגיוסים חוזרים כיוון שאין להן הכנסות משמעותיות, ולכן הקשר שלהן עם שוק ההון הדוק; וכן שהמניות עולות בחדות לאחר אירועים משמעותיים. לכן, ב-BDO דווקא תומכים בתוכנית של הרשות, שתעזור למשקיעים לנווט טוב יותר בסקטור שהופך דומיננטי יותר ויותר.

 התחומים החמים של המכשור הרפואי

 5 חברות