לא רק בישראל: הדרת נשים באוטובוסים בניו-יורק

בשכונות מסוימות בניו-יורק ירגישו מבקרים ממאה שערים או בני-ברק כמו בבית. באוטובסים ציבוריים בקווים בין השכונות החרדיות וויליאמסברג ובורו-פארק, הנשים יושבות בקצה האחורי; הגברים יושבים בקדמת האוטובוס. חסידי סטמאר תובעים להציב מצילה, לא מציל, בבריכה עירונית בוויליאמסברג, בשעות שמיועדות לרחצת נשים בלבד. ואחד הנושאים במערכת הבחירות לראשות עיריית ניו-יורק הוא מציצה בפה אחרי ברית-מילה להתיר או לאסור?

כתבה שמתפרסמת היום (ה') ב"ניו יורק טיימס" מתעדת כיצד מנהיגים חרדיים מנצלים את כוחם האלקטורלי כדי ללחוץ על הרשויות לאמץ נהלים שיעלו בקנה אחד עם אורח החיים של הקהילות החסידיות. לא תמיד הם מצליחים, אבל לפעמים המציאות בשטח גוברת על החלטות אדמיניסטרטיביות.

כך, למשל, נוהל הפרדת המינים באוטובוסים העירוניים בקווים מסוימים נמשך, למרות שראש העיר, מייקל בלומברג, גינה את הנוהג. הזכיינית שמפעילה את קו 110B, בין וויליאמסברג לבורו-פארק, שוב אינה אוכפת הפרדת גברים מנשים באוטובוסים, כפי שנהגה בעבר, אך היות שהרוב המכריע של הנוסעים בקו הם חסידים, גברים ונשים יושבים מרצונם בנפרד אלה מאלה הגברים מקדימה, הנשים מאחורה, ואף אחד, או אחת, אינו מתלונן, כפי שקורה בישראל.

או הסוגיה הסבוכה מי ישב/תשב בסוכת המציל/ה בבריכה העירונית בוויליאמסברג כאשר רק נשים שוחות בבריכה. לפני שנתיים, כאשר העיריה העבירה את המצילה בבריכה לחוף הים והציבה מציל במקומה, הפסיקו נשים חרדיות לפקוד את הבריכה ולפי הדיווח ב"טיימס", הן חשו עצמן מרומות. "זו הפעילות הגופנית היחידה שאני עושה", אמרה לעיתון רוז הרשקוביץ, חסידת סטמאר, שנהגה לשחות בבריכה יחד עם אמה, בת 85.

החרדים המקומיים פנו לחבר מועצת העירה שמייצג את השכונה וטענו כי מפאת הצניעות נשים אינן יכולות לשבת, או לשחות, לבושות בבגד ים תחת עינו הצופיה של גבר. הנציג הסכים כי זו דרישה סבירה, אך מחלקת הפארקים בעיריה, שמפעילה את הבריכות, טוענת שהיא מנועה משימוש בשיקולים מגדריים בתהליך קבלת החלטות היכן להציב מצילים בגלל סעיף הדת בתיקון הראשון לחוקה, שלא לדבר על תקנות הוותק של חסכמי העבודה עם המצילים.

ודוגמה נוספת לדרישות המתעצמות של החרדים בניו-יורק: העימות עם הרשויות על דרישת החרדים להשתמש במי בארות, ולא במי ברז שמגיעים מהמאגרים העירוניים, בתהליך אפיית מצות. החרדים טוענים, כי מים מהמאגרים מלאים בכלור ולפיכך הם בלתי טהורים ואינם ראויים לשימוש באפיית המצות. לרשויות יש השגות לגבי הסטנדרטים של מי בארות. העימות נפתר חלקית לאחר שאחת מהמאפיות החרדיות התקינה פילטר שמסנן מי בארות לפי אמות המידה של מחלקת הבריאות העירונית. אבל שש מאפיות אחרות למצות טרם התקינו פילטרים כאלה והן אינן עומדות בתקנים העירוניים.

והעימותים הולכים ומתרבים: הוועדה העירונית לזכויות האדם הגישה אשתקד קובלנות נגד שישה סוחרים חרדיים שהציבו בחנויותיהם בוויליאמסברג שלטים שאוסרים כניסת לקוחות לבושי מכנסיים קצרים, חולצות נטולות שרוולים ו/או עם מחשוף או יחפים. הוועדה טוענת, כי התקנות האלה מפלות לרעה נשים או גברים לא אורתודוכסיים. הסוחרים טוענים: במה אנו שונים מהמסעדות המפוארות במנהטן שדורשות מסועדים לבוא מעונבים ועטויי מקטורן?

עימות נוסף: החרדים דורשים לפתוח את הספריות העירוניות בשכונותיהם בימי א', מפני שהם מנועים מלבקר בהן בשבת. העיריה מתנגדת משיקולים תקציביים.

העימותים האלה לא חרגו, אולי, מהמובלעות החרדיות בניו-יורק, אבל הם מדגישים את כוחן ההולך וגובר של קהילות החסידים בעיר ואת נכונותן להתעמת עם הרשויות החילוניות בדרכים שלא נראו כמותן בכרך מזה עשרות שנים, אומר ה"טיימס". דור חדש של מנהיגים חרדיים למד כיצד לנווט בין מוקדי הכוח העירוניים. לרבנים הגדולים, ראשי הקהילות החסידיות, יש עוצמה אלקטוראלית אדירה, שאין למנהיגים דתיים אחרים: כפי שיורה הרבי, כך תצביע כל קהילתו, ללא אף חריג. "אף אחד אינו יכול להבטיח למועמד בבחירות שגוש בוחרים גדול יצביע בעדו, כפי שיכול הרבי", אמר לעיתון סמואל היילמן, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה של ניו-יורק.

לפי סקר האוכלוסין העדכני של UJA הפדרציה היהודית של ניו-יורק, חיים בניו-יורק כ-330 אלף יהודים חרדים (ultra-Orthodox), כ-30% מ-1.1 מיליון היהודים שחיים בכרך. נתון זה כורך יחדיו חסידים ויהודים חרדים אחרים שאינו נוהים אחרי רבי זה או אחר. זה גוש אוכלוסיה גדול ואין פלא שהתמודדים במערכת הבחירות על ראשות העיריה מחזרים אחריו. עד כדי כך הגיעו הדברים, שהמתמודדים נאלצים להבהיר את עמדותיהם בסוגיה האזוטרית של מציצה בפה (של הדם אחרי ברית-מילה). כריסטין קווין, שאם תיבחר תהיה הלסבית הראשונה בלשכת ראש העיר, מצדדת במדיניות הנוכחית שאוסרת על מציצה בפה. (היא כנראה משלימה עם כך שאין לה סיכוי אצל החרדים). אך מועמדים אחרים אומרים, שנוהג זה עמד במבחן הדורות.