פתיחת שנת הלימודים: מבני בתי-ספר - לא מה שחשבתם

למעלה ממיליון תלמידים יצעדו היום (ג') לבית הספר, ביום הראשון של שנת הלימודים התשע"ד, וייכנסו לחצר, למבנים ולכיתות דומים מאוד אלו לאלו. רוב בתי הספר בישראל תוכננו לפי גישות אדריכליות וחינוכיות שמקורן בשנות ה-20 של המאה שעברה, ואשר הכתיבו את חלוקת החללים בהם ל"כיתות-אם", "כיתות-מקצוע" ואזור אחד חיצוני משותף ופתוח, שיועד להפסקות, לטקסים ולפעילות שאינה חינוכית.

תמורות גלובליות בתפקידו של בית הספר, שחיזקו את תפקידו כמוסד חברתי בנוסף לתכליתו החינוכית, ומהפכת הטכנולוגיה ששינתה את תפקידו של המורה ממקור הידע למדריך לרכישת ידע, הביאו לתחום גישות אחרות אשר משנות את פרדיגמות התכנון שלו. בישראל מצטרפים לשינוי זה שינויים שנובעים מגישות תכנון אורבניות חדשות. בתי הספר בארץ מתאפיינים במבנים נמוכים ובניתוק מהסביבה באמצעות חומות וגדרות - אך כיום יש כבר אפשרויות נוספות לתכנונם. ארבעה בתי ספר שתוכניתם כבר אושרה ברשויות ונמצאת בשלבי יישום שונים, מביאים את סיפור תחילתה של מהפכת תכנון ובנייה בתחום זה.

לא על הכיתה לבדה: התיכון ע"ש נתן אלתרמן, תל אביב

מיקום: על מגרש חדש בצפון-מערב תל אביב, לצד מכללת לוינסקי. מיועד לשרת את האוכלוסייה שתגור בשכונות שנבנות בעבר הירקון המרוחק, בשטחים המכונים "הגוש הגדול", המיועדים להתאכלס בתוכנית 3,700.

שטח: 18 דונם מגרש, 12 אלף מ"ר בנוי, מהם 4,000 מ"ר שטחים לשימושים אלטרנטיביים, באזורים פתוחים וסגורים.

החידוש: הגדלה של השטחים הציבוריים המשותפים והשקעה בעיצובם מתוך אמונה שמתרחשת בהם פעילות חשובה לא פחות מזו המתרחשת בכיתות הלימוד. הכניסה לבית הספר תוכננה כגלריה רחבת ידיים ורב תכליתית להצגה של תכנים מגוונים שיותאמו לסדר היום החינוכי. מסדרונות בית הספר הורחבו וסודרו בהם פינות ישיבה והסבה. פינות הישיבה אינן מחליפות את חצר בית הספר כמקום מפגש בהפסקות, אלא מתוכננות כחללים שיאפשרו פעילות לימודית מחוץ לכיתת האם או לכיתה מקצועית. למשל, הוראה בקבוצות קטנות, ביצוע משימות לימודיות משותפות לכמה תלמידים, וגם פינה שבה תלמיד יכול לקרוא ולגלוש לצרכי לימודיו בסביבה נינוחה ופחות מחייבת. בתכנון בית הספר השתתף המנהל המיועד - רם כהן.

תכנון: אליקים אדריכלים

החומה נפלה: קרית החינוך החדשה בגני תקווה

מיקום: על מגרש חדש שממוקם בין השכונות הקיימות של היישוב לשכונות המתוכננות מצפון להן. בית הספר מיועד לתת מענה לגידול הצפוי בתושבי העיר, עם אכלוסן של שכונות אלה.

שטח: 30 דונם מגרש, 16 אלף מ"ר בנוי, בהם 42 כיתות אם, אודיטוריום שבו 400 מושבים, 12 מעבדות, מבנה אמנויות בשטח של 1,000 מ"ר ובו סדנאות צילום, סטודיו למחול וסדנאות פיסול וציור. השטחים הפתוחים (לא כולל מגרשי ספורט) משתרעים על 8,000 מ"ר.

החידוש: פריצת התפיסה של בית ספר כמובלעת עירונית המשרתת את ילדי העיר בשעות הבוקר ושעריה ננעלים בתום יום הלימודים. בית הספר מתוכנן כמוסד שבנייניו משתלבים במרקם העירוני ובחיים העירוניים של תושביה. מבני בית הספר מפוזרים על פני שדרה מרכזית שהיא רחוב בעיר: בנייני הכיתות, הספרייה, מרכז האמנויות והאודיטוריום משרתים את בית הספר וגם את תושבי העיר. ספריית בית הספר היא ספרייה עירונית שפתוחה עד עשר בערב. האודיטוריום, המשמש לכינוס תלמידי בית הספר לאירועים מיוחדים וטקסים לאומיים, ישמש גם למופעים פתוחים לכל הציבור, ואפילו למופעים מסחריים.

אלמנטים משותפים נוספים הם בית הקפה שיפעל כמסעדה לתלמידים וגם כבית קפה מסחרי, חניה שמשרתת בשעות הבוקר את מורי בית הספר ועובדיו ותיפתח לשימוש הציבור אחה"צ ובערב, ומרחב ציבורי פתוח - השדרה עצמה, שלאורכה פרושים כל המבנים ומשמשת כרחוב עירוני לכל דבר, שבו מתערבבת תנועת הולכי הרגל של העיר בתנועת התלמידים.

את דרישות הביטחון המחייבות שוער וכניסה מבוקרת לסביבת בית הספר פותרים בכך שכל מבנה (ולא כל המבנים כיחידה אחת) מקבל את ההגנה לפי הכללים המוכתבים בתקנות.

חידוש נוסף הוא בתכנון כל מבנה בבית ספר כמבנה עצמאי, שבתכנון הנוכחי אין בו כיתות אם, אלא כולו מיועד לשירות שכבת גיל אחת, וכיתות שונות מספקות את הצרכים השונים באותו מבנה. תכנון זה מאפשר גמישות בתכלית בית הספר. למשל, לייחדו בעתיד לשירות מגמה מסוימת במערך הלימודים הכללי של בית ספר, למשל מגמת אמנויות, מגמת שפות וכיוצא בזה. אם הצרכים יכתיבו, אפשר יהיה גם "לפרק" מבנה אחד מתוך בית הספר ולהגדירו כבית ספר עצמאי, למשל בית ספר למדעים, בית ספר לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים וכן הלאה.

עוד חידוש הוא בגגות בית הספר: חלקם מתוכננים להיות מחופים בקולטנים סולריים להמרה וייצור אנרגיה וחלקם מתוכננים כגגות שעליהם צמחייה מבודדת לקירור, וגגות חום - המפצים על גזלת תכסית הקרקע.

תכנון: אליקים אדריכלים

מטפסים לגובה: חידוש הגימנסיה הריאלית בראשל"צ

מיקום: לב העיר ראשון לציון, בתוך המארג הקיים של השכונות הוותיקות, ברחוב סמילצ'נסקי הסמוך לצירים הראשיים בעיר, הרחובות ז'בוטינסקי ורוטשילד.

שטח: מגרש בשטח13 דונם, 22 אלף מ"ר בנוי, מהם 6,000 מ"ר שטחים פתוחים, חלקם על גגות המבנים. 42 כיתות רגילות ו-28 כיתות מדעים. בבניין חמש מעליות.

החידוש: התכנון הציב אתגר גדול. הגידול בתושבי העיר חייב הרחבה משמעותית של שטח בית הספר, כדי שיוכל לקלוט את מספר התלמידים הצומח. המגרש, התחום בשכונות מגורים קיימות, לא אפשר התפשטות לרוחב, ונראה היה שהפתרון יחייב ויתור על החצר או על חלק ממנה. המתכננים הגישו הצעה ששברה את הגישה הרווחת המחייבת שבית ספר יהיה נמוך-מפלס, ותכננו מבנה המתנשא לגובה שש קומות, כולל מעליות, אשר לכשייבנה יהיה לבית הספר הגבוה ביותר בישראל. בנוסף לחצר שנשמרה, מתוכנן גג אחד המבנים בבית ספר כחצר עליונה, המוסיפה עוד שטח ציבורי פתוח.

ההצעה הוגשה במסגרת תחרות אדריכלים, זכתה במקום הראשון והיא מחוללת מהפך בתכנון בישראל, שבה אין בנייה לגובה של מוסדות חינוך. לא במערכת החינוך הכללית ולא באקדמיה, דבר שאופן מסורתי הכתיב תכנון של קמפוסים מחוץ למרכזי הערים. הדוגמאות לכך רבות: מקמפוס הר הצופים ואוניברסיטת תל אביב ש"העיר" התקדמה אליהם, ועדיין עשרות שנים אחרי הם עדיין רחוקים מלהיות דומים למקביליהם בעולם (קולומביה בניו יורק, למשל). האחרון שתוכנן כך הוא בית הספר לרפואה בצפת. לבנייה לגובה יש השלכה משמעותית בתנופת ההתחדשות העירונית הנושבת בערי ישראל, שכן היא מגלמת פתרון למצוקת הרשויות החוששות מפני עומס על תשתיות החינוך, בגלל גידול באוכלוסייה שמביאה עמה התחדשות עירונית מאסיבית.

תכנון: אליקים אדריכלים

שיטה מיובאת: קמפוס שדות, חינוך וקהילה תיכון ברמת גן

מיקום: על קרקע חקלאית שהופשרה לבנייה ציבורית ברמת אפעל. המגרש צמוד לשטח בית החולים תל השומר.

שטח: 30 דונם מגרש, 13 אלף מ"ר בנוי, מהם 7,000 מ"ר לשימושים "לא צפויים".

חידוש: בבית הספר עתיד לפעול לפי שיטת HTH שיובאה מסן דייגו וכבר נקלטת בארץ, אין כיתות אם. התלמידים לומדים לפי נושאים ופרויקטים, ומבנה בית הספר יורכב מכמה בניינים שחלקם הם חללים גדולים במיוחד, בממדים של האנגר - רחבים ידיים וגבוהים מאוד, ומותקנות בהם מחיצות שמאפשרות לחלקם לחללים בגדלים שונים. החללים רב תכליתיים, ומתאימים ללימודי אמנות למשל. מבנים אחרים מכילים מעבדות, כיתות ללימוד עיוני ומשרדי מנהלה.

שדרה עירונית שנמצאת בתכנון תהווה את גבול בית ספר מהצד שבו הוא מתחבר לשכונת רמת אפעל. מבנים שונים בבית הספר, בהם אולם הספורט, הספרייה, מגרשי הספורט, גני הירק והקפטריה, מתוכננים בצמוד לשדרה כדי שיוכלו לשמש את תושבי השכונה בשעות ובתקופות שבית הספר אינו פעיל כמוסד לימודים.

בתכנון שולבו הרבה צורות של חוץ: כיכרות, שבילים, בוסתנים, אזורים חקלאיים, שמציעים סוגים שונים של אינטימיות על מנת להגדיל את הסיכויים למפגשים אקראיים, כמו בסביבה עירונית פתוחה.

תכנון: קיסילוב קיי אדריכלים