שימו לב, פיחות לפנינו

בשוק המט"ח קשה לצפות מגמות אולם ניתוח נכון של מכלול הגורמים ותזמון נכון עשויים להניב רווח משמעותי ו/או חיסכון משמעותי בעלויות המימון לפעילים.אני סבור שאנו נמצאים בנקודת זמן בה פוטנציאל היחלשות השקל ,בעיקר כלפי הדולר גבוה מאד עקב שילוב של מספר גורמים חשובים.

בשקט בשקט החל החודש האוצר לפעול בשוק המט"ח לאחר שנים בהן נמנע מלעשות כן. לפני כשבועיים פרסמה יחידת החשכ"ל כי האוצר ביצע מספר עסקות גידור מסוג דולר/שקל על החוב של מדינת ישראל במטבע חוץ. בטרם ארחיב- הסבר קצר. למדינת ישראל חוב דולרי בהיקף של כ-30 מיליארד דולר. חוב זה צמוד כמובן לשינויים בשוק המט"ח. כשהדולר נחלש החוב קטן וכשהוא מתחזק החוב גדל.

כחלק ממדיניות ניהול הסיכונים מבצע האוצר עסקות SWAP שמשמעותן צמצום חשיפת תיק החוב הממשלתי לשינויי מטבע. משמעותן הנוספת של עסקות מסוג זה הינה יצירת ביקוש למט"ח ופיחות השקל.

לכאורה אין כל חדשה מרעישה בידיעה שכזו אולם מי שמצוי ברזי השוק מבין היטב כי יש כאן מסר חזק מאד של התחלת שיתוף פעולה בין האוצר ובנק ישראל. מערכת היחסים בין שתי היחידות סובלת כבר שנים מחוסר שיתוף פעולה והניזוק העיקרי מכך הוא המשק הישראלי. חוסר שיתוף הפעולה בולט בעיקר במלחמת המטבעות עימה מתמודד בנק ישראל במשך חמש שנים.בידי האוצר כלים רבים להתמודד במלחמה זו.בפעם היחידה בה שיתפו האוצר ובנק ישראל פעולה מאמצע 2008 ובמהלך תחילת 2009 התחזק הדולר והגיע עד לרמה של 4.25 ₪ לדולר. בנק ישראל רכש דולרים והטיל מגבלות רגולטוריות. האוצר ביטל פטורים שאבד עליהם הכלח וביצע עסקות SWAP. התזמון היה מושלם שכן הייתה זו תקופה במהלכה התחזק הדולר גם כלפי המטבעות האחרים וזה העניק רוח גבית למהלך.

מאז זרמו הרבה מים אפילו בירדן ומערכת היחסים התדרדרה לשפל שהגיע לשיאו לפני מספר חודשים עת הציע נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בפגישה סגורה עם ראשי האוצר להתחיל לבצע עסקות גידור ולבטל את הפטור ממס שמוענק לזרים על השקעות באגרות חוב ישראליות ארוכות טווח. פטור שאבד עליו הכלח מזמן.

פטור שהוענק עת התפוצצו אוטובוסים בשיא האינתיפאדה בשנת 2003 ונגיד בנק ישראל דאז הד"ר דוד קליין איים על כולנו שבנק גדול נמצא בסכנה. היום כל אחד היה רוצה להשקיע כאן את כספו. הסיכון הביטחוני קטן הרבה יותר מהסיכון הפיננסי- תשאלו את החוסכים הקפריסאים.

ישראל נחשבת אי של יציבות.האוצר סרב בתקיפות. הטיעון ההזוי שהשמיעו ראשי האוצר כאילו ביטול הפטור יפגע ביכולת הגיוס של ישראל הצחיק אפילו את הבן שלי שרק סיים תואר ראשון בכלכלה.

התחזקות השקל אינה טובה למשק הישראלי. בהיבט הצר של נערי האוצר היא מקטינה את החוב של מדינת ישראל, אולם בהיבט רחב יותר היא פוגעת במנוע הצמיחה העיקרי של המשק-היצוא ובתעשייה המקומית שנחשפת ליבוא שהופך זול עקב התחזקות השקל.

הציבור נהנה רק בשוליים ואנו מרגישים זאת בקיץ במחירי הנסיעות לחו"ל(אל תשמחו יותר מדי-מישהו כבר דאג להעלות מחירים בדולרים או להעביר אותם לאירו על מנת שלא נרגיש) ובמחירי הדלק. לגבי הדלק אין כל בעיה היות ובשערי דולר גבוהים יותר תהנה המדינה מגידול מאסיבי בהכנסות ממיסים ותוכל להפחית את מס הדלק.

נכון עשתה החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי-בויאנג'ו שקיבלה את ההחלטה להתחיל בהמרת החוב הדולרי של מדינת ישראל. אינני יודע אם זה מעיד על חידוש הרנסנס במערכת היחסים בין האוצר ובנק ישראל, אולם אם באוצר הגיעו למסקנה החשובה ששקל חזק לא טוב למדינת ישראל יש בידיהם כלים רבים לסייע לבנק ישראל בהתמודדותו - המרת החוב הדולרי באמצעות עסקות SWAP, ביטול של פטורים ממס מהם נהנים הזרים, בעיקר אלו המשקיעים באג"ח ארוכות טווח, קבלת תקבולי מס במט"ח ולא בשקלים מזרים ומקומיים המדווחים במט"ח.

(מדוע מתעקש האוצר לקבל מס הכנסה כתוצאה ממכירת ישקר למשל, בשקלים? הרי למחרת בא משרד הביטחון ורוצה לרכוש מטוסים בדולרים- יד אחת מוכרת,יד שנייה קונה וחברי בבנקים נהנים מעמלות כפולות. האין זו חלמאות לשמה ?) וכמובן שבמידת הצורך יש כלים כבדים יותר כמו הטלת מס על תנועות הון פיננסיות והגבלות נוספות.

להערכתי לא יהיה צורך להשתמש בכל התותחים הכבדים בשלב זה. מספיק ששחקני המט"ח ישוכנעו שיש שיתוף פעולה בין האוצר ובנק ישראל וזה כבר ישנה את כללי המשחק. פעולתה של החשבת היא איתות חיובי ראשון לשיתוף כזה.

כמו במהלך הקודם של התחזקות השקל ב 2008-9 גם כאן יכולה לסייע רוח גבית ומספר גורמים חוברים יחד ויכולים לגרום למשב חזק במיוחד :

1. הצמד דולר-אירו.נסחר בתקופה האחרונה בטווח צר יחסית ומשחק בתוכו. בימים אלו נמצא הצמד בקצה העליון של הטווח ומכאן רב הסיכוי להתחזקות הדולר.
2. ההכרזה על צמצום תכנית ההרחבה הכמותית מתקרבת והולכת והיא טומנת בחובה פוטנציאל למהלך התחזקות של הדולר בעולם, הן כתוצאה מהפסקת הדפסת הדולרים והן כתוצאה מחשש שעלול להיות מתורגם למימושים בשוקי המניות ומנהירה לחוף המבטחים שהינו הדולר.
3. ההתחממות במזרח התיכון עולה מדרגה. סוריה,לבנון,מצרים וכל מה שמסביב. בתקופות כאלה ראינו כבר בעבר שהשחקנים הזרים מעדיפים לקפל פוזיציות ולשבת על הגדר. לא מן הנמנע שזה יקרה גם הפעם.

למרות כל אלו חשוב לי להזכיר לכם ששוק המט"ח אינו צפוי ולעיתים פועל בניגוד לכל הגיון כלכלי. היות והכוחות הפועלים בו הם רבי עוצמה,אזי ללא התערבות ממשלתית כבר ראינו את השקל ברמות הרבה יותר גבוהות( 3.23 בשנת 2008). אם אתם מודעים וערוכים לאפשרות כזו אני נאמן להמלצתי מהחודשים האחרונים להגדיל את רכיב המט"ח בתיק ההשקעות בכל פעם שהשקל מתקרב ל 3.55.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד