גם למועמדים כושלים מגיע יחס

מגייסים שמשתעשעים ברגשות המועמדים שלא קיבלו לעבודה לא מבינים שהמועמד שהם דוחים היום יכול להיות זה שהם זקוקים לו נואשות בשנה הבאה למשרה אחרת, או השותף העתידי שלהם בעוד שנתיים, או אפילו זה שיראיין אותם בעוד שלוש.

מעסיקים יכולים להתייחס נפלא לעובדים שלהם, אבל זה לא שווה כלום אם בו זמנית הם מתייחסים בצורה מחפירה למועמדים שלא התקבלו, ומשליכים אותם החוצה כאילו היו העיתון של אתמול.

למי זה לא קרה? עוברים ריאיון, אפילו סדרת ראיונות, אפילו ברוח טובה, ופתאום - דממת אלחוט. אף אחד לא טורח לחזור, בעל פה או בכתב, ולהגיד "תודה אבל לא תודה", שלא נדבר על ביקורת בונה. המועמדים אמורים להסיק בעצמם שלא התקבלו, ואם נשאל את המראיינים, נקבל שלל צידוקים.

למעסיקים אין זמן בשבילכם

אם נשאל את המעסיקים, זה חוסר הזמן שלהם ומסת המרואיינים שלא פועלים לטובת המועמדים הנשללים. לאיזה מעסיק יש זמן לחזור לחמישים מרואיינים כדי להודיע להם שלא התקבלו?

זה נכון. זה באמת זמן יקר. אבל למי שיש זמן לראיין חמישים מועמדים, צריך לפחות להיות זמן לחזור לארבעים ותשעה שלא התקבלו דרך המייל. ולא מפתיע - ברוב המקרים גם זה לא קורה. המעסיקים חוששים שמועמדים שנואשים לעבודה יקשו בשאלות ובשכנועים בתגובה למייל, מה שיצריך מהם שליחת עוד מייל למענה, ויפתח שרשרת התכתבויות שלה כבר באמת אין להם זמן.

המעסיקים מנסים להעביר לכם מסר

יש מעסיקים שחוזרים רק לחלק מהמועמדים, ומוותרים על מועמדים שמבחינתם בזבזו את זמנם לשווא. נמאס להם ממועמדים שמנפחים את קורות החיים שלהם, ומגיעים לראיונות עם תקווה בלב וללא הניסיון שהובטח ברזומה. מבחינתם, זה ממש לא סביר לדרוש מהם להשקיע בשיגור הודעות דחייה למועמדים שלא טרחו בעצמם לבדוק כמו שצריך מה צרכי המשרה שפנו אליה, או שהעזו לשקר ולנסות - ויהי מה.

זאת דרכם של המעסיקים להשיב למועמדים האלה כגמולם, ולומר להם - תהיו כנים ורציניים, ונכבד אתכם בחזרה.

המעסיקים פוחדים מתביעות, ושומרים מועמדים על אש קטנה

המעסיקים גם חוששים מתביעות פוטנציאליות. תשובות שליליות ומנומקות שלא מוצאות חן בעיניי המועמדים עלולות לייצר סיבות טובות לתביעה בגין אי קבלה לעבודה על רקע לא מוצדק. בחישוב הכולל, המעסיקים סבורים שמחיר התביעה צפוי להיות גבוה ממחיר הפגיעה באגו של אותם מועמדים שלא חוזרים אליהם.

וישנו גם הצידוק הנבזי מכל - להשאיר את האופציות פתוחות למועמד מס' 2, למקרה שהמועמד הנבחר יתגלה כגיוס כושל.

המעסיקים פוגעים במועמדים ובעצמם

מועמד שחווה את זה סיפר לי: "התקשרו והלחיצו אותי להגיע לריאיון כבר למחרת כי זה נורא דחוף להם, ישבנו כמעט שעתיים בזמני הפרטי, ואז שלחו אותי הביתה עם מבחן בית, ששוב היה נורא דחוף להם לקבל. עבדתי עליו במשך יום עבודה כמעט, שלחתי בזמן, זה היה מצוין, ואז - כלום. אף אחד לא ירק לכיוון שלי".

מעסיק שפועל כך הוא לא רק לא מנומס ולא ממש נחמד, אלא יורה לעצמו ברגל במלוא העוצמה. הרי סביר להניח שכך הוא מתייחס לכל מועמד נשלל שנקרה בדרכו, וכל שנותר למועמדים הללו לעשות כנקמה הוא להשחיר את שם החברה כפי שצרבו בזיכרונם: המקום האינטרסנטי, הלא רציני, לא מכבד. אם מישהו ישאל אותם אם הם מכירים את החברה הזאת, יגידו שזו חברה קיקיונית, ושהם עצמם לא היו עובדים בה גם אם היו משלמים להם כפול ממשכורתם. ובצדק.

אלה שמועות שרצות הכי מהר מכולן, עד כדי כך שבתקופת הגיוס הבאה בארגון יהיו פחות פונים איכותיים ומתאימים למשרות, ובתקופה שלאחר מכן עוד פחות ופחות, והמעסיקים לא יבינו מדוע.

המעסיקים לא חושבים על האפשרות המאוד הגיונית בעולם העסקים הדינאמי של ימינו: שהמועמד שהם דוחים היום יכול להיות זה שהם זקוקים לו נואשות בשנה הבאה למשרה אחרת. יותר מזה, הוא יכול השותף העתידי שלהם בעוד שנתיים, או אפילו זה שיראיין אותם בעוד שלוש.

אפשר אחרת

מועמדים שלא התקבלו לא חייבים להיות מקור להשחרת המוניטין של החברה. אפשר לעשות את זה כמו שצריך, בנימה אישית וחביבה, ובלי לשרוף גשרים.

אני לא אומרת שהמעסיקים צריכים להתחיל להתקשר לכל מועמד באופן אישי עם הודעת דחייה בתוספת הסבר מפורט על הסיבות לה. אבל לעתים המעט הוא הרבה, ומייל קצר - רשמי יותר או פחות - יכול לעשות את העבודה.

לדוגמה: "מועמד יקר, תודה על הגשת מועמדותך למשרת... בחברתנו. שמחנו לפגוש אותך. ברצוננו להודיע כי בסופו של דבר נבחר המועמד המתאים ביותר לצרכינו, וזאת ללא כל קשר לכישוריך המצוינים. אנו מאחלים לך הצלחה רבה במציאת העבודה המתאימה לך. בברכה ולהתראות...".

או נוסח פחות רשמי שנתקלתי בו, ובטוח מעלה חיוך על פני המועמדים הנדחים: "למרבה הצער, בחרנו מועמד אחר לעבודה, אבל אנו מקווים שהצלחתך בעתיד תגרום לנו להתחרט על ההחלטה הזו".

יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה באינספור תהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר יש לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.