לפרק את מח' הספורט בערוץ 1

מדור מיוחד לכבוד פתיחת שידורי הכדורגל, ערוץ 1 וערוצי הספורט

תודו שהיה שווה לבלות קיץ שלם בוויכוחים על ריקבון, רק כדי להגיע לרגע הזה שבו המאור הגדול, ד. נוימן יוכל לשוב ולהסביר לנו, הדיוטות שכמונו, את רזי הכדורגל.

על החטאים שחוטאת רשות השידור בבזבוז כספי האגרה שלנו אפשר לכתוב ספר שעוביו יגמד את ספרי הטלפונים של פעם, אך נדמה כי דווקא השימוש בהם כדי להחזיק את דני נוימן, פרשן הכדורגל העילג, מהווה יריקה לחה במיוחד בפרצופו של משלם האגרה. שפה קלוקלת, ניסיונות כושלים להצחיק ואפס מודעות עצמית מרכיבים את דמותו הטלוויזיונית.

הערב (א') תצא לדרך עונת הכדורגל החדשה של ערוץ 1 (במשחק שבו תארח מכבי חיפה את קריית שמונה 20:50), וקשה להימנע מהקביעה שהגיע הזמן שמשרדי האוצר והתקשורת יעשו לטלוויזיה הישראלית את מה שעושים בימים אלה משרד הספורט והמועצה להסדר ההימורים בספורט להתאחדות לכדורגל.

ואם כבר בתוכניות ספורט עסקינן, להלן תקציר אירועי השבת: ערוץ הספורט שוב טבע בים של קשקשת, עם שתי תוכניות פאנל עוקבות שמתפרשות על פני שעתיים תמימות ובהן 15 דקות של כדורגל נטו (תקציר משחקי ליגת העל), כל השאר הוא פרשנות אולפן ושיחות סלון. בהתחלה בהגשה הנעימה של יונתן כהן (אבל עם פאנל משמים כמו משחק בין הפועל רע ננה למכבי פתח-תקווה.

מה קרה להראל סג"ל? ולמה צריך גם את עומרי אפק וגם את גיא לוי על אותה המשבצת?), ואחר-כך במהדורת ההבלים של מאיר איינשטיין עם אבי נמני, שלמה שרף והטאלנט משה פרימו.

מהדורת ההבלים?

גם ערוצי הספורט של צ'רלטון, שבשבוע שעבר הפליאו לפתוח את הליגה האנגלית עם גרסה טלוויזיונית ל"שירים ושערים", בעטו בדלי כשנטשו את השעה הראשית של משחקי המחזור באנגליה לטובת שידור של באיירן מינכן מגרמניה, שידור שהבהיר מדוע ריבוי של זכויות שידור אינו דבר טוב בהכרח. המשפט: "תפסת מרובה - לא תפסת", התקיים השבת לא רק אצל אריאל הרוש, שוערה החביב של בית"ר ירושלים, אלא גם אצל מי ששידרו את משחקו.

מאחר שהייתה זו פגרה ארוכה מדי ורוויית המלצות בתחום הכדורגל, החלטתי להקים בזאת ועדה של איש אחד לבדיקת שידורי הספורט בישראל, והנה מסקנותיה: את מחלקת הספורט של הערוץ הראשון נא לפרק לאלתר, כי מספיק לבזבז כספי ציבור על משכורות של כדורגלנים. את אנשי צ'רלטון הגיע הזמן להכריח לבחור, כי הערב-רב הזה של איטליה, גרמניה, אנגליה, נראה נפלא בלוח השידורים, אבל מתרסק לצופים בפנים (רמז: תבחרו כבר באנגליה!).

ולאנשי ערוץ הספורט: העובדה שרובכם שנונים יותר מהמתחרים, לא אומרת שאתם מוכרחים לדבר כל-כך הרבה. זה גם מעייף, ובעיקר לא מטשטש את העובדה שבתחום שידורי הכדורגל הישירים, יש לכם רק ליגה של שני משחקים בעונה (הספרדית) ועוד ליגה של 5 חודשים בשנה (ליגת האלופות).