מי יחליף את אלשיך?

הודעתה של השופטת המחוזית ורדה אלשיך, כי בכוונתה לפרוש מכהונה בחודש נובמבר הקרוב, קרוב לשנה טרם מועד פרישתה המקורי, תפסה את נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דבורה ברלינר, לא מוכנה.

את ההודעה על הקדמת הפרישה של סגניתה קיבלה ברלינר פחות משבועיים לפני שהמכתב נשלח לשרת המשפטים ציפי לבני ולנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס.

כפי שאלשיך פעלה כרוח סערה במהלך שנות כהונתה הרבות על כס השיפוט, בבתי המשפט השלום והמחוזי - כך תיראה גם פרישתה. סוערת, מבולבלת, בווליום גבוה ועם המון סימני-קריאה פזורים בין המילים והמשפטים האחרונים.

העובדה שאלשיך לא שיתפה איש בכוונותיה הקונקרטיות מאלצת כעת שורה שלמה של שופטים במחוזי להתכוונן למצב החדש. כל ההחלטות ייעשו תוך כדי תנועה, ככל הנראה במהלך חודש החגים המתקרב. זאת, מאחר שאפילו השופט איתן אורנשטיין, הנחשב למקורבה של אלשיך, כנראה לא ידע על המהלך.

אורנשטיין יוצא בחודש אוקטובר לשבתון קצר, למשך חודש ימים. אילו ידע כי אלה יהיו השבועות האחרונים לצידה של אלשיך במחלקת הפירוקים במחוזי, בוודאי היה בוחר עיתוי אחר.

אלשיך מסרבת להודות כי פרישתה כרוכה באופן כלשהו לפרשה המביכה שבמרכזה עמדה ב-18 החודשים האחרונים, ושבמסגרתה קבע נציב התלונות על שופטים, אליעזר גולדברג, כי היא אחראית לשיפוצו הפסול של פרוטוקול דיון שניהלה, ושבו עשתה שימוש כדי להתלונן על אחד מעורכי הדין שהופיעו בפניה.

אילו הייתה משיבה לשאלות בנושא, נראה כי הייתה אומרת שהכול מקריות: אין קשר בין פגישתה עם גרוניס לפני כשנה, שימים ספורים לאחריה הודיעה על פרישתה מתפקיד יו"רית נציגות השופטים; אין קשר בין ההערכות בדבר סיכום בינה לבין שר המשפטים דאז יעקב נאמן, כי היא תפרוש מוקדם, אך לא מוקדם מדי, לבין העובדה שכך אכן קורה בפועל.

אלשיך מפנה את הכיסא, ויש מי שמתכונן למלא אותו. אורנשטיין יהפוך להיות שופט הפירוקים העיקרי, במקומה של אלשיך. השאלה היא מי יהיה השופט שלצידו. מדובר במשרה חלקית בלבד, שכן מחלקת הפירוקים המהוללת מעסיקה בתל-אביב בסך-הכול שופט וחצי.

זה איננו סידור רע מבחינתם של כמה מהמועמדים: השופטת מיכל אגמון-גונן, המסתמנת כמועמדת המרכזית למשבצת, תשמח לחלק את זמנה בין הפירוקים לבין ענפי המשפט האחרים, אזרחיים ומינהליים. כך גם השופטות דניה מאיר-קרת ורות רונן, המשמשות כיום כמותב "בית המשפט הכלכלי" לצידו של השופט חאלד כבוב. גם השופט חגי ברנר מוזכר כמועמד בהקשר זה.

מלכתחילה, כשהוקמה המחלקה הכלכלית במחוזי בתל-אביב, בדחיפת יו"ר רשות ניירות ערך דאז, פרופ' זוהר גושן, הורמו כמה וכמה גבות נוכח העובדה שמחלקת הפירוקים נותרה מחוץ למשחק. כך נוצרו שתי ממלכות: המחלקה הכלכלית מכאן - ומחלקת הפירוקים של אלשיך מכאן.

יש מי שתמהים על כך שרוב העיסוק בדיני תאגידים נעשה מחוץ למחלקה הכלכלית. הדבר היה קשור בין היתר במעמדה של אלשיך כסגנית-נשיאה - עניין נוסף שאותו תצטרך ברלינר לשקול. השאלה היא לא רק אם להסמיך שופט נוסף כסגן-נשיא, בעקבות הסטטוס שמפנה אלשיך, אלא האם להקצות סגן נשיא למחלקת הפירוקים.

לא הכיסא היחיד המתפנה

השאלה הזו עומדת בבסיס שיטת העבודה של ברלינר, בניהול בית המשפט המחוזי הגדול בארץ. סגן נשיא כמוהו כמנהל מחלקה. אלשיך ניהלה את מחלקתה כממלכה נפרדת, ואם מחלקות הפירוקים ובית המשפט הכלכלי יישארו נטולי סגן, פירוש הדבר שמחלקות אלה ינוהלו ישירות על-ידי ברלינר, שתקצה לשופטים כל תיק בנפרד.

גם מזה יש מי שאינו מתרגש. עד לאחרונה ניהלה ברלינר לבדה את המחלקה הגדולה ביותר במחוזי, האזרחית, תוך שעברה על כל תיק ותיק, עד שמינתה לאחרונה את השופט ישעיהו שנלר לסגן נשיא ולמנהל המחלקה.

שאלה נוספת שתתעורר היא - האם לפזר את הפירוקים במקום על שני שופטים, על שלושה - על-פי מודל השופט יהודה זפט, שעם פרישתו פוזר תחום צווי-המניעה על לא פחות משמונה שופטים.

יצוין כי תנועה נוספת של שופטים מחוזיים צפויה בקרוב. כיסאה של השופטת אלשיך איננו היחיד המתפנה בחודשים הקרובים בצמרת המשפטית.