בעלי רשת בורגראנץ': "לא התלבטנו כשהעובדים התאגדו"

"אף מנהל לא אוהב שחודרים למרחב העבודה והניהול שלו וגורמים לו להתחשב בגורמים נוספים, שאולי מלכתחילה לא רוצים להתחשב בהם. אבל אתה מבין שהחיים לא מורכבים רק מהרצונות שלך, ואתה מבין שבעולם הנוכחי אתה כפוף למסגרות שלא היו קיימות לפני 10 שנים, ואתה מבין גם שזה חלק מעולם העסקים ושבסוף זה מהלך נכון".

במילים אלה מסביר בשיחה עם "גלובס" יובל אורגד, הבעלים של רשת בורגראנץ', איך קיבל בשלוות-נפש יחסית את ההתארגנות של עובדיו, וחתם לפני כחודשיים עם אחיו ושותפו העסקי אלי אורגד על ההסכם הקיבוצי הראשון ברשת למזון מהיר בישראל.

הדרך ממבצע ההתאגדות של מאות העובדים ועד חתימת ההסכם, בשונה ממרבית ההתארגנויות במשק, עברה באופן חלק למדי: בלי איומים, בלי קמפיין נגד ועדים, אפילו בלי הסיסמאות המוכרות בנוסח "אנחנו לא נגד עבודה מאורגנת", שמלוות תמיד בכל הטריקים המשפטיים שאפשר לחשוב עליהם.

"האחים אורגד קיבלו החלטה ללכת להסכם מהשלב הראשון, בלי משחקים והתעסקות ברעשי רקע מיותרים", מספר גורם שהיה מעורב במשא-ומתן מטעם העובדים.

בהודעה לתקשורת שמסרו לאחר חתימת ההסכם, כתבו האחים אורגד: "כמעסיקים וכהורים לילדים, אנחנו גאים בהסכם הזה ובערכים החינוכיים שיש בו".

- זה מסר למעסיקים - לא לפחד מהסכמים קיבוציים?

אורגד: "קטונתי מלהעביר מסרים לאוכלוסיית אנשי העסקים בישראל. אין לי שום עניין להטיף; שכל אחד ינהל את עסקיו כמו שהוא מבין. אבל אם יש מסר, זה מסר חינוכי שלי לבני-הנוער שעובדים אצלנו. זה מקום העבודה הראשון שלהם, זו הפעם הראשונה שהם פוגשים מסגרת של עבודה, הפעם הראשונה שהם פוגשים מרות חוץ מזו של אבא ואמא ופעם ראשונה שהם נתקלים בנהלים ובסטנדרטים - ואצלנו הם מאוד מוקפדים. אז כשהם יחזרו לשוק העבודה אחרי הצבא, כשכירים או כעצמאיים, אני רוצה שהזיכרון הראשון שלהם מעולם העבודה יהיה זיכרון חיובי".

- בכל זאת, יום אחד מקימים לך ועד בעסק. לא תפסת קצת את הראש?

"שוב, אף מנהל לא אוהב את זה, אבל ברגע שהבנו שהעובדים חותמים על טפסים ומתחילה כאן התארגנות, לא התלבטנו לשנייה אחת. הרמנו טלפון לצד השני (הסתדרות הצעירים) וביקשנו לשבת ולדבר. אחרי כמה שעות כבר קיבלנו מכתב פורמלי שהוקם ארגון יציג, והם מבקשים משא-ומתן. אז אמרנו 'שלום, נעים מאוד, מתי תירצו להיפגש' - ונפגשנו".

- בלי סחבת מכוונת? בלי טריקים משפטיים? לא חשבתם לרגע לטעון שגם ההורים של העובדים צריכים לחתום על הטפסים, כפי שהנהלת מקדונלד'ס ניסתה לטעון באחרונה כשעובדיה התארגנו?

"היה תהליך כזה שכל צד לקח ייעוץ משפטי, והעניין הזה של חתימות הורים ירד מבחינתנו באותה מהירות שזה עלה. לא היו שם חיבוקים ונישוקים, אבל הייתה הידברות עניינית, גם אם לפעמים הלכנו צעד קדימה ושניים אחורה.

"אז כן עשינו את הדברים הפורמליים שהיינו צריכים לעשות, כמו בדיקת הרשימות והחתימות של העובדים, אבל במקביל דיברנו בינינו והגענו להסכם. אני יכול להגיד לך אפילו שהבחור שמרכז את תחום הצעירים בהסתדרות, חי בדרה, הוא בחור מדהים בעיניי".

- איך זה עובד בפרקטיקה, אתם והוועד?

"יש לעובדים נציגים שאנו מכירים בהם, הם אמורים לקיים סוג של בחירות בתקופה הקרובה, ואנחנו נשמח ונעודד את זה. לארגון יש נציגה מטעמם שעובדת מול מנהל כוח-האדם שלנו, כולל פגישות מסודרות, ואם יש צורך בהתערבות מעבר לזה - אז מתערבים.

"אחד הדברים שהתעקשנו עליהם בהסכם זה שכל מה שקשור בניהול העבודה, על כל המשמעות, לא תהיה לוועד מעורבות. למשל שיבוא מחר גורם חיצוני ויגיד לאחראי משמרת שלנו ככה וככה. זה קו מאוד-מאוד דק, ואני מניח שיש כבר מקרים בתחום האפור, אבל לשמחתי גם הם מבינים את זה".

- יש משהו מיוחד בהסכם שנותן לך נחת?

"אם יש משהו שאנחנו גאים עליו במיוחד זה הדברים הערכיים שהכנסנו להסכם, כמו מענק מיוחד למתגייסים ובעיקר המסע לפולין. זה הדגל המרכזי מבחינתנו. כאבא לילדים וכמי שנשוי למחנכת וסגנית מנהלת, אני יודע שכל מי שיוצא למסע הזה חוזר אחרת, ולצערי יש לנו עובדים שהם והוריהם לא יכולים לממן השתתפות במסע כזה. אז במסגרת ההסכם החלטנו להוציא מדי שנה משלחת של 5 עובדים לפחות בסבסוד מלא, וזה מבחינתנו יותר מאשר לתת רק תוספת יוקר".

- הסכם כזה יכול להשפיע לחיוב על תנועת הלקוחות? יחסי העבודה בין רשת לעובדים שלה צריכים להוות שיקול מבחינת הצרכן?

"לא חתמנו על הסכם קיבוצי כדי לקבל יחסי ציבור, למרות שקיבלנו פידבק מאוד חיובי ומכל הכיוונים. אני לא במקום של להטיף מוסר ולחוות דעה על המשק. האם זה צריך להיות פרמטר מרכזי בשיקול-הדעת של הצרכנים? לא חושב. האם זה צריך להיות שיקול? כן, זה שיקול. אבל לא כל עם ישראל חושב אותו הדבר בעניין התאגדות עובדים".