רבים שמים את מבטחם ומפקידים את חסכונותיהם בידיו של מנהל תיקי השקעות, אשר אמור לנהלם ולהשקיעם באופן, שישמור על ערכם, אולי אפילו יפיק להם רווחים נאים. האינטרס של הלקוח הוא שהביא את המחוקק להחיל על מנהל התיקים חובה לרכוש לעצמו ביטוח אחריות מקצועית. כך, לא ייוותר הלקוח וידיו על ראשו, ללא הכסף, במקרה שמנהל התיקים יתרשל, ואף יירד מנכסיו. עם זאת, חברות הביטוח שומרות על עצמן היטב. בפוליסות הביטוח ניתן תמיד למצוא החרגות כאלה ואחרות, עד שלפעמים נדמה שהפוליסה לא מכסה הרבה.
לאחרונה יצא תחת ידיה של השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, פסק דין בתביעתם של אביבה ואפרים מריניאנסקי, לקוחותיה של החברה "מומנטום שוקי הון בע"מ", אשר הפקידו בידיה קרוב ל-3 מיליון שקל, ואשר כעבור פחות משנתיים נותרו עם כמחצית מהסכום.
במהלך בירור התביעה, הוכח כי ברצונה להפיק עבורם רווחים משמעותיים, חרגה מומנטום, באמצעות מנהלה, לירון שלמה אסא, מהוראות הלקוחות, ולבסוף הסבה להם הפסדים כבדים. כך, בעת תחילת העבודה המשותפת חתמו הלקוחות על מסמכים, בהם הם ביקשו להשקיע בתיק, שעשוי להניב רווחים של עד 21% ולרדת בשיעור של עד 7%. באותם המסמכים הם הורו למומנטום להשקיע במניות ובכתבי אופציה בשיעור של עד מחצית משווי התיק.
את תביעתם הגישו הלקוחות נגד מומנטום, נגד אסא, המנהל, והן נגד מנורה מבטחים ביטוח בע"מ והפניקס חברה לביטוח בע"מ, בהן הייתה מומנטום מחוסה בביטוחי אחריות מקצועית בתקופה הרלבנטית. באמצעות עו"ד רוט, טענו הלקוחות בתביעתם, כי בביצוע השקעות בעלות תנודתיות גבוהה בהיקפים חריגים, ביישום שגוי של אסטרטגיות גידור סיכונים, בהצמדה למטבעות זרים, בהשקעות בעלות מכפילי סיכון גבוהים, בחוסר ידע בנוגע לטיב ההשקעות, בהימורים אגרסיביים, בחריגה בוטה מהוראותיהם ביחס לאופן ההשקעה ובדיווח לקוי להם, התרשלו מומנטום ואסא בניהול תיק ההשקעות שלהם והפרו חובות חוזיות, שהם חבו כלפיהם.
הפסדים כבדים
בתביעתם טענו הלקוחות, כי את הנזק, שנגרם להם כתוצאה מכך, יש לחשב באמצעות השוואה בין שווי התיק שלהם בפועל לשוויו, לו היה מתנהל בהתאם להוראותיהם.
סוגיות משפטיות רבות עמדו בפניה של השופטת רונן, והיא דנה בהם בזו אחר זו.
תחילה, היא דחתה את התביעה האישית נגד אסא. לדידה, מאחר שההסכם שהופר נכרת בין הלקוחות לבין מומנטום, ואסא לא היה צד לו, ומאחר שלא נטען, כי אסא הפר, באופן אישי, איזו מהוראות חוק הייעוץ, אין לראותו כאחראי, באופן אישי, לנזקי הלקוחות.
לאחר מכן, פנתה רונן לבחון את השאלה האם הוראות ההסכם, שבין הלקוחות לבין מומנטום, אכן הופרו. מלאכתה לא הייתה קשה, מאחר שלא הייתה מחלוקת אמיתית בנוגע לכך, שמומנטום הפרה את ההוראה בנוגע לחלק היחסי של ההשקעה במניות ובכתבי אופציה מתוך כלל תיק ההשקעות (קרי, מחצית). בדרכה לכך, קבעה רונן, כי הסיווג של השקעה מסוימת כמניה, אופציה או נייר ערך אחר הוא סיווג מוחלט, וכי הוא אינו קשור בשאלת היקף החשיפה או המינוף של ההשקעה. "ההיקף הכולל של השקעה במניות נקבע בהסכם בין הצדדים", המשיכה, "ואסור היה לנתבעת לחרוג מהיקף זה, ללא קשר לשאלה מהו טיב ההשקעה במניות שהיא ביקשה לבצע".
"הנתבעים התרשלו כאשר הם בצעו השקעות בתיק ההשקעה שלהם בחוסר ידע מקצועי", חרצה רונן והוסיפה: "מר אסא הודה בכך כי הוא לא היה מודע כלל למשמעות של השקעה בתעודות סל, ועובדה זו מהווה כשלעצמה רשלנות של הנתבעים, והפרה של ההסכם ביניהם לבין התובעים". עוד היא קבעה, כי לאחר שמומנטום חרגה משיעור ההשקעה במניות ובכתבי אופציה, כאמור, וגרמה להפסדים כבדים, ניסה אסא להציל את ההשקעה מהנזקים, שנגרמו לה, ופעל בדרך של הימורים וללא שיקול-דעת. "הנתבעים הפרו את הוראות ההסכם בינם לבין התובעים ביחס להרכב תיק ההשקעות, ביחס למדיניות ההשקעה בו, וביחס לדיווחים השגויים שהנתבעת דיווחה להם ביחס למצב התיק והרכבו", סיכמה רונן פרק זה.
בדרכה לקבוע את שיעור הפיצוי, שתשלם מומנטום, סקרה רונן שיטות חישוב נזק רלבנטיות בתביעות שכאלה. המכנה המשותף לשיטות אלה, שכולן בודקות, בדיעבד, "מה היה קורה אילו". כבר נקבע, כי מספר שיטות של חישוב אפשריות בכגון דא, וכי לכל מקרה יש לבחור את השיטה הטובה לו, בהתאם לנסיבותיו. על-פי רונן, בית המשפט מכיר בכך, שחישוב הנזק שהוא בר-פיצוי הוא חישוב היפותטי. "אין בכך כדי לשלול את זכותו של הניזוק מההפרה לפיצוי", כך היא.
רונן תמכה ידיה על חוות-דעתו של המומחה מטעם הלקוחות, דר' זימון, אשר בהעדר אפשרות לדעת, בדיעבד, כיצד הייתה מומנטום פועלת בתיק ההשקעות לולא הפרה את הוראות הלקוחות, ומה היו התוצאות של פעילות זו, "בנה" השקעה סבירה בהתאם לאותן הוראות. היא דחתה את הטענה, שלפיה היה על המומחה להבחין בין התקופות, בהן מילאה מומנטום אחר ההוראות לבין כאלה, בהן חרגה מהן. לדידה, המדובר בשיטה מסורבלת, שממילא לא הייתה מביאה לתוצאות מדויקות.
רונן לא התעלמה מן הסיכון שבירידת ערך עקב תנודתיות השוק, וקבעה כי בנסיבות העניין קיימת הצדקה להטילו על כתפי מומנטום, אשר לאורך זמן ובאופן שיטתי הפרה את ההסכם שבינה לבין הלקוחות, פעלה ללא הבנה מספקת בתחומי ההשקעה, בהם היא בחרה, בניגוד להנחיות הלקוחות ובניגוד לצרכים, שהוגדרו על-ידיהם.
רונן קיבלה את התביעה נגד מומנטום במלואה, וחייבה אותה לשלם ללקוחות את מלוא הנזק, כחישובו של המומחה, היינו, קרוב ל-2.2 מיליון שקל.
לפניקס הצליח, למנורה מבטחים לא
לאחר שחייבה את מומנטום לפצות את הלקוחות בגין מלוא הנזק, נפנתה רונן לדון בטענת חברות הביטוח (שיוצגו בידי עו"ד עמירן סין ו-מור-יוסף), שלפיה הביטוח כלל אינו חל במקרה זה, מאחר שמומנטום פעלה במודע ובכוונה, ולאו דווקא ברשלנות, ולמעשה גרמה במתכוון לנזק.
קביעותיה של רונן בנוגע לכך טובות לכל ביטוח אחריות מקצועית, ולא רק בתחום ניהול התיקים.
היא בדקה מה הדין הרלבנטי למקרה, שבו מנהל התיקים חרג, במודע, מהוראות הלקוח, שעה שהחריגה לא נועדה להביא למנהל התיקים רווח אישי, אלא נובעת מההנחה שלו, שהחריגה עשויה להיטיב את מצב הלקוח.
"אסא לא התכוון שמקרה הביטוח יקרה, מבחינה זו שהוא לא חפץ כך", קבעה רונן. "העובדה שמקרה הביטוח קרה, הזיקה לאסא באופן משמעותי מאוד", הוסיפה. גם בהמשך, כאשר הוא "השתולל" והימר על הכספים, הוא ניסה לתקן את המצב, ולמנוע את ההפסד מן הלקוחות ואת מקרה הביטוח, קבעה רונן.
רונן הוסיפה וקבעה, כי לא ניתן לומר שאסא ידע, בדרגה גבוהה של הסתברות, שמקרה הביטוח יקרה. שהרי מבחינתו הסובייקטיבית, הוא פעל כפי שפעל על-מנת למנוע אותו. המבחן בקשר לכך אינו אובייקטיבי.
כך, אליבא ד'רונן, פוליסות הביטוח חלות על המקרה. בדרכה לקבוע כך, לא דילגה רונן על כך, שפוליסת ביטוח יש לפרש נגד המנסח, חברת הביטוח, באופן שייטיב עם המבוטח, ועל כך שיש להעניק פרשנות רחבה למונחים "טעות", "רשלנות" ו"השמטה", עליהם חל הביטוח ושבהתאם להם פעלה מומנטום.
לסיום, דנה רונן בטענתה של "הפניקס", שלפיה חרף הקביעה האמורה, הרי מאחר שבעת רכישת הביטוח, מומנטום לא מסרה מידע אמיתי ומלא בנוגע לנסיבות, שהיו יכולות להביא לתביעות נגדה, היא אינה חייבת לשפות אותה בגין נזקיה.
לאחר ניתוח הנסיבות הרלבנטיות, קבעה רונן, כי במועד רכישת הביטוח כבר הייתה מומנטום ערה לכך, שנגרמו הפסדים משמעותיים לכשליש מלקוחותיה, ואסא כבר היה נתון במצב של איבוד שליטה, עזב הכול וניסה לתקן את הנזקים החמורים, שהוא ידע שהוא כבר גרם. "אין מדובר בכשל נקודתי שעלול לקרות לכל עסק" המשיכה רונן, "מדובר בכשל רוחבי, משמעותי, שהביא כאמור לתוצאות חמורות ביותר בתיקי הלקוחות בתקופה הרלבנטית".
משנקבע כי היה מדובר במידע מהותי, שאותו לא טרחה מומנטום לגלות לחברת הביטוח, למרות שנשאלה על נסיבות, העלולות להביא לתביעה נגדה, ומשנקבע כי לו המידע היה נמסר, הפניקס הייתה נמנעת מלבטח את מומנטום, נדחתה התביעה נגדה.
סוף דבר: מנורה מבטחים חויבה לשלם להם כחצי מיליון שקל בלבד. (ת"א 48855-01-11).
כתבות
ני"ע
