"האירועים החריגים בסוריה הקלו על החלטת בנק ישראל"

בנק ישראל הותיר היום (ב') את ריבית חודש ספטמבר ללא שינוי ברמה של 1.25%. בגורמים להחלטה מונה הבנק את האינפלציה, ב-12 החודשים האחרונים נמצאת מעט מעל מרכז היעד, את העלייה החדה בתוצר ברבעון השני, את מדיניות הבנקים המרכזיים בעולם ואת העלייה במחירי הדיור.

והתגובות להודעת בנק ישראל לא איחרו להגיע. ארז צדוק מקרנות אביב אומר בתגובה כי "חבל מאוד שבנק ישראל לא ניצל את צפי האינפלציה המתון (במרכז היעד), את צפי הצמיחה המעודד שעומד על 3.8%, ואת הירידה האחרונה במחירי הדירות כדי להוריד את הריבית ולסייע בהמשך התאוששות הדולר. צמצום פער התשואות מול ארה"ב יכול היה דווקא לשמש אותנו לאחר מכן ולאפשר לנו מרווח נאה להעלאות אפשריות של הריבית במידת הצורך. ההסתמכות על מלחמה בסוריה שתעלה את הדולר, אינה רצינית. אין זה סוד שנתניהו מעוניין בנגיד דובר אנגלית רהוטה וקריירה בחו"ל כדי לקבל הכרה בינלאומית, אך בינתיים ההכרה הבינלאומית היא שאין בעל בית בבנק ישראל, וכנראה גם לא במשרד האוצר. חוסר תגובה בריבית לנוכח השינויים בכלכלה המקומית והגלובלית, רק מחזק את התחושה הזאת, וחבל".

אורי גרינפלד מנהל מחלקת המאקרו בפסגות: "נתוני הצמיחה שפרסמה הלמ"ס החודש טרפו את הקלפים ומנעו הפחתת ריבית נוספת שכן הם לימדו על צמיחה מהירה מהצפי. בנוסף, בימים האחרונים נרשם פיחות בשקל מה שמקל על בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה. לגבי ההחלטה לחזור לשתים עשרה החלטות ריבית בשנה, טוב שבבנק ישראל הבינו מהר שפה זה לא אמריקה ושהמשק הישראלי רגיש לזעזועים שמצדיקים בחינה של ההתפתחויות הכלכליות מדי חודש. לאור העובדה שלהחלטת הפד בחודש הבא עשויות להיות השלכות גם על השווקים המקומיים ובעיקר על שוק המטח, יש חשיבות להחזרת החלטת הריבית של חודש ספטמבר".

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות אמר כי "אי-הוודאות באשר לזהות הנגיד המיועד מותירה את הפעילות על מנגנון של טייס אוטומטי, ללא יכולת קבלת החלטות ארוכות טווח ובעלות משמעות כלל מערכתית. הכרישים ובמקרה שלנו גם ספקולנטים, מזהים מרחוק דג נכה ופועלים בהתאם. בסביבה בה לרשות בנק ישראל כמות בלתי מוגבלת של שקלים המאפשרת לבנק לרכוש מטבע חוץ ולשלם בשקלים ובכך לגרור להתחזקות הדולר, ראוי כי קובעי המדיניות בבנק ישראל יקבלו את הגיבוי והתמיכה הנדרשת לפעולות שינקטו לשמירת רווחיות היצוא ולאבטחת עתיד היצוא הישראלי. בסביבה נעדרת גיבוי ועידוד המשמעות תהא חיפוש אחר המכנה המשותף הנמוך של שמירה על הקיים ובהיעדר יצירתיות ואקטיביות מצד קובעי המדיניות המשק עתיד לשלם מחיר יקר".

יניב פגוט, אסטרטג ראשי באיילון: "בהינתן אופטימיות בשווקים הפיננסים, גרירת רגליים של ממשלת ישראל בכל האמור בטיפול בהגדלת היצע הדיור והכיסא הריק של נגיד בנק ישראל הרי כל שנותר לוועדה המוניטארית בבנק ישראל הינו להותיר את ריבית הבסיס על כנה ולהמתין להתבהרות בסוגיות אלו, בתקווה שהוועדה לא תידרש להחלטות דרמטיות כפועל יוצא של התפתחויות לא צפויות בעת שאין נגיד בנק מרכזי בירושלים. ציפיות האינפלציה במשק לשנה הקרובה עומדים ברמה של כ-1.7% בלבד ולפיכך לבנק ישראל יש את מרחב התמרון הנדרש במידת הצורך על מנת להמשיך ולתמוך בצמיחה במשק המאבדת מומנטום. היה וצעדי הצנע של הממשלה אשר יושלמו בתחילת שנת 2014 יגבו מחיר בצורה של פגיעה בצמיחת הצריכה הפרטית וגידול באבטלה במשק יידרש הבנק המרכזי לקדם פני האטה באמצעות הפחתת ריבית נוספת. עוצמתו המחודשת של השקל אל מול הדולר בשבועות האחרונים אשר השיבה אותו אל מתחת רף 3.6 שקלים לדולר, עלולה להפוך לכאב ראש מחודש לבנק המרכזי בתרחיש של התפוגגות הציפיות למימוש אסטרטגיית יציאה בארה"ב".

רונן מנחם, מנהל המחלקה לאסטרטגיה והשקעות בבנק מזרחי טפחות, מציין כי "ההודעה לא הפתיעה. רמת האינפלציה (מדד המחירים לצרכן עלה 2.2% ב-12 החודשים האחרונים) והפעילות הכלכלית (והתוצר המקומי הגולמי גדל 5.1% ברבע השני של השנה) אינן נמוכות ושער החליפין לא מתרחק מאזור 3.60 שקלים לדולר. בנוסף, מחיר הדירות עולה במהירות (מדד המחירים של הדירות בבעלות דייריהן עלה 9.3% ב-12 החודשים האחרונים) ורמת הפעילות בשוק האשראי לדיור אילצה את בנק ישראל להטיל עליו מגבלות נוספות, עם סימני שאלה לגבי מידת ההשפעה שלהן. לבסוף, בחו"ל אנו עדים לעלייה בתשואות הפדיון על איגרות החוב של ממשלת ארה"ב. להערכתנו, בנק ישראל יאותת בהודעות הריבית הבאות כי הגיעה העת לשקול מהלך של העלאת ריבית. אנו סבורים כי ריבית בנק ישראל תעלה לפחות פעם אחת במהלך 12 החודשים הבאים".

אסף שאול, סמנכ"ל ההשקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות: "בנק ישראל החליט להשאיר את הריבית ללא שינוי על 1.25% עקב המשך עלייה במחירי הדיור ונתוני צמיחה חריגים לטובה שפורסמו לאחרונה. החלטת ריבית זאת תקפה לחודשיים בגלל החגים בחודש ספטמבר. האירועים החריגים בסוריה גורמים לעליות בשער הדולר והדבר הקל על החלטת בנק ישראל. להערכתנו הנגידה הזמנית קרנית פלוג מייחסת משקל רב יותר לתחום הדיור מאשר קודמה בתפקיד ולכן כל עוד מחירי הדירות ממשיכים לעלות הסיכוי להורדת ריבית נמוך. שוק ההון גילם מצב בו הריבית נשארת ללא שינוי ולכן לא תהיה השפעה על המסחר מחר בבוקר".

רו"ח אהוד רצאבי, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים בישראל, מציין כי "על רקע הקשיים הגוברים במשק, בין השאר בשל העלאת נטל המס והקיצוצים בתקציב המדינה, על בנק ישראל להוריד את הריבית במטרה לעודד את הצמיחה ולהזריק אוויר לריאות של המשק כולו ולהקל על עלויות האשראי של העסקים הקטנים והבינוניים, אשר נאבקים על הישרדותם". לדבריו, "הפעילות הריאלית הממותנת, האינפלציה הנמוכה וההגבלות הנוספות שהוטלו לאחרונה על נטילת משכנתאות, צפויות לאפשר הפחתת ריבית בהמשך הדרך".

אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות הלמן אלדובי: "בנק ישראל החליט להמתין לבחירת הנגיד ולקבלת נתונים נוספים על מצב המשק. ההחלטה לא להוריד את הריבית עולה בקנה אחד עם נתוני הצמיחה האחרונים ועם האינפלציה שנמצאת בטווח של בנק ישראל. גם החלשות השקל למול הדולר בימים האחרונים לנוכח חששות מפעולה בסוריה הקלו על קבלת ההחלטה. עם זאת, חלק מהאינדיקאטורים השוטפים עדיין מלמדים על האטה מסוימת. בסה"כ, בעקבות נתוני הצמיחה ופיחות השקל בשבועיים האחרונים נראה שהסיכוי להורדת ריבית נוספת פחת. גם שוק המק"מ שעד לא מזמן תמחר הורדת ריבית כבר נסחר ברמות שלא מגלמות הורדת ריבית נוספת. בהסתכלות ארוכה יותר, גל הורדות הריבית הנוכחי שהחל בתחילת 2011 כשהריבית הייתה ברמה של 3.25% כנראה לקראת סיום, ואנחנו צפויים לראות יציבות בריבית בחודשים הקרובים. נציין כי החלטת הריבית היא לחודשיים בשל החגים, ובפעם האחרונה שזה קרה בנק ישראל נאלץ להתערב שלא במסגרת ההחלטה הקבועה. להערכתנו, רק ייסוף חד של השקל יביא הפעם להתערבות דומה".

שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר תכנון פיננסי, מציין כי "נתון הצמיחה הפנומנאלי שהתפרסם החודש מראה כי שיעור הצמיחה במהלך הרבעון השני של 2013 עמד על 5.1% בחישוב שנתי. נתון זה יחד עם העובדה כי שער השקל/דולר עלה מעל ל- 3.6 סיפקו לבנק ישראל תירוץ להימנע מהורדת ריבית, וזאת למרות שנראה כי הסיבה האמיתית הינה היעדר נגיד חדש כאשר הורדת ריבית ב-0.25% היתה יכולה להיות מהלך חיובי לשוק המקומי. הצורך בהורדת ריבית נובע מהעובדה שהדולר עדיין חלש אל מול השקל ולא מאפשר ליצואנים להתרומם, ריביות נמוכות בחו"ל, תחזיות צמיחה גלובליות שממשיכות להיות נמוכות למרות נתונים מעודדים מאירופה, וסביבת האינפלציה אשר נותרה נמוכה על אף השפעת הממשלה בחודשים האחרונים".