שר התקשורת, גלעד ארדן, העניק היום (ג') רישיון למיזם הסיבים האופטיים המשותף לויה אירופה, חברת החשמל וקבוצת משקיעים מהארץ. על-פי הצהרות השותפים, בחודש נובמבר יחל השלב הראשון בעבודות, אך לפי ההערכות הפריסה עצמה תחל מאוחר יותר. השם הזמני שניתן למיזם הוא IBC, כאשר השותפים מנסים עדיין למצוא לו שם ישראלי.
במסגרת המיזם ייפרסו על גבי רשת החשמל סיבים אופטיים שיחברו את הבתים בישראל לתקשורת רחבת פס. הפרויקט יקום בהדרגה, ובשנים הראשונות יוכלו השותפים לבחור בעצמם היכן לפרוס את הסיבים בהתאם לביקושים.
השיטה שבה יפעל המיזם לגיוס לקוחות תהיה באמצעות אתר אינטרנט ייעודי, אליו יירשם מי שירצה לקבל חיבור של סיב. במקרה כזה החברה תבדוק אם באותו אזור או שכונה יש מספיק לקוחות, ותחליט נקודתית אם לפרוס שם תשתית. כך שאם לקוח בודד בבניין ירצה לקבל שירות מהחברה, לא בטוח שיוכל.
נציין כי בימים אלה החלה החברה בגיבוש תוכנית עסקית עדכנית למיזם. ל"גלובס" נודע כי חברת החשמל, שתשמש כקבלן הראשי לביצוע ועל גבי תשתיותיה הוא ייפרס, צפויה לגייס כ-150 עובדים לפרויקט.
לקרב בין הפריפריה למרכז
שר התקשורת ארדן אמר היום כי כשמדברים על כלכלה ועל צמצום הפערים ועל יזמות, עתידה של מדינת ישראל תלוי בתשתיות תקשורת מתקדמות שמסוגלות לחבר בין האזרח לממשלה ולהתחבר לכל מידע ברחבי הגלובוס.
"לכן", הוסיף ארדן, "כשזיהיתי את הפרויקט כאחד החשובים והמרכזיים שעל סדר היום של המשרד, התחייבתי שנסייע כמיטב יכולתנו כדי שביורוקרטיה או קשיים אחרים לא יהוו מכשול, מאחר שאנחנו כבר בפיגור של שנים רבות".
ארדן אף התייחס לאמירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו שכינה את האינטרנט בישראל "טרקטור סובייטי", ואמר כי "היום אנחנו לא שם. יש האצה בפריסת סיבים, ויש עלייה בביקושים למהירויות גבוהות יותר, אבל הקצב רחוק ממה שהיינו רוצים לראות לעומת מדינות בעולם המערבי וביחס להסתכלות שלנו על עצמנו כ'סטארט-אפ ניישן', וכמי שרוצה לעמוד בחזית הטכנולוגיה העולמית".
עוד אמר ארדן כי "היו ספקות לגבי המיזם ולמה צריך אותו אם מקדמים שוק סיטונאי, ואם יש כבר שתי תשתיות קוויות בפריסה ארצית של בזק והוט. התשובה היא שהגענו לשלב הזה, ושיש ביקושים שהמיזם מעריך אותם ככלכליים".
שר התקשורת אף פנה לשותפים במיזם ואמר כי "אנחנו מצפים שתתחילו לפרוס כמה שיותר מהר ושהפריסה תתבצע יותר מהר ממה שחויבתם ברישיון. ממה שאני שומע, יש רשויות מקומיות רבות שרוצות שהמיזם יגיע אליהן. לא כל אזרח חייב לצאת מהבית כדי לעבוד, לקנות, והדבר יאפשר הורדת מחירים בטלוויזיה, אבל בעיקר נסועה מיותרת בכבישים ותאונות דרכים".
ג'ונאס בירגרסון, הבעלים של ויה אירופה והיזם המרכזי בו, אמר כי המודל שיפעל בישראל הוא יוצא דופן ברמה עולמית, שכן הולכת לקום רשת סיבים בפריסה ארצית לכל בית - דבר חסר תקדים לדבריו, שלא קיים במדינות מערביות רבות. הוא חזר והדגיש את העקרונות לפיהן יפעל המיזם, שהם רשת פתוחה, סימטרית ובקצבים של 1 גיגה לכל לקוח (OSG).
בירגרסון אף אמר כי הפרויקט שווה צמיחה כלכלית,והנתונים מוכיחים כי עה בתשתיות תקשורת מובילה לגידול של אחוז בתוצר לנפש. הוא הדגיש כי זה לא הוגן לדרוש מחברות התקשורת לעמוד בכל הדרישות לביקוש לאינטרנט במהירויות גבוהות, משום שהרשתות שלהם נבנו כדי לספק טלפוניה וטלוויזיה.
"הרשת שלנו נבנית כדי לספק אינטרנט", אמר בירגרסון הוסיף כי אין בכוונת המיזם להתחרות בספקי השירותים, אלא להוות תשתית בלבד שעליה יפעלו חברות שירותים בצורה פתוחה ושווה לכולם. "ספקי השירותים הם שותפים שלנו", אמר.
יפתח רון-טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, אמר בטקס כי חברת החשמל נמצאת במוקד של מספר מהפכות, ובהן מהפכת הגז, אבל מהפכת התקשורת תביא לשינוי בכל תחומי החיים.
"זו מהפכה שתביא לשינוי במערכת החינוך, הבריאות וברמה הלאומית בכלל. מי שמבין את המשמעות, מבין שנעשית פה היסטוריה. חלק מהתשובות למחאה החברתית זה הפרויקט הזה, שנותן הזדמנות שווה לכולם, מקרב פריפריה למרכז ומחזק אוכלוסיות חלשות. זו גם מהפכה עסקית בחברת החשמל, ואנחנו מכינים עצמנו לתחרות שתחולל שינוי עמוק בחברה".
נציין כי בשבוע הבא צפוי להיערך טקס ההשקה הרשמי בבאר-שבע בהשתתפות ראש הממשלה. כפי שנחשף ב"גלובס", באר-שבע תהיה העיר הראשונה שבה תבוצע הפריסה של המיזם.
כתבות
ני"ע
