עבור רבים, תחילת השנה היא תזמון אידיאלי לרשום את הילדים ולהירשם לחוגים, לצד הנהירה לחדרי כושר כדי להשיל את הקילוגרמים שמתווספים בחגים.
כמעט בכל הרשמה כזו ישנם "דמי הרשמה". אבל האם מישהו עצר פעם לחשוב על מה בעצם נגבים סכומים הנעים בין כמה עשרות שקלים (מתנ"סים) לכמה מאות (חדרי כושר)? הרי ככל שידוע לנו, ה"טיפול" בנרשם כולל את הפעולה המסובכת של הכנסת פרטיכם למחשב, ובמקרים קיצוניים של ממש גם הנפקת כרטיס פלסטיק או שבב - עניין של כמה דקות.
פנינו בשיטת "הלקוח הסמוי" למספר מועדוני ספורט, מכוני כושר ומתנ"סים, ושאלנו על מה משלמים דמי הרשמה. בין התשובות המגומגמות: "ככה נהוג", "אני לא יודעת בדיוק, אבל זה כולל את צ'יפ הכניסה"; "זה כולל את הרישום במחשבים"; והתשובה שהכי אהבנו: "זה תשלום חד-פעמי, 200 שקל, שכולם משלמים, אבל עכשיו יש מבצע לחגים, שאפשר להירשם ללא דמי הרשמה".
באחד ממרכזי החוגים נאמר כי דמי ההרשמה כוללים ביטוח לילדי החוג, והנימוק הזה נשמע דווקא משכנע, אבל התהייה הבסיסית עדיין נשארת: אם דמי ההרשמה באמת נחוצים, למה לא לגלם אותם במחיר?
ניחוש שלנו: דמי הרשמה, כפי שמציינים בלא מעט מקומות, הם "חד-פעמיים" ולא מוחזרים במקרה של ביטול. זה הסבר לא נעים במיוחד, אבל לפחות הוא לא מעליב את האינטליגנציה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
