אני אוהב מקדונלד'ס. ליתר דיוק, אהבתי. גם חזיר יבלות כמוני מזדקן, כנראה. כך יצא שבביקורי האחרון במקדש הג'אנק פוד כבר לא הצלחתי לרוות נחת אפילו מהמבורגר הילדים שהיה המנה החביבה עליי ביותר, במקום שהוא אחד מסמליה המובהקים של תרבות המערב. ועדיין, אני מחבב את סניפי ה-Big M הצהובים-אדומים, גם אם עכשיו הם כבר בבחינת לראותם בלבד עבורי. לא בריא, ומה לעשות - גם כבר לא טעים לי יותר. אבל עדיין אמריקה. ובזול. וליד הבית.
כן, אני יודע, זה לא פוליטיקלי קורקט להתוודות על אהבה מוזרה שכזו לג'אנק מהיר בעידן הבריאותני הזה שלנו. עידן שבו מיקי חיימוביץ' וה"מיטלס מאנדיי" שלה, ואורי שביט ובלוג ה"טבעוניות נהנות יותר" שלה, הן שתיים מכוכבות התרבות הכי גדולות, לפחות במדינת תל אביב.
אחרי שכל זה נאמר, מה רבה הייתה שמחתי לגלות את k-bab (קבאב ביידיש), מסעדת ההמבורגרים המהירה של השף יוסף (זוזו) חנא, אחד השפים הערביים הנחשבים ביותר בארץ (מסעדות תנורין וקצה הנחל שליד הכינרת). k-bab היא המקדונלד'ס של האוכל הערבי בישראל.
אחרי ההקדמה הארוכה שהקדמתי, אתם מבינים שלפחות מבחינתי לא מדובר בעלבון. להפך. הגיע הזמן שמישהו ינגיש עוד יותר את האוכל הנפלא הזה, ויהפוך אותו לזמין, לפופולרי ולזול לא פחות מהחומוס, מהפלאפל ומהשווארמה, שכבר עשו עלייה וברית מילה מזמן. אני מדבר על האפשרות לאכול לא רק את השילוש הקדוש הנ"ל, מהר ובזול. K-bab עושה זאת. לפחות חלקית. מיד אפרט.
המסעדה החדשה ממוקמת בתחנת דלק. מיקום קלאסי לסוג כזה של מסעדה. במקרה דנן מדובר בתחנת הדלק שבצומת כ"ח הצפוני. רחוק. רחוק מאוד. מצוין. כבר מזמן חיפשתי מקום טוב לאכול בו אחרי הצפרות באגמון החולה. בינגו. זה ממש ממול.
העיצוב הוא מקדונלד'ס בהפוכה. בעצם לא ממש הפוך. במקום אדום-צהוב, שולט כאן הירוק ה"גלילי". Original Taste of Galilee , מכריז הסלוגן של k-bab. כל השאר הוא מקדונלדי למהדרין. הדלפק, המיקרופון והרמקול ומסירת השם שעליו יכריזו אחר כך. אם מקדונלד לא מוצא חן בעיניכם בכל זאת, קראו לזה ארומה. ובאמת יש סניף ארומה בצמוד.
במקום המבורגר, אוכלים כמובן קבאבים. כל מיני קבאבים. אנחנו טעמנו עראייס בלאפה - קבאב עם ירקות - עגבנייה, מלפפון, בצל, חסה ו...מלפפון חמוץ. מישהו הלך קצת רחוק מדי עם המקדונלדיות. היה קצת יבש. ביקשתי טחינה (שהגיע בקופסיות פלסטיק קטנות. עוד שנייה זה בטח יעבור לשקיות קטנות כאלה, כמו במקור) והכול הסתדר.
המשכנו בקבאב חלבי - אותו קבאב, הפעם בצלחת. לא פחות מארבע קציצות, עם ערימה ענקית של פריקי. שוב היה קצת יבש (שבת בצהריים, וכל עם ישראל כבר כאן) ושוב הטחינה הצילה את המצב. התערובת עצמה, לולא נשכחה קצת על האש, הייתה מצוינת. בשר טעים ומתובל היטב.
אבל הכוכבות האמיתיות של ביקורנו היו מנות הפתיחה והסיום. כיסוני הפטאייר הממולאים בתרד (התפריט דיבר גם על עשבי בר, לא בטוח, אבל לא משנה) היו מנה שהייתי מוכן לנסוע בשבילה לכאן במיוחד. עד כדי כך. אני משוגע על הבורקס הערבי הזה, והפטאייר הזה היה אחד הכי טעימים שאכלתי מימיי. לא פחות. חמצמץ, פריך, מלא טעמים ירוקים. מי אמר ירוק ולא קיבל.
גם מאפי הספיחה הקטנים לא קטלו קנים. "פיצות" קטנות וטעימות לאללה של בשר טחון, עגבניות וצנוברים. קינחנו במלבי עם פירות יבשים, שהיה עשיר אבל לא מתוק מדי ונהדר, ובמנה מפתיעה של פלחי דלעת מסוכרים, שהיו לא פחות טעימים ממוזרים.
למה אם כן טענתי בתחילת דבריי שההצלחה היא חלקית? משתי סיבות: הראשונה פרטית וקונספטואלית בלבד - בסוף יצאתי נקניק, ולא הצלחתי להחליט שאני באמת אוהב את הרעיון - לאכול אוכל טוב עד טוב מאוד באווירת מקדונלד'ס מיוזעת שכזו. אם כבר מק קבאב, חיכינו לא מעט זמן. קצת יותר מדי.
השנייה לקוחה גם היא מ"עולמות התוכן" של הקציצה האמריקאית המפורסמת, והיא סוגיית המחיר, כמובן. שום דבר בפירוט לא ייראה לכם חריג, ובכל זאת, ה"גרנד טוטאל" שלי ושל בני, הצפר הבכיר, עמד בסופו של דבר על 191 שקלים, כולל שתי לימונדות. אז נכון, אכלנו ארוחות מלאות, ובכל זאת, כמעט 200 שקלים לזוג ב"מקדונלד'ס" זה אעפס קצת הרבה.
אם אצליח בביקורי הבא (ויהיה כזה במהרה בימיי) לחשוב על k-bab כעל מסעדה לכל דבר, ולא כעל מזללה מהירה (שזה מה שהיא), אשמיט סופית את עניין הכסף. כי במסעדה בימינו, זה כידוע לא סכום גדול במיוחד (לצערי). אשמח רק אם יורידו את הקבאב מהאש דקה קודם, ואז הכול יהיה מושלם.
babk-
פרטים: צומת כ"ח, טל' 04-8218755/6; א'-ש' - 22:00-12:00
מחירים: קבאב עראייס - 30שקלים, קבאב חלבי - 52, פטאייר - 25, ספיחה - 24, מלבי - 15, דלעת - 30, לימונדה - 12 שקלים
השורה התחתונה
יקר (יחסית לז'אנר) אבל שווה
כדאי להכיר
פריקי, או פריקה, היא בעצם החיטה לפני שהבשילה לגמרי, וגרעיניה עדיין ירוקים. את הגרעינים הירוקים הללו קולים מעט מעל אש פתוחה, וכך מתקבל טעמה המעושן של הפריקי. אפשר להשיג אותה בחנויות תבלינים ערביות טובות ואפילו בחנויות מכולת בשכונות מעורבות. לפעמים גם בחנויות טבע ובחנויות מתמחות. מבשלים כמו שמבשלים אורז.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
