הערכות: סוריה תגרום לדחייה בהאטת ההקלה הכמותית

התסריט עד סוף השנה כבר היה מוכן: בסתיו יתחיל הפדרל ריזרב לצמצם בהדרגה את ההקלה הכמותית (QE) שפמפמה את השווקים במזומנים. תשואות האג"ח יתחילו לעלות באיטיות. הכלכלה אולי תגנח קצת, אך תהיה חזקה מספיק כדי להתגבר, והמדיניות המוניטרית תתחיל סוף סוף ובאיטיות לחזור לשגרה.

הבעיה היחידה היא שהסיפור הזה לא מתנהל כמתוכנן. האיום בצמצום ה-QE בארה"ב כבר התחיל ליצור משבר בשווקים המתעוררים. כעת האיום בתקיפה צבאית בסוריה יחזק את ההסתחררות כלפי מטה. בשלב הבא זה יעבור לאירופה. המשבר כבר מלחך את חופי מדינות השוליים שלה.

כאשר המהומה תחריף, הצמיחה העולמית תיעצר בבת אחת. והתוצאה נטו? הפד יצטרך להמשיך להדפיס כספים לאורך זמן רב יותר מכפי שהוא תכנן. לא תהיה לו ברירה אחרת.

לכל אורך השבוע שעבר, השווקים המתעוררים התחילו לשתות דם. הודו נראתה כאילו היא נכנסת למשבר פיננסי בקנה מידה מלא. הרופי צנח והמניות נחבלו. במקום להפוך למעצמה כלכלית כחבר במועדון מדינות BRIC, הודו נראית יותר ויותר כמו מקרה סעד. הצמיחה הואטה, האינפלציה עולה והממשלה מכורה לגירעונות מאסיביים. ההון מתחיל לברוח מהמדינה.

ברזיל לא במצב טוב בהרבה. בשבוע שעבר נאלץ הבנק המרכזי שלה לזרוק 60 מיליארד דולר על חיזוק הריאל, שצנח לשפל של חמש שנים מול הדולר.

המשבר מתחיל להתרחב לשווקים חשובים נוספים. טורקיה עברה כבר התקוממות פוליטית אחת השנה, וכעת נוספה לכך בהלה כלכלית. הלירה הטורקית מצויה בנפילה חופשית, ותשואת אג"ח הממשלה לעשר שנים עולה על 10%. הרופי של אינדונזיה צנח ב-5% ביום מסחר אחד לשפל שנתי. המשקיעים התמלאו פחד, ואחרי שנים של נהירה לשווקים המתעוררים הם מתחילים לברוח.

וכעת נוסף הסיכוי המוחשי להתערבות צבאית של ארה"ב ובריטניה במלחמת האזרחים בסוריה. השימוש בנשק כימי לא מותיר בפני מעצמות המערב ברירה: אם הן ישלימו עם כך שמשטר ברוטאלי יכול להפנות נשק כזה נגד אזרחיו, השימוש בגז עלול להתרחב. התקדים של הפעולה הנקייה יחסית שהייתה בלוב מעודד אותן.

הבעיה היא שזהו עיתוי גרוע לשווקים. התערבות בסוריה מאיימת להצית את המזרח התיכון כולו ולשגר את מחירי הנפט לזינוקים. היא תהפוך משקיעים עצבניים לאחוזי פאניקה. ואם הרוסים יתעקשו על גיבוי למשטר אסד עד הסוף המר, יש סיכוי לעימות רציני הרבה יותר מכפי שמישהו מניח.

אז מה, בעצם? כלכלות מתפתחות חדשות היו תמיד תנודתיות, ואחרי יותר מעשור של יציבות וצמיחה, צפוי מימוש. מלחמת האזרחים בסוריה מתנהלת זה שנתיים, וסוף המשחק עומד ממילא להיות מכוער - כפי שלא היה צפוי שהמערב ימשיך לשבת בחיבוק ידיים. אף אחד לא יכול לטעון שהוא ממש מופתע מהאירועים האחרונים.

אבל הצרה היא שגם למשבר בשווקים המתעוררים וגם לעימות בסוריה יש שתי השלכות גדולות על יותר הכלכלה העולמית. הראשונה היא שהמדינות הללו הרבה יותר חשובות מכפי שהן היו בעבר. העולם לא ראה משבר אמיתי בשווקים המתעוררים מאז סוף שנות ה-90. התוצאה של יותר מעשור של צמיחה בלתי מופרעת היא שהמדינות הללו עשירות כיום בהרבה ומהוות חלק גדול יותר מהסחר העולמי מאשר אי פעם בעבר. כ-50% מהכלכלה העולמית הם כיום שווקים מתעוררים. בשנות ה-90, כאשר הכלכלות הללו קרסו, העולם יכול היה להחזיק מעמד. כעת מאוים כל העולם במיתון חוזר.

ההשלכה השנייה היא שחלק גדול ממרחב האירו הוא למעשה שוק מתעורר. למדינות השוליים - יוון, קפריסין, איטליה, ספרד, פורטוגל ואירלנד - יש הרבה מאפיינים משותפים עם תאילנד ומלזיה בשנות ה-90. יש להן חובות אדירים במטבע זר למעשה - האירו שהן לא שולטות בו. ההון צפוי לברוח מהן למראה הסימן הראשון של צרה רצינית. אין להן יכולת להדפיס כסף משלהן, או לפחת מטבעות כדי להתגבר על המשבר.

אם המשבר בשווקים המתעוררים יתרחב, ואם תקיפה בסוריה תקפיץ את מחיר הנפט, גם מרחב האירו עלול להידחף חזרה למיתון. במהירות רבה, 70% מהכלכלה העולמית יכולים להיעצר בחריקת בלמים.

איפה זה משאיר את הפד? במלכוד. במציאות, ארה"ב אינה יכולה להתנער ממשבר בשווקים המתעוררים או מקונפליקט במזרח התיכון כאירועים חסרי חשיבות. צמיחתה שלה תלויה בסחר עם המדינות הללו, כמו גם יציבות המערכת הבנקאית שלה. הצמיחה האמריקאית עלולה להתנדף, ביחד עם הנימוקים לצמצום ההקלה הכמותית.

הלקח של יפן הוא שקל הרבה יותר להשיק הקלה כמותית מאשר לעצור אותה. הפדרל ריזרב עומד ללמוד את זה על בשרו. בשבועות הקרובים, היציאה הגדולה תיגנז בשקט. הפד ינסה אולי לסיים את ה-QE בפברואר או מארס 2014 - אך עד אז ייתכנו משברים אחרים שיסיטו אותו מהמסלול הזה.