טיפ לחיים: ליסה רוברטס מגלה שעיצוב טוב משפר את איכות החיים

את המונח "עתיקות מהעתיד" הטביעה ליסה רוברטס הרבה לפני שחשבה לכתוב ספר בשם זה. "אני אספנית מלידה. כילדה אספתי הפתעות ממכונות מסטיקים, היה לי אוסף של שעונים, של מטבעות ועוד ועוד. כשבגרתי מצאתי את עצמי בתוך תעשייה שיש בה מוצרים וחפצים נפלאים. חשבתי על כך שאלה מוצרים בני חלוף - שלא יהיו כאן לנצח, ורציתי לאסוף את החפצים המשמעותיים ביניהם. לשמר אותם", כך נולד אוסף העיצוב של רוברטס, שהפך לספרה הראשון, רב המכר Antiques of the Future.

רוברטס (61) מפילדלפיה, למדה אדריכלות והתקשתה למצוא עבודה במקצועה בשוק שסבל ממיתון בסוף שנות ה-70. "לא רציתי לעשות הסבה ופניתי לתחום העיצוב, שבו יכולתי לנצל את הידע ואת היכולות שלי.

"באותה תקופה הרבה ארכיטקטים גדולים החלו לעסוק יותר ויותר בעיצוב מוצר ורהיטים. אלברטו אלסי הזמין 12 ארכיטקטים בולטים לעצב סטים של כלי הגשה לקפה ותה. הכלים הללו לא יועדו למעשה לצרכנים אלא למוזיאונים - במחיר של 25 אלף דולר לסט. ראיתי בכך קריאת כיוון וכשהתחלתי ללמוד את הנושא ראיתי עוד ועוד ביטויים של הטרנד".

במשך 25 שנה עבדה רוברטס כמעצבת מוצרים עם יותר מ-35 חברות. "עסקתי בעיקר בעיצוב כלי אוכל, כלי הגשה, הרבה מוצרי נייר. במסגרת עבודתי הסתובבתי בתערוכות מסחריות של עיצוב רהיטים, כלים ומתנות ונחשפתי למוצרים חדשים. כך התחלתי לאסוף - לכל מקום הלכתי עם מחברת ועל כל פריט שהוספתי לאוסף רשמתי את שם המעצב, איפה רכשתי ואפילו באיזה מחיר. כבר מההתחלה התנוסס בראש הרשימה השם הזה 'עתיקות העתיד'".

- שם מנצח.

"נכון? לכל אדם יש רעיון אחד או שניים מבריקים בחייו. אני מקווה שיהיו לי עוד".

"רואה את עצמי כמיסיונרית"

מעניין לחשוב "בראש של רוברטס", שלפני כמה עשורים חשבה איך ייראו מוצרי מעצבים במבט לאחור, מהעתיד. היום, כשהעתיד כבר כאן, כמאמר הקלישאה, אפשר לראות באוסף שלה את אותם מוצרי עיצוב מודרניים שהפכו לסמלי התקופה. חפצים המייצגים את החומרים והסגנון של העשורים האחרונים. נציגי המעצבים הגדולים של סוף המאה ה-20.

- איך הפך האוסף לספר?

"לא תכננתי לכתוב ספר, כמו שלא תכננתי להופיע בטלוויזיה. אבל הרבה אנשים שאלו אותי על האוסף ורצו להתייעץ בענייני עיצוב. כך התחלתי עם אתר האינטרנט (antiques of the future.com) וחשבתי שהוצאה של ספר תעזור לי גם לממן את העלויות של האוסף - שדורש לא מעט השקעה".

רוברטס לא שיערה את ההצלחה האדירה של ספרה, שיצא לאור ב-2006 ושינה את חייה. "כשהספר יצא הסתובבתי ברחבי ארצות הברית להשקות והוזמנתי להרבה מאוד תוכניות טלוויזיה. בכל מקום שבו דיברתי על הספר הבאתי איתי גם כמה מוצרים, להראות במה מדובר. כנראה שהייתי פרזנטורית טובה כי בעקבות זאת פנו אליי בהצעה לעשות תוכנית עיצוב משלי".

התוכנית שלה My Design Life (בארץ בערוץ בית פלוס), מלווה אותה בעבודת האיסוף והמחקר לקראת ספרה הבא - "דיזיין פופ" שייצא לאור ב-2014, והיא נחשבת למובילה רצינית בהיכרות של קהל עם עולם העיצוב, במיוחד בארה"ב.

- אחרי שמרתה סטיוארט לימדה אותנו להיות עקרות בית בסטייל, את הגורו החדשה?

"לא רוצה להיות גורו ומטיפה, אני רואה את עצמי כמיסיונרית. אני מאמינה שתפקידי לעורר מודעות והבנה של הקהל, חשוב לי להביא עיצוב טוב לקהל הרחב וללמד אנשים להעריך עיצוב ולשפר את חייהם עם עיצוב".

את הבשורה הזו תביא רוברטס לארץ, כשתבקר כאן בחודש הבא בתערוכת "ריהוטים" השנתית בגני התערוכה בתל-אביב, בחול המועד סוכות. רוברטס תיפגש עם אנשי מקצוע ותרצה בפני קהל, ואף תשמש כשופטת בתחרות לחדשנות בעיצוב ישראלי.

- איך מעריכים חדשנות בעיצוב? כיום נראה שטווח הזמן של הרלוונטיות של מוצר חדשני הולך ומצטמצם.

"אני מסכימה איתך. ההחלטה אם מוצר הוא חדשני באופן משמעותי הופכת ליותר ויותר מורכבת, כי קצב השינויים והחדשנות הטכנולוגית מהירים הרבה יותר כיום. אבל אני מנסה לשים את האצבע על חלוציות - למשל בתחום המדהים של הדפסת תלת-ממד, שמתקדם והופך לכמעט נגיש לכול. לפני מספר שנים קניתי לאוסף שרפרף של המעצב פטריק ז'ואין בהדפסת תלת-ממד. זה עלה אז אלפי דולרים כי הטכנולוגיה הייתה קשה להשגה וכיום הוא הרבה יותר זמין ועולה כמה מאות. זו אנומליה באוסף - במקום שמוצר יהפוך לנדיר הוא הופך לנפוץ יותר".

- את מכירה עיצוב ישראלי או שזה יהיה המפגש הראשון שלך עם הזירה הישראלית?

"ביקרתי בישראל לפני הרבה שנים ובאותה עת לא הסתכלתי על סצנת העיצוב. אני מכירה מעצבים ישראלים בודדים, שאני רואה בתערוכות בינלאומיות, ומצפה מאוד לראות את מוזיאון העיצוב בחולון. אני מאוד מעריכה את רון ארד, אני עוקבת אחר רון גלעד. הייתה תערוכה של עיצוב ישראלי בקופר היואיט בניו-יורק לפני מספר שנים ואני עוקבת אחר השמות - אני בהחלט רואה בעצמי לקטת של מעצבים חדשים, כמו מגלת ארצות. ההמלצות שלי הן בעלות משקל רב אצל אוצרים ואנשי מקצוע במוזיאונים שאיתם אני עובדת".

- מה הקריטריונים שלך להכליל מוצר באוסף או בספר?

"קודם כל משיכה. שיהיה מעניין לעין. בהמשך אני בוחנת אם מדובר במוצר טוב ושימושי, אם הוא מעורר עניין גם בתעשייה - זוכה בפרסים, כותבים עליו, אם הוא נראה לי משמעותי, הוא ייכנס לספר".

רוברטס חיה עם האוסף בעבודה ובבית. כשאני שואלת אותה על כללי אצבע לאנשים שרוצים "להכניס עיצוב הביתה" היא מהססת תחילה: "זו שאלה שבדרך כלל מתאימה יותר למעצבי פנים".

- ובכל זאת?

"אני כאספנית הייתי ממליצה לסמוך על העין ועל הטעם שלכם. תקנו מה שאתם אוהבים, ולעולם אל תקנו את המלצת איש המכירות 'כי זה מה שהולך היום'. תשמרו על אקלקטיות - לא להיות אחידים מדי, הבית הוא מקום חי וחם, לא מעבדת חלל. "אל תחנקו - צריך לתת לכל אובייקט לזרוח, שלכל אחד מהחפצים והרהיטים האהובים עליכם יהיה מקום וחשיבות, ולא להפוך את הבית לדבר אחיד או למחסן. ואם אתם לא יכולים להחליט - אל תתייסרו. תעזבו את זה ולכו. אם כעבור זמן מה הפריט הזה לא יוצא לכם מהראש - סימן שהוא צריך להגיע הביתה".