"המשקיעים אומרים: 'שפרעם? יש שם חומוס טוב'"

כבר בימיו באקדמיה, ד"ר סובחי באשיר היה טיפוס בינלאומי. את הדוקטורט שלו עשה בשוויץ, ואת הפוסט דוק ביפן. "זו הייתה אחת השנים היפות שלי", הוא נזכר.

כשהגיע לארץ עלה על המסלול שהפך אותו ליזם מצליח, שבקרוב גם יראה חברה שייסד מגיעה לנאסד"ק.

הדרך שעשה באשיר, שהגיע להצלחה יוצאת דופן כבר בחברה הראשונה שהקים, אינה טריוויאלית עבור אף יזם.

היא עוד פחות מובנת מאליה עבור מי שמגיע מהמגזר הערבי שבו אין כמעט יזמים או חינוך רלוונטי. בכל זאת, נראה כי היזמות הולמת אותו - מאז שעזב את אנזימוטק, הקים עוד שתי חברות חדשות, ודווקא החדשה מבין השתיים כבר נמצאת בשלב המכירות.

מטוקיו לנצרת עלית

לאחר שחזר מטוקיו, ולא נמצא לו תקן במחלקה לכימיה בטכניון, השתלב באשיר במכון 'מו"פ אזורי אגודת הגליל' ופיתח את הידע שצבר בלימודים האקדמיים שלו, בתחום עיבוד חומצות השומן.

ההתחלה בכלל הייתה בתחום שמן הזית. "חשבנו שזה חומר נחמד לעבוד איתו, חומר אתני, מהמקום", הוא משחזר.

המטרה הייתה להפיק מרגרינה מועשרת במגוון חומרים בריאים, אך בהדרגה למדו באשיר וקבוצתו, כי הכסף האמיתי נמצא בתוספי המזון. מרגרינה, ככל שמשדרגים אותה, היא מצרך יסוד ואילו עבור תוספי מזון שהופכים פופולריים, הציבור מוכן לשלם לעיתים, יותר מאשר עבור תרופה.

אנזימוטק הוקמה בנצרת עלית, רחוק מאוד מסצנת ההיי-טק הישראלית. "זה היה ממש מדבר מבחינת תעשייה מתקדמת", הוא נזכר. רק מאוחר יותר כשקיבלה החברה השקעה משמעותית, היא עברה למקום מרכזי יותר, יחסית - מגדל העמק.

החברה הוקמה כחלק מחממת ניות, שפעלה בכלל ביקנעם, והייתה באותם ימים בשליטת קרן עופר היי-טק של האחים עופר.

אנזימוטק היא היום אחת החברות המצליחות שבגרו מן החממה. "קיבלנו תמיכה יפה מאוד ממנהל החממה גיא יכין, ששכנע את קרן עופר היי-טק להשקיע בנו גם אחרי תקופת החממה. מי שהאמין בנו במיוחד היה דני פלוטקין, שהיה היו"ר של החממה. הוא היה אדם עם השפעה גדולה בתעשייה והתמיכה שלו מאוד עזרה. כל התחום הזה הזה בחיתוליו, והיה צריך להאמין בו. גם קרן מילניום החליטה להשקיע בנו אחרי שיחה של חמש דקות".

- עשו דברים קצת אחרת באותם ימים.

"כן, היום מסתובבים שנים כדי לקבל כזו השקעה, אבל צבי פורמן שהיה שותף בקרן מילניום, ידע שהנושא הזה חם, כי הוא הגיע מהתעשייה הכימית וידע מה חסר שם. במקביל למילניום נכנסה גם חברת גלעם, שנתנה לנו המון תמיכה כחברה תעשייתית שהרבה שנים מתעסקת באנזימים".

במשך השנים מקפידה הנהלת אנזימוטק להתייחס אל עצמה לא כסטארט-אפ בתחום הביוטק, אלא כחברת תעשייה, ואלה הם כנראה המקורות של גישה זו.

שוק צומח

"אריאל כץ, שמשמש עד היום כמנכ"ל החברה, הצטרף כמנכ"ל ב-2001. הוא הגיע עם ניסיון רב מאוד בתעשייה הכימית, והשלים את החסר גם בתחום שיווק המוצרים". יו"ר החברה היום הוא יואב דופלט מקבוצת עופר.

"מהיום הראשון של החברה, מוצר הדגל היה OPO - שומן שמשולב בפורמולה של חלב לתינוקות. רק חברה אחת בעולם ידעה לייצר אותו - יונילוור - והיה לה מונופול בתחום עד שאנחנו הגענו והצלחנו לייצר אותו גם, בתהליך אנזימטי, והתחלנו להתחרות איתם", הוא מספר.

"המוצר פותח בשיתוף עם חברה דנית-שוודית, ומיד הפך למבוקש ונמכר בכל פינה בעולם, ועד היום הוא מאוד מבוקש. זה שומן כמו בחלב אם בדיוק, שונה מכל השמנים שנמצאים אצל שאר בעלי החיים והצמחים. השוק הזה, אליו נכנסנו ב-2001, עדיין צומח".

מוצר שני פותח לתחום שיפור הזיכרון במבוגרים והקשב והריכוז במבוגרים וילדים. "זהו שוק אליו נכנסנו כשהוא היה ממש בתחילת דרכו. החומר יוצר בעבר על ידי חברות אחרות ממוח של פרות, ואחרי שהתגלתה מחלת הפרה המשוגעת, הפסיקו. היום יש רק שלוש חברות שמייצרות אותו".

כמו כל המוצרים של אנזימוטק, גם שני המוצרים הללו נבדקו בניסויים קליניים, אותם התנדבה החברה לעשות כי אין חובה לבצע ניסויים קליניים במוצרים הנמכרים כתוספי מזון.

הניסויים הללו אפשרו לחברה לגבור על מתחרות בבואה לשכנע את חברות המזון לבחור במוצר שלה כתוסף. כעת היא מקווה שגם הציבור יפנים את חשיבות המידע הקליני גם בתוספי מזון, ויעדיף את מוצריה.

"מוצר ייחודי נוסף שאנחנו הראשונים שביצענו בו ניסויים קליניים איכותיים, הוא תערובת של סטרולים - רכיב שמתחרה עם כולסטרול על הכניסה ממערכת העיכול למערכת הדם, וגם מוריד את ספיגת הכולסטרול למערכת הדם ואת ריכוז הטריגליצרידים". המוצר משווק היום על ידי טבע, כתחליף או תוספת לסטטינים, תרופות מפחיתות כולסטרול.

"שלושת המוצרים הללו פותחו עד 2003, ואני מאמין שהם גם העתיד של החברה לפחות לעשרים השנה הקרובות", אומר באשיר.

באשיר עצמו מכר את האחזקות שלו בחברה ב-2005. גורמים בשוק טענו שהצעד הזה עורר אצלו, בשלב מאוחר יותר, כעס על עופר היי-טק ומשקיעי החברה האחרים, שקנו ממנו את אחזקותיו בזול והסתירו ממנו את האמת על מצב החברה.

באשיר טוען היום כי הטענה שגויה. "מי אומר שעזבתי לא יפה? עשיתי אקזיט טוב, תוך זמן קצר. יזמים רבים לא מצליחים לעשות זאת".

אחרי אנזימוטק הוא שימש כיועץ לתהליכי הייצור הכימי של חברת HTL העוסקת בתחום ההזנה לפגים, ולאחר מכן הקים את חברת טראנס ביודיזל, שמשתמשת בתהליכים אנזימטיים להפיכת שומנים לביו דיזל. "ביודיזל חוסך בזיהום אבל הייצור שלו עדיין מזהם", אומר באשיר, "אנחנו היחידים שמייצרים ביודיזל בתהליך שאינו מזהם את הסביבה".

גם טראנס ביודיזל הוקמה בחממה - חממת ל.נ. של אלטשולר שחם וזאב ברונפלד, שעוסקת בתחום הטכנולוגיות הסביבתיות. בחברה הושקעו בסך הכול כ-2 מיליון דולר, על ידי קרן אקווה אגרו מקבוצת גאון אחזקות, הקרן הדו לאומית ישראל ארה"ב (BIIRD) והקרן ישראל מסצ'וסטס.

"כבר התחלנו למכור בכל העולם, יש פיילוטים קטנים ואפילו מפעלים גדולים שמשתמשים באנזימים שלנו".

- זו תהיה האנזימוטק הבאה?

"אני מקווה לעבור את אנזימוטק".

- אתה אחד היזמים המצליחים במגזר הערבי בישראל. אתה מנסה לעזור לאחרים?

"אני מנסה לעזור כמה שיותר ליזמות במגזר הערבי אבל אני לא מתמקד בזה. אני לא מנסה למתג את עצמי כיזם ערבי. לא משקיעים בטכנולוגיה כי היזם הוא ערבי ולא נמנעים מהשקעה בטכנולוגיה כי היזם ערבי. בסך הכול זה ביזנס".

- הדרך של יזם ערבי קשה יותר?

"כן, בהחלט. עד עכשיו אין הרבה מודעות אצל חלק גדול מהמגזר היהודי. מה ייצא לנו מהערבי, אולי חומוס? אולי פול? הרבה משקיעים שאני פוגש בתל אביב אומרים לי: 'אה, אתה משפרעם? שם יש חומוס טוב'".

את החברה האחרונה שלו הקים בשפרעם. "עם טכנולוגיה טובה אפשר לעבוד בכל מקום", הוא אומר.

- אתם מעורבים בקהילה של שפרעם?

"בכלל לא. אין לנו כמעט קשר עם הקהילה. 90% מהמכירות שלנו הן בחו"ל. בישראל אנחנו מוכרים לשני לקוחות, אחד מהם הוא רפא"ל".

- הם רוצים להשתמש בזה לטילים?

"לא! לא מה פתאום. זה לתחבורה. כל העולם מתעניין בביודיזל".

- איך אתה מרגיש שחברה שאתה יזמת צפויה להיסחר בנאסד"ק?

"אני מרגיש עם זה טוב. עם כל הקשיים שהיה לי בדרך - זה שווה".