הרקע: חברת CNoga נולדה בסין. ד"ר יוסף סגמן, דוקטור למתמטיקה, שהה במדינה לאחר שהחברה שהקים, אופלס, נמכרה לאינטל ב-2005. הוא הגיע לסין כדי להקים מפעל טלוויזיות שהשתמש בצ'יפים של אופלס.
צבעי העור של הסינים, בדומה לישראל, מגוונים. "בזמני החופשי", מספר סגמן, "צילמתי תמונות של אנשים בכל מיני גווני עור. שאלתי את עצמי - מה בכל זאת דומה ביניהם? ניסיתי למצוא כל מיני מכנים משותפים לעור של כל בני האדם".
סגמן למד כי בעור האנושי, הצבע האדום תמיד דומיננטי, ואחריו ירוק וכחול. לעיתים רחוקות, הכחול יגבר על הירוק. "כשהמוגלובין נקשר לחמצן הוא יוצר את הצבע האדום. יש רק חיה אחת בטבע, ששמה 'סרטן פרסת הסוס', שצבע הדם שלה כחול".
לפני 60-70 שנה, כשלא היו בנמצא מכשירי ניטור, האבחון הרפואי התבסס במידה ניכרת על צפייה בצבע העור.
השוק: "כל אחד מהמדדים שהמכשיר שלנו יודע למדוד, אולי חוץ מחמצן, הוא קריעת ים סוף למדוד. סוכר הוא הכי קשה, כיוון שחייבים בו דיוק כדי לא לתת מנת חסר של אינסולין, או מנת יתר שיכולה להיות קטלנית". חברות רבות מאוד, בהן ישראליות, ניסו לבצע מדידה כזו ונכשלו.
"חולי סוכרת 1, סוכרת נעורים, יודעים שהסוכר יכול לסטות מאוד תוך זמן קצר, ושחייהם עלולים להיות תלויים בזה. הם גם התרגלו למדוד את הסוכר בדקירה מאז שהם ילדים. לכן הם מתמידים. חולי סוכרת מבוגרים, סוג 2, זקוקים לפחות דיוק, אבל הם נמנעים מלמדוד, בגלל הדקירה, ומגיעים למצבים מסוכנים. המוצר שלנו מתאים במיוחד להם.
"גם בדיקת הדם יכולה להטעות", מזכיר סגמן, "אם יש לחות על הנייר שעליו מוזלפת טיפת הדם, או שעל האצבע היה לכלוך. אפילו בין כל שתי טיפות, באותה האצבע, יש הבדלים".
בינתיים, הרעיון של צילום גוון העור לצורך דיאגנוסטיקה הועתק על ידי גורמים אחרים. "אנחנו מאמינים כי הם מפרים פטנט שלנו". אולם, הם גם עדיין לא מודדים סוכר.
המוצר: סגמן החליט לפתח אלגוריתם לניתוח של תמונת פנים, כדי להפיק ממנה מדדים כימיים ופיזיולוגיים. בהמשך החליט שהשיטה הטובה יותר, היא לא לצלם את הפנים אלא רק את האצבע, כשהיא נמצאת בתוך חלל סגור. בשלב הבא הוחלט לקבע את האצבע, כדי שלא תזוז.
"האבטיפוס הראשון היה הכי פרטאץ', עשוי מקופסא של טבעת נישואין. הבאתי את המוצר הזה לפגישה עם חברת טקסס אינסטרומנטס, ופתאום הוא הוציא תוצאות שהן דומות לכל מכשירי המדידה המתוחכמים".
המכשיר המקורי מדד דופק, רמת ניגודיות של העור, סיפק נתונים על איכות הקולגן בעור ואפילו בדק את רמות הסוכר בדם - החלום הנחשק של המדידה הלא פולשנית.
אחרי שבטקסס אינסטרומנטס ראו את התוצאות, הם עשו ניסוי משלהם במוצר - אותה קופסת תכשיטים.
"להפתעתנו, דווקא מדידת הסוכר הייתה הכי מדויקת. זה הספיק כדי לשכנע אותם לעשות איתנו שיתוף פעולה ב-2007, בתמיכה של קרן BIIRD (הקרן לשת"פ דו לאומי ארה"ב ישראל)".
משקיעים: החברה גייסה עד כה 8 מיליון דולר מטקסס אינסטרומנטס, BIIRD ומשקיעים פרטיים, בהם ששון יונה שהיה בין המייסדים של אופלוס יחד עם סגמן.
שלב בפעילות: למוצר יש אישור FDA והחברה החלה למכור אותו בשוק האמריקני באמצעות מפיצים. את השבבים בבסיס המוצר מייצרת טקסס אינסטרומנטס.
השלב הבא: נכון להיום, המכשיר לא מאושר בארה"ב למדידת סוכר וזה מנוע הצמיחה של החברה, מהלך שעשוי לדרוש ניסוי קליני קטן. "אנחנו רוצים לכבוש את שווקי הלחץ דם והסוכר הביתיים, שהם שווקים ענקיים", אומר סגמן, "אנחנו משווקים את המוצרים באירופה ואף אחד לא ביקש את הכסף חזרה. אנחנו הראשונים בעולם שמכרנו מדי סוכר לא פולשניים".
בהמשך שוקלת החברה לפתח את המוצר גם לשוק הקוסמטי, לאבחון בריאות העור לשם התאמת טיפול, וכן לשוק ביטחון הפנים, לזיהוי אנשים עצבניים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
