מספר שעות לאחר שפרסמה את תוצאותיה לרבעון השני, בהם דווח על המשך ההפסדים בקבוצה, הודיעה החברה לישראל ביום חמישי כי היא דוחה את אסיפת בעלי המניות שזומנה ליום ג' הקרוב כדי להצביע על אישור מדיניות שכר הבכירים בקבוצה.
לפי הודעת החברה לבורסה, הדחייה נועדה על מנת "למצות את הדיונים עם בעלי המניות של החברה ו/או חברות ייעוץ לגופים המוסדיים". המשמעות היא שמדיניות התגמול הנדיבה של החברה לישראל לבכיריה, ובראשם המנכ"ל ניר גלעד, עומדת בפני דיאטה כלשהי.
לפני כשבוע חשף "גלובס" כי חברת הייעוץ לגופים המוסדיים, אנטרופי, מתנגדת למדיניות תגמול הבכירים בחברה לישראל. "רמות התגמול בחברה הן גבוהות וקיים קושי להצדיקן בבחינת ביצועי החברה החלשים", נכתב בדוח חברת הייעוץ. אנטרופי מתחה ביקורת נוקבת לגבי תנאי הסף שנקבעו להענקת מענקים מיוחדים, ביניהם התגמול המובטח לבכירי החברה בגין הפיצול העתידי של החזקות הקבוצה; חוסר השקיפות של עקרונות התגמול; וחבילות האופציות שניתנו לבכירה ("מחטף השכר").
כעת מתברר כי ככל הנראה גם בבנק לאומי, בעל מניות המיעוט הגדול בחברה (כ-18%) לא חשים בנוח עם מדיניות השכר של בכירי חברה לישראל. זאת, למרות שדירקטוריון החברה, בו מיוצג לאומי באמצעות שני חברים (זאב נהרי ואיתן רף), אישר את המדיניות פה אחד.
בהתאם לתיקון 20 לחוק החברות ("שכר הבכירים"), מותנה אישור מדיניות התגמול החדשה של החברה לישראל בתמיכת לפחות 50% מקרב בעלי מניות המיעוט. התניה זו הופכת את בנק לאומי, שהוא כאמור בעל מניות המיעוט הגדול בחברה, למי שהצבעתו תכריע את גורל מדיניות התגמול.
בימים אלה, אגב, נתון בנק לאומי עצמו תחת ביקורת נוקבת של שר האוצר, יאיר לפיד, שיצא נגד מדיניות השכר שאושרה לבכירי הבנק בראשות המנכ"לית רקפת רוסק עמינח. לפיד ציין לאחרונה כי הוא מקווה שדירקטוריון הבנק לא יאשר את תוכנית התגמול לבכירים של לאומי, וכי המדינה (המחזיקה בכ-6% ממניות הבנק), תצביע ככל הנראה כנגד התוכנית הזו.
לצידו של לאומי באסיפה הכללית נמצאים המוסדיים הגדולים: בית ההשקעות פסגות, קרן הפנסיה עמיתים וחברות הביטוח מנורה, הפניקס, כלל ביטוח, הראל ואיילון. הללו צפויים להצביע בהתאם להמלצתה השלילית של אנטרופי - כלומר, נגד מדיניות השכר של החברה לישראל.
לאור ההתנגדות הגורפת בקרב בעלי מניות המיעוט, והביקורת החריפה לה זכתה מדיניות התגמול בתקשורת, בחברה לישראל עשו כנראה חושבים והבינו כי קיים סיכוי נמוך להעברת מדיניות השכר במתכונתה הנוכחית, ומכאן ההיערכות לשינוי הצפוי. כזכור, החברה לישראל דחתה נחרצות את המלצתה של אנטרופי, והצטיידה בהמלצה נגדית, התומכת במדיניות התגמול שלה, שנכתבה על ידי חברת הייעוץ הבינלאומית ISS .
נזכיר כי מדיניות התגמול החדשה בחברה לישראל קבעה כי שכר הבסיס (ברוטו) לחודש, שאינו כולל הוצאות נלוות, יוגבל לעד 246 אלף שקל למנכ"ל ניר גלעד; 221 אלף שקל ליו"ר אמיר אלשטיין; 158 אלף שקל לסמנכ"ל הכספים אבישר פז, ו-97 אלף שקל לסמנכ"ל אלי גולדשמיט. בנוסף הובטח לבכירים מענק מיוחד בגין הפיצול העתידי עליו הודיעה החברה, שאמור להסתכם ב-4 מיליון שקל לגלעד, ו-3.2 מיליון שקל לאלשטיין.
בינתיים, הירידה במניית החברה לישראל מתחילת השנה (המניה איבדה קרוב ל-40%) עושה את שלה, ונוגסת בחבילת האופציות שהוענקו לבכירה ב-2010. כך פקעו היום כשהן מחוץ לכסף שני שלישים מהאופציות שהוענקו לבכירי החברה בסוף אוגוסט 2010. מדובר על חבילת אופציות ששוויה הוערך בזמנו ב-81 מיליון שקל (מתוכה חלקו של גלעד עמד על 18.5 מיליון שקל, חלקו של פז על כ-17 מיליון שקל ושל אלשטיין על כ-15 מיליון שקל). מחיר המימוש שנקבע לאופציה הוא 3,119 שקל - כפול מהמחיר בו נסחרת המניה כיום.
שכר הבסיס החודשי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.