"עסקות נדל"ן בישראל לא מייצרות תזרים מזומנים גדול"

כל ניסיון למצוא קשר בין השקעות ההיי-טק של רוני צארום לפעילות הנדל"ן שלו - נידון מראש לכישלון. "זה נכון שבעולם ההיי-טק קשה להצליח, אבל אם את רוצה לבזר את הסיכונים טבעי מאוד לפתח זרוע נדל"נית, שהעיסוק בה הרבה יותר סולידי", הוא מסביר בראיון מיוחד ל-G לאחר כמה שנים של שתיקה תקשורתית, ולראשונה מאז הניסיון שלו להשתלט על חברת הנדל"ן חבס. "מבחינתי זה חלק מהאסטרטגיה של ביזור סיכונים".

איך עבדה האסטרטגיה שלו בניסיון ההשתלטות על חבס? לא מספיק כדי להשלים אותה בפועל. צארום - מי שהיה ממקימי נטוויז'ן, עשה אקזיט של כחצי מיליארד דולרים במכירת אקסלינק לקומברס, והספיק מאז להקים קרן השקעות בחברות סטארט-אפ ולבסס את אימפריית הנדל"ן המניב שרכש, אספן גרופ - גילה שגם ניסיון להשתלט על חברה בקשיים כמו חבס אינו פיקניק.

ארבעה חודשים שקדו אנשיו של צארום בישראל על העסקה הזו (הוא עצמו מתגורר במנהטן ומגיע לארץ אחת לשישה שבועות), עד שמחזיקי האג"ח של חבס החליטו לדחות אותה לטובת המתחרה - הקרן הבריטית "דואט". בשקלול, שתי ההצעות לא היו מאוד שונות זו מזו, ושתיהן טמנו בחובן תספורת משמעותית. אולם בעוד שדואט הציעה לרכוש ממחזיקי האג"ח את חלקם ב-NSI, החברה ההולנדית שהכניסה את קבוצת חבס לקשיים, הצעתה של אספן התבססה על מעין "שותפות" עם מחזיקי האג"ח בהחזקה ב-NSI, ועל השבחת החברה ההולנדית כדי לשפר את תוצאותיה.

לא נגעו במזרח אירופה

צארום, עושה רושם, בטוח מאוד באפסייד שהיה צפוי, לדעתו, למחזיקי האג"ח של חבס, אילו היו מקבלים את הצעתו. ולא שאין לו קבלות: "בחמש-שש השנים האחרונות אספן הציגה גם איתנות פיננסית וגם צמיחה מאוד-מאוד מהירה, תוך כדי שמירה על שמרנות (אספן נסחרת לפי שווי של 246 מיליון שקלים; בשנת 2012 היא הרוויחה 27 מיליון שקלים, ה' מ'). יצרנו תפיסת עולם חדשה, ערכים חדשים. היינו מהראשונים שהכנסנו אופציות לתוך ארגון נדל"ן, לכל העובדים, עד רמת המזכירות. הבאתי תובנות מעולם הטכנולוגיה, וניסינו לבוא ולהכניס את תפיסת העולם הבסיסית, העסקית, שהיא יותר לוגית".

- עושה רושם שבאופן עקבי אתם מגדילים את ההשקעות שלכם במערב אירופה על חשבון ישראל. ב-2010 הן עמדו על 20%, ועכשיו הן עומדות על יותר מחצי.

"אפילו 60%! יש דבר אחד בעייתי בעסקות שנעשות בישראל, וזה שהן לא מייצרות תזרים גדול בנכסים מניבים לחברה שרוכשת את הנכס. רוב הכסף הולך קודם כול לבנק ואחר כך לחברה".

- ויש אפשרות שתעזבו את ישראל לגמרי?

"אני חושב שלא. תמיד יהיה איזה יחס בין ישראל לאירופה. ההזדמנויות באירופה רבות, אבל גם בארץ יש הרבה הזדמנויות. עסקות בארץ מניבות תשואה גבוהה יחסית, והמימושים שעשינו בארץ נתנו לנו רווח גבוה. יש מקום לעשות עסקים בארץ, והרבה כסף, אבל תזרימית - נוח יותר באירופה".

לראות סרט ביחד, מרחוק

הבייבי הנוכחי של צארום הוא מיזם בשם ווצ'איטו (Watchitoo), המאפשר שיתוף בצפייה בתוכן. "ווצ'יאטו נולד לפני ארבע שנים, קודם כול כדי לתת מענה לצורך אישי שלי", משחזר צארום. "בנסיעות שלי ברחבי העולם היה לי צורך ליצור קשר עם הבן הגדול שלי, ויותר מזה, גם לצפות בתכנים מסוימים יחד, קליפים ביוטיוב, למשל. הוא ניגן אז בתופים, ומאוד אהב להראות לי את המתופפים הכי גדולים, וחשבתי שזה גם חסר לו כשאני בנסיעות, וגם לי. כשכבר בניתי את זה נוכחתי לדעת שזה פחות מעניין אותו", הוא צוחק, "אבל הצורך הזה היה קיים בשוק, ואמרתי, בוא נראה איך עושים מזה ביזנס".

ווצ'איטו חתמה על הסכמים עם רשתות טלוויזיה כמו טרנר, דיסקברי, בראבו, סי.בי.אס ו-אן.בי.סי, וגם עם אתר מאקו של קשת הישראלית, לשימוש במוצר שלה בתוכניות ריאליטי. במסגרת ההסכם הזה, למשל, התארחו המודחים הטריים מבית "האח הגדול" (שהסתיימה בשבוע שעבר) בשידור חי בווידיאו צ'ט הבנוי על הפלטפורמה של החברה. הטכנולוגיה של ווצ'איטו מאפשרת לגולשי האתר לעלות לשידור ולראיין בשידור חי את המודח הטרי, שנמצא באותה עת באולפן מיוחד.

"יצרנו שינוי פרדיגמה שמאפשר לעולם המדיה לשדר שידורים חיים על-גבי האינטרנט, תוך מתן אפשרות לכל אחד מהצופים להיכנס לשידור חי על-ידי הפעלת המצלמה המחוברת למחשב שלו", צארום מדבר גבוהה. "למעשה, הפכנו את עולם ההפקה לעולם הפקה וירטואלי, עם אפשרות לשידורים אינטראקטיביים. התוכן הופך להרבה יותר מעניין, אינטראקטיבי, חברתי. לראשונה את מסוגלת להצמיד לתוכנית פופולרית אנשים שמגיעים מכל מיני מקומות. הדבר הזה לא נעשה עד כה".

- השתכנעתי. אז מתי האקזיט?

הוא שוב צוחק: "כולם שואלים אותי את השאלה הזו. בשלב הזה אני נהנה, אבל האמת היא שכן, כמו כל יזם אני כן מקווה לעשות מזה אקזיט. לפני שנתיים הגיעה אליי חברה וביקשה לרכוש את ווצ'איטו. זה היה לפני שהתחלנו מכירות. אמרנו, למה למכור את החברה בשלב כזה מוקדם. כמו כל אנשי עסקים, הם ביקשו שאנחנו נבוא עם הצעה. התחושה שלי הייתה שזה מוקדם מדי, ושגם אם אציע הצעה היא לא תהיה כזו שתספק אותי ואותם. אז הם הלכו ורכשו חברה אחרת".

הנוער של היום

הצלע השלישית בחייו של צארום, מעבר למשפחה ולעסקים, היא פעילותו בעמותת יוניסטרים, שנותנת אופק לילדים מרקע סוציואקונומי נמוך. העמותה, המנוהלת בידי איריס רף-רונן, קיבלה לאחרונה את אות המתנדב מנשיא המדינה, ומי שראה את צארום מקבל את האות מידי הנשיא מספר שלהתרגשות שלו לא היה גבול.

"אחרי האקזיט הרגשתי צורך מאוד עז לתרום לקהילה", משחזר צארום את נסיבות הקמתה של יוניסטרים. "כשדיברתי עם מובילים בתחום החברתי כדי לנסות להבין מה נדרש כדי שהתרומה שלי תהיה אפקטיבית, והגעתי למסקנה שאם אקח את עצמי אחורה ואראה מה גרם לי לחשוב מעבר להזדמנויות שיש ברמלה, זו האמונה שלי בכך שאני יכול, והבנתי שהמגע הישיר עם אנשי עסקים זה החלק הכי מעצים בתפיסת עולם של ילד. זה שהוא רואה מודל לחיקוי, והוא רואה מודל של מישהו שלא שונה ממנו בהרבה. ובאמצעות הסיפורים שהוא שומע ממנו, הוא יכול להאמין שאפשר".

במסגרת הרצון לחשוף את הנערים לעולם העסקים, יש כיום ליוניסטרים כאלף עמיתים, חלקם משמשים כשופטים בתחרויות יזמות שמארגנת העמותה. "יש כמה תנאים מוקדמים שצריך לעבור אותם, אבל אם אתה מוכן לזה ניתן לך את הידע, את ההתנסות, את הנטוורקינג", מפרט צארום. "אנחנו מעבירים אותם תהליך אינטנסיבי של יצירת סטארט-אפ, כדי שיחוו מה זה לעשות את הדברים בעצמם, שיחוו את התהליך שמתחיל בחשיבה אבסטרקטית רעיונית, עד לבניית מודל של חברה, והצגת פרזנטציות בפני משקיעים".

"תחשבי על אותו נער שמגיש פטנט ומישהו כבר קונה ממנו את המוצר", מתרגש צארום. "קשה להבין את התחושה הזו, אבל היא מאוד מעצימה".

"דיברנו על אפשרות לייצא את יוניסטרים מחוץ לישראל", צארום מסביר. "יש באנגליה אוכלוסייה מנותקת, לא שייכת. כשאתה נותן לאוכלוסייה שנמצאת בשוליים תחושה שהם לא בשוליים, מכניס אותם למרכז ונותן להם את האופק שהם יכולים לפרוץ קדימה ולממש את הזהות הזו, הם מרגישים שייכים. ברגע שאין לך האופק אתה תרגיש מאוד מנותק".

- זה מעניין שדיברת על אוכלוסיות מנותקות, ואתה מרגיש כל-כך מחובר למה שקורה בארץ - איך זה שאתה לא גר כאן?

התשובה של צארום פרקטית למדי: "חלק מהגלובליזציה בעולם מחייבת גם מגע פיזי. אתה לא יכול לחשוב שהמקום שבו אתה נמצא הוא מרכז העולם. אנחנו צריכים להסתכל לפעמים במבט טיפה יותר רחב. העובדה שאתה יוצא החוצה לא אומרת שאתה מרגיש לא טוב כלפי ישראל. אם את שואלת אותי אם היה כאן גם רצון לשנות טיפה, אז ודאי שכן, אבל קודם כול זה היה צעד עסקי".

- ונוח לך שהילדים שלך יגדלו בניו יורק?

"בגלל היכולות הפיננסיות שלי, לפעמים קשה ליצור סביבה אמיתית ויותר ריאלית לילדים שלך. אתה רוצה שלא יחשבו שכל דבר בא בקלות. איתי, הבן הגדול שלי שהוא כיום בן 17, רוצה להתגייס לצה"ל, ואנחנו תומכים בו מאוד בהחלטה הזו. הוא מרגיש שהוא קיבל את זה מהבית. אני הייתי קצין בצנחנים, ומבחינתו זה מעניק לו מודל".

- לא היה לך חשוב שהילדים שלך יגדלו בארץ?

"החיים הם כמו גלגל, פעם את פה ופעם שם. כשאת מסתכלת על תפיסת העולם שלנו, אנו די פתוחים לכל דבר. חלק מהחיים שלנו נמצאים בניו יורק, ואם הילדים יחזרו לכאן, נתמוך בהם, ולכן גם המהלך של הבן הגדול שלי הוא מהלך אישי שלו שאנו מעריכים ותומכים בו.

"אנחנו אוהבים לגור במנהטן. כשאת מסתכלת עליה ועל מה שהיא יכולה להציע - מבחינת תרבות, הזדמנויות עסקיות - היא מציעה סביבה שונה מאשר בארץ. ובכל זאת, המקום הכי טוב הוא בארץ".

הכתבה המלאה - במגזין G