ארדן: "רשות השידור חולה; סגירה ופתיחה מחדש - על הפרק"

שר התקשורת גלעד ארדן הציג הבוקר (ב') בתל-אביב את הוועדה שאמורה להמליץ על מתווה עתידי לרשות השידור. בראש הוועדה יעמוד איש התקשורת רם לנדס, וכתב המינוי שלה תקף ל-3 חודשים - כלומר, עליה להעביר את המלצותיה עד סוף השנה.

על-פי הערכות, המתווה המסתמן כיום הוא סגירת רשות השידור ופתיחתה מחדש במבנה אחר.

השר ארדן, הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, אמר במסיבת העיתונאים שכינס כי "כל האופציות פתוחות ונמצאות על השולחן. לפעמים לפוליטיקאים נוח שיש כלי שידור בהשפעתם, ואנחנו צריכים שידור עצמאי מנותק מהשפעה פוליטית. אם הוועדה לא חושבת שמתוך הגוף הקיים אפשר להגיע לפתרון, גם האופציה של סגירה ופתיחה מחדש עומדת על הפרק".

פרט ללנדס, חברי הוועדה, שנחשפו אתמול (א') לראשונה באתר "גלובס", הם מנהלת הדרמה בקשת, קרני זיו, לשעבר מנהלת התוכניות בערוץ 10 ובהוט; מנכ"ל רשות השידור לשעבר, יאיר אלוני; העיתונאי צביקה גולדברג, אשר שימש כעורך "מבט" וכראש חטיבת החדשות של גלי צה"ל; ואיש התקשורת ג'קי לוי.

הוועדה תכלול גם נציגי משרדי ממשלה - היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד; נציגת משרד המשפטים, עו"ד דפנה גלוק; איש משרד החינוך, ג'לאל ספדי; ואנשי משרד האוצר, יונתן גלוק ויונתן רזניק.

ארדן ציין כי מינה את הוועדה בגיבוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מיד עם מינוי הוועדה עלו טענות על ניגודי עניינים, שכן יו"ר הוועדה לנדס הוא מפיק שמועסק אצל גופי שידור שונים והיה ממקימי חדשות 2 וחדשות 10; וזיו מועסקת בזכיינית ערוץ 2 קשת, שנחשבת לגוף מתחרה בעל אינטרסים.

אגודות העיתונאים, המייצגות את עיתונאי רשות השידור, ציינו כי "אינטרסים מסחריים של גורמים מעורבים בשוק התקשורת ושיקול-דעת לקוי הם עמודי התווך שעליה נשענת ההחלטה לבטל את מתווה הרפורמה - כדי לאפשר לגורמים מסחריים בעלי אינטרסים כספיים להוביל את המהלך לסגירתה".

השר ארדן אמר בתגובה לטענות אלה כי קיבל אישור ממשרד המשפטים למינוי כל חברי הוועדה.

"הרשות איבדה רלוונטיות"

בראשית דבריו אמר ארדן כי בתום בירור אם רשות השידור עומדת במטרות החוק, הוא הגיע למסקנה "חדה וברורה", לפיה "הרשות איבדה את הרלוונטיות וההשפעה שלה, ומי שנפגע מכך זה הציבור בישראל".

ארדן ציטט מדוח שכתב אורי שנער בשנת 2006, בו נכתב כי "התובנה כי אין תמורה בעד האגרה היא נחלת הכלל". לדבריו, "12 ועדות עסקו עד כה בשידור הציבורי, ומאז אותו הדוח הוציא הציבור עוד 6 מיליארד שקל על רשות השידור".

שר התקשורת התייחס גם לנושא אגרת הטלוויזיה ואמר כי הנחה את הוועדה לדאוג להקטנת עלויות הרשות, שעולה כיום למשלם האגרה כמיליארד שקל בשנה, ולבחון את הפחתת האגרה.

עם זאת, ארדן ציין כי "אין מודל אחר לגוף שידור ציבורי שלא על-ידי מימון האזרחים. האלטרנטיבה היא מימון מתקציב המדינה, אך אז מחיר ההתערבות מוחשי יותר. אולי נכון לחפש מודל אחר של גבייה, אבל אין מודל אחר פרט לאגרה".

באשר לקול ישראל, החלק הבריא יותר של רשות השידור, אמר ארדן כי גם נושא הרדיו יעמוד על הפרק לבחינת הוועדה. "אם השינוי יצריך תיקוני חקיקה, נעשה זאת. רשות השידור חולה וצריכה שינוי דרמטי. כל מתווה שיוצג ייבחן על-פי התוצאה הזו. הרפורמה הנוכחית שהושגה לא מבטיחה את השינוי הדרמטי הזה".

לגבי ביטול הרפורמה אמר ארדן: "החלטתי לבחון את הסכם המימון שנחתם ובטעות כונה 'רפורמה'. נפגשתי כמעט עם כל מי שהיה שותף בגיבושו, כולל החברה המקצועית שגיבשה אותה (תאסק, ל"א), והשאלה המרכזית ששאלתי אותם הייתה איך הרפורמה יכולה להשפיע על 8 מיליון האזרחים והתוכן שהם נחשפים אליו מדי יום? הבנתי שמדובר בגרסה מסורסת של הרפורמה שנכתבה לפני 7 שנים. לכן החלטנו לצאת למהלך השהיה של אותו הסכם מימוני ובחינתו מחדש, מתוך ראייה שאזרחי ישראל לא יכולים לעבוד על דפוס אוטומטי להעברת מיליארד שקל כל שנה, לרשות שאינה ממלאת את תפקידה".

רם לנדס הודה לשר ארדן ולראש הממשלה ואמר: "שידור ציבורי הוא בסיס קיומה של כל חברה מתוקנת. אני יודע שהיו הרבה ועדות בעבר, ויש לי אמון מלא שהפעם מתגבש צירוף נסיבות שיאפשר שינוי היסטורי".