ייש משהו בממשק הזה, החיבור של הפנים הבובתיות, המבט הכחול נוטף התמימות, הקומה הנמוכה והקול העדין והרך, שהוא כמעט אוקסימורוני לישות האמיתית של יעל אנדורן. אין בו כדי להסגיר במאום את הסיפור שלה. האשה ששברה את תקרת הזכוכית ונבחרה לתפקיד מנכ"לית משרד האוצר כשהיא בהריון מתקדם, הסתערה על תקציב המדינה, וחזרה לנהל את המשרד מיד לאחר הלידה, רכשה מוניטין של דמות קשוחה ועקשנית, שידה קלה על גרזן קיצוץ ההוצאות.
"היא לא רואה בעיניים", אומרים עליה, "אגרסיבית, אנליטית וקרת רוח, לא עושה חשבון לאף אחד".
הבחירה באנדורן כאישה המשפיעה ביותר השנה מסמלת את ההשתלטות של הנשים על תפקידי מפתח כנותנות הטון הכלכלי במדינת ישראל. הן צעירות, חזקות, בטוחות בעצמן, כולן קיבלו את התפקיד בזכות, לא בחסד, ולא בגלל אפליה מתקנת, שריון או חקיקה.
הקידום של אנדורן, 42, הוא מטאורי. היא עשתה היסטוריה פעמיים: ב-2000 מונתה לאישה הראשונה בתפקיד סגנית ראש אגף תקציבים באוצר, והשנה מונתה להיות מנכ"לית האוצר הראשונה. אגף התקציבים, שם צמחה, נחשב לסיירת המטכ"ל של האוצר, אבל זוהרו הועם ומעמדו נחלש.
ב-2003 היא הובילה את הרפורמות בקיצוץ קצבאות ילדים וקצבאות אבטלה בהיקף של כ-10 מיליארד שקל. היום, כשהיא אחד האנשים הקרובים ביותר ליאיר לפיד, היא משפיעה עמוקות על עיצוב התודעה הכלכלית שלו. בהתחשב בכך שהשר לא בא מרקע כלכלי וציבורי, אנדורן הפכה לאחד האנשים הכי משפיעים על כלכלת ישראל.
- 20 שנה אחרי שנכנסת למשרד האוצר לראשונה, כסטודנטית בת 23, את חוזרת השנה כמנכ"לית. איך הייתה החוויה?
"יש בזה סגירת מעגל מבחינתי. זה לא היה בתוכנית שלי לחזור. לא נעניתי מיד כשקיבלתי את ההצעה, אבל זה היה יחסית מהר. סך הכול התחלתי שם בתור ילדה בת 23, ועשיתי את כל הדרך הזו בעבודה קשה, בלי קיצורי דרך. עשו המון עניין מזה שאישה מתחילה את התפקיד בהריון מתקדם, אבל שוכחים שזה משרד שבו התחלתי בתפקיד רפרנטית חינוך באגף תקציבים עוד משנה ג' באוניברסיטה, וטיפסתי תפקיד אחר תפקיד בעבודה מאוד קשה ומאומצת".
אחרי שסיימה קדנציה במשרד האוצר, היא עברה ב-2005 לנהל את קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר (עמיתים וקרן הע"ל), מגופי ההשקעות הגדולים במשק, אחרי שהיו בגירעונות כבדים והולאמו. את הפעילות של ארבע הקרנות בהיקף של כ-150 מיליארד שקל, מיזגה לארגון אחד שתפקד כבית השקעות, והקטינה את ההוצאות בכ-30%.
- מיזוג קרנות הפנסיה היה כרוך במסכת פיטורים כבדה ובתחושות קשות בקרב העובדים.
"ניהלתי שיחות פיטורים עם עשרות עובדים ב'עמיתים', וזה היה מאוד קשה. אתה נפרד מעובד שזה היה מקום העבודה שלו שנים רבות, וכל התהליך של שיחות הפיטורים היה מאוד כואב עבורי. אלה היו מהלכים בלתי נמנעים, זה הפך את התקופה הזו ללא פשוטה".
- זה אומר שתהיי פחות אכזרית בסיבוב הזה?
"אף פעם לא הייתי אכזרית".
- סביבת העבודה באוצר מנוונת בך חלקים רגשיים. אתה רואה את העולם בתבניות, מספרים, ניתוחים אנליטיים. מתמודד עם הגירעון ושוכח את האדם.
"לא. לא מרגישה שהעבודה הזו ניוונה בי חלקים רגשיים. העבודה במשרד האוצר, כשאתה עוסק במדיניות, לא סותרת את היכולת לראות את האדם, האזרח. המהלכים שאתה עושה הם כאלה שאמורים להיטיב עם האזרח".
"לא יהיו גזירות ב-2015"
- איך זה עבורך לעבוד עם שר אוצר שלא בא מרקע כלכלי, וזה לו התפקיד הציבורי הראשון?
"בשביל להיות שר אוצר טוב צריך היגיון בריא, יכולת למידה ויכולת לקבל החלטות, ובשביל זה לא צריך רקע בתחום הכלכלי".
- האם צפויה מכת גזירות כלכליות נוספת בתקציב 2015?
"נכון לעכשיו ננקטו כל הצעדים הנדרשים בהתאם לתחזיות לעמוד ביעדי הגירעון וההוצאה שנקבעו".
- את חושבת שצריך להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-67?
"אני מאוד בעד. בעידן של תוחלת חיים עולה, לאישה שהגיעה לגיל 60 יש תוחלת חיים של עד גיל 87 בממוצע. אם היא פורשת בגיל 62, יש לה עוד 25 שנה שבהן לא תהיה בשוק העבודה. זה לא נכון כלכלית - היא לא מצליחה לצבור מספיק פנסיה, שתאפשר לה רמת חיים הולמת. ברגע שקובעים נורמה של גיל פרישה נמוך, נותנים לגיטימציה למקומות עבודה להוציא נשים בגיל שבו הן עדיין יכולות להיות אפקטיביות מאוד. גיל הפרישה שאת קובעת מייצר נורמה. היום גיל הפרישה הוא 62, אני הייתי קובעת גיל פרישה של 67, כי בגיל הזה אנשים עדיין פעילים ויכולים להיות חלק משוק העבודה. גיל 60 כגיל פנסיה נקבע בתקופת ביסמרק, כשתוחלת החיים הייתה 20 שנה פחות".
*** הכתבה המלאה ודירוג 50 הנשים המשפיעות בישראל - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר ברשת סטימצקי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
