הדס שטייף: "אני מתמודדת עם הרבה רוע והתקפות קשות"

בחזית המאבק המתוקשר נגד העיתונאי עמנואל רוזן, ומאחורי חשיפת ההאשמות הנוקבות על הטרדות מיניות, עמדה כתבת הפלילים של גלי צה"ל, הדס שטייף. היא וחברותיה לתא העיתונאיות ניהלו קרב תקשורתי מר וקשה נגד רוזן, שבו מהר מאוד הפכה שטייף עצמה מוקד להתקפות והאשמות אישיות.

קראו לה אגרסיבית ונקמנית, האשימו אותה בחוסר מקצועיות, בחוסר רגישות, בפזיזות ובפמיניזם רדיקלי חסר גבולות. גם היום, בעת ההמתנה לתוצאות החקירה המשטרתית, נראה כי העניין עדיין סוער בה.

- טענו נגדך שאת חיה מהמאבק, שאת רוקדת על הדם.

"מוזר לי שנשים עיתונאיות, ועוד עיתונאיות כמו אושרת קוטלר, מביעות ביקורת כל-כך קשה. מעניין שדווקא נשים מתחו עליי את הביקורת הכי קשה. הן הרי צריכות לברך על הצעד הזה. תמיד פילוסופים, הוגי דעות, עוררו אנטגוניזם כשהיו קיצוניים. אבל מה לעשות שהשינויים הכי גדולים הגיעו מאנשים שהלכו עם האמת שלהם באקסטרים. גם פה, ההיסטוריה תלמד מי צדק.

"אבל להגיד שאנחנו נהנות מזה? אני משלמת מחיר כבד. הפכתי להיות מרכז הסיפור, במקום הסיפור עצמו. תוקפים אותי, מגמדים. יש תחושה שלמישהו כיף לראות שאולי אפול. אבל הצדק מנצח והאמת מנצחת. אולי כואב שאני עושה משהו שהם לא מסוגלים, שפרצתי גבולות.

"אני לא מאמינה שיש אישה במדינה, עיתונאית אמיתית, שתצא נגדי. מאשימים אותי בכך שאני מעיזה להיות 'גם השופטת וגם התליין', ולכי תסבירי שאני לא שופטת ושאני בסך-הכול פה של נשים רבות, כולל כאלה שגם היום, למרות כל הסחף, עוד פוחדות להתלונן. אני מתמודדת עם הרבה רוע ועם התקפות קשות מאוד עליי. למה אתם באים אליי, כי זה נוח, כי זה קל, כי אני בלונדינית?".

- את לא מפחדת מהעליהום עלייך?

"מהמקום שאני באה, הפחד משתק, הפחד מעכב, הפחד הוא אנטיתזה להישרדות. בנאדם שורד לא פוחד. ואני אדם שורד".

- מה זה המקום הזה?

"הייתה לי ילדות לא קלה. לא קל לי לדבר על זה. עמדתי בפני קשיים פיזיים ונפשיים. אני באה מבית במצב סוציו-אקונומי טוב. כלפי חוץ נראינו טוב, אבל בבית היה רע. קיבלתי חינוך ספרטני נוקשה. חינוך שגרם לי להילחם על המקום שלי, לשרוד. הפכתי ללוחמת.

"הייתי גם דיסלקטית ודיסגרפית, בימים שלא ידעו מה זה, והייתי צריכה לשמור על ערך עצמי, להוכיח שאני חכמה. עד היום אני נלחמת בכל מי שראו את הילדה הקטנה, הבלונדינית, וחשבו שמותר להם הכול".

גל ההתקפות לא מחליש אותך?

"להפך. סיימתי את סיפור עמנואל רוזן, עכשיו זה בידי המשטרה, ואני כבר בשני הסיפורים הבאים שלי. זו התשובה שלי. חזרתי עכשיו ממוסקבה עם סיפור שיטלטל מדינה. אני רוצה להגיד לכל חבריי העיתונאים, שסיפורים כמו עמנואל יש כמו זבל, תרימו אותם. אני אעזור לכם. מתחת לכל אבן יש סיפור שמחכה. נורא פשוט ללכת לשוטף, להביא עוד איזו הדלפה, זה לא מעניין".

יצאה בכל הכוח

בזמן הראיון, כאילו מישהו כיוון מראש, בית המשפט מרשיע את הרב מוטי אלון בביצוע מעשים מגונים. שטייף מתרגשת. "יש לי דמעות. אלמלא פרשת עמנואל רוזן, בית המשפט לא היה ממהר להרשיע על בסיס עדות אחת. זה עוד ניצחון קטן שלי. זה מסר לכולנו. למי שאומר שאחרי כל הרעש, יש כמה תלונות דרדלה. זה לא מספר התלונות, זה הכוח שיוצא מהפרשה הזאת".

- פתחת חזית גם נגד משה נסטלבאום.

"בגלל שיצאתי נגדו הוא התנגח בי ברמה האישית. הוא הכריח כתב של 'מבט', תוכנית הפריים-טיים של ערוץ 1, להכין כתבה שבה מושווית האמירה של השופט ניסים ישעיה שהודח לאחר שאמר שיש בנות שנהנות מאונס, לאמירה שלי על מהגר שזחל 'כמו בג'ונגל'. איפה נשמע כזה דבר? החומרים הועברו למבקר המדינה והם בבדיקה".

- יש חשודים בהטרדות גם בפוליטיקה?

"אני יודעת על כמה וכמה, ואני בודקת אותם אחד אחד. אני זהירה. אין פה את הכמות והעוצמה שהכרנו, אז עובדים לאט, ובמקרים של גרסה נגד גרסה אני מעבירה את העדויות למשטרה".

- גלי צה,ל לא ניסו להרגיע אותך, לשמור על טון עיתונאי אובייקטיבי?

"בחרתי בהתחלה לא לשדר את הסיפור הזה דרך גלי צה"ל, אפילו לא ניסיתי. אולי זו הייתה טעות. פשוט לא חשבתי שייתנו לי. הם לא כעסו עליי, אבל שאלו שאלות אמיתיות. אמרתי את האמת, שפחדתי להביא את זה לתחנה. הם לא נתנו לי בהמשך לסקר את זה, וזה היה נכון, כי אני נגועה".

*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר ברשת סטימצקי.