דעה: כך איבדתי אלפי שקלים כי אני תמיד בפלוס בעו"ש

נתחיל בטיפ קטן: רוצים שהבנקאי יחזור אליכם במהירות? לחצו על הכותרת באתר הבנק "אשראי ברגע", זה שמופיע בצבע אדום מהבהב. והנה, תוך פחות מרגע בנקאי מכנה אתכם "מר" ומוסיף, עם הרבה כבוד, "מה אוכל לעשות בשבילך?" קסם!

לפני כשנה העברתי את החשבון הבנק שלי מהסניף בשכונת ילדותי לסניף שקרוב למקום מגוריי היום. זה לקח הרבה שנים, נדמה לי שיש כאן סיפור של רגש והרגלים, כי כל מי שעבד שם כבר לא נמצא שם, וממילא - שנים שלא ביקרתי שם. מעבר לכך, כדי להגיע לסניף הבנק שלי אני מעדיף ללכת ברגל ולא להתניע את הרכב.

החודש קיבלתי מכתב מהסניף הקודם שירדו לי 12 שקל מהחשבון. התקשרתי לברר, ובשיחה עם הבנקאי קיבלתי מכה וירטואלית ששיבשה לי את המחשבה ואת היום הנחמד שהיה לי. הכותרת היא "הקצאת אשראי". בגלל זה, אמר לי הבנקאי, הורידו לך 12 שקל בסניף הקודם.

כשביקשתי שיזכיר לי מה הקצאת אשראי, הוא הסביר שאני משלם פעם ב-3 חודשים 12 שקל "הזכות" להיות במינוס". בעבר, הוא הוסיף, גבו זאת פעם בחודש, אבל היום רק 4 פעמים בשנה.

נשמות טובות אתם שם בבנק, אמרתי לו. אבל אני לא במינוס, ולא הייתי במינוס יותר מעשור! אז למה, שאלתי את הבנקאי הנחמד, אתם לא מתקשרים ואומרים לי: לקוח יקר, שמנו לב שאתה בכלל לא במינוס הרבה שנים, אז לא חבל שנגבה ממך כסף ככה סתם?

הרי בעבר דווקא כן היו מתקשרים אליי, על בסיס ולפחות פעם בשבוע, כדי לשדל אותי לקחת הלוואה בלי ערבים, או לסגור את הכסף לטווח קצר או ארוך. אני, מצידי, בקשתי שוב ושוב שלא יצרו איתי קשר ושלא ישדלו אותי להעביר את הכסף שלי מהעובר ושב לתוכניות אחרות על מנת שהבנק יגרד ממני עוד מספר שקלים וינפח את חשבון הבנק שלו עצמו. "עזבו אותי", אמרתי להם, "אני מאוד שמח לראות פלוס גדול בחשבון שלי, זה מרגיע ומשמח אותי".

ככה זה קרה שוב ושוב, עד שצעקתי עליהם וביקשתי לדבר עם מנהל בכיר והכרחתי אותו לכתוב ליד השם שלי "לא להתקשר אל הלקוח!". חבל רק שאף לא פעם אחת טרחו להתקשר אליי שאני משלם אלפי שקלים על זכות שאיני מנצל כלל.

בבדיקה מהירה הגעתי למסקנה שבעשור האחרון שילמתי בסביבות 1,700 שקל על הזכות המפוקפקת להיות במינוס, אף שהחשבון שלי היה בפלוס (חישוב קל בהנחה שבעבר שילמתי 12 שקל בכל חודש ולאחר מכן 12 שקל בכל רבעון).

נכון, אתם יכולים להגיד לי שאני מבוגר ואמור לקחת אחריות. נכון, אתם יכולים לומר לי שהכול כתוב וידוע, ואם הייתי קורא את כל הסעיפים ואת כל האותיות הקטנות, הייתי מודע למה שחתמתי. נכון, אתם צודקים שמבחינה משפטית הם מכוסים.

אבל מוסרית, חברים, לקחת ללקוח שנמצא אצלם 30 שנה סתם ככה אלפי שקלים - זו לכאורה גנבה. אין לי מילה יותר נחמדה לתאר את המצב.

יש לי הרגשה שאני הולך לסניף שלי עוד היום ומבקש מהם להחזיר לי את הכסף.

יש לי הרגשה שהם לא יסכימו.

יש לי הרגשה שאעזוב אותם לטובת בנק אחר.