סוף סוף זה קורה: הדרך להקמת תחנת הכוח אשלים

פרויקט אשלים, פרויקט הדגל שמקדמת ישראל בתחום האנרגיות המתחדשות, מתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים. אחרי שנים של דחיות, עיכובים וקשיים מתקרבת קבוצת מגל"ים להשלמת הסגירה הפיננסית להקמת תחנת הכוח הראשונה בפרויקט. אם לא יצוצו עיכובים בלתי צפויים, יעלו הדחפורים על הקרקע בתחילת השנה הבאה ובתוך 3 שנים תפעל כאן תחנת כוח סולארית מהגדולות מסוגה בעולם, שתספק, נוסף על 121 מגוואט של חשמל ירוק, גם מראה מרהיב לנוסעים בכביש לניצנה - מגדל בגובה 240 מטר המוקף בכ-50 אלף מראות כחלחלות.

ה"קומנדו הצרפתי" מכה שנית

כדי להשקיף על אשלים יש להעפיל לאנדרטת "הקומנדו הצרפתי", כך כונו חיילי גדוד 75 של הפלמ"ח (רובם ילידי צפון אפריקה) שלחמו בקיץ 1948 בכוחות המצריים. כעבור 60 שנה, ב-2006, בחרה ממשלת ישראל בקרקע השטוחה של האזור (כעשרת אלפים דונם) כאתר להקמת שתי תחנות כוח תרמו-סולאריות, בהספק כולל של כ-250 מגוואט. המכרזים שנחשבו אז גדולים מסוגם בעולם עוררו עניין בינ"ל רב. 7 קבוצות בינלאומיות השתתפו בהליכי קדם המכרז אך רק שתיים ניגשו למכרז עצמו, שפורסם ביולי 2010, לאחר עיכובים רבים.

בסוף 2012 הודיעו האוצר ומשרד האנרגיה על זכיית קבוצת מגלי"ם של ברייטסורס ואלסטום הצרפתית במכרז לתכנון והקמה של תחנת הכוח התרמו-סולארית הראשונה באשלים, והפעלתה ל-25 שנה. הקבוצה שהציעה להקים את התחנה בטכנולוגיית מגדל השמש (ראו מסגרת) העריכה את ההשקעה הנדרשת בהקמה ב-600-700 מיליון דולר. ביוני השנה זכתה קבוצת נגב אנרגיה של שיכון ובינוי ואבנגואה הספרדית במכרז דומה להקמת התחנה האחות. הקבוצה שמתכוונת לבנות את התחנה בטכנולוגיית השקתות העריכה את ההשקעה הנדרשת ב-1.1 מיליארד דולר. שתי הזוכות הסכימו לחתוך את המחיר שיקבלו עבור החשמל שיפיקו מ-115-120 אגורות לקוט"ש ל-79 אגורות בלבד. מגל"ים נמצאת כיום בעיצומה של הסגירה הפיננסית להקמת הפרויקט, בהובלת בנק הפועלים. בחברה בוחנים גם אפשרות להכניס שותף אסטרטגי שיחזיק בנתח של עד 49% ממניותיה. המועד שנקבע להשלמת הסגירה הוא דצמבר הקרוב, ואחריו מקווים במגל"ים להתחיל בהקמה שתימשך 36 חודשים. השם מגל"ים, אגב, לקוח מפרק א' של ספר בראשית ("המאור הגדול לממשלת היום"), כפי שמציין בגאווה ישראל קרויזר, ממייסדי ברייטסורס, המשמש כיום מנכ"ל ברייטסורס ישראל וסגן נשיא ברייטסורס העולמית.

אומרים שחזית כבר ב-2008 שרק אתם תישארו בפרויקט.

"צפיתי שנהיה הראשונים שנקים תחנה כי הערכתי שליתר המתמודדים לא יהיה הניסיון הנדרש. אנחנו בתחום התרמו-סולאר כבר יותר מ-3 עשורים".

טכנולוגיית מגדל השמש שבה בחרה ברייטסורס נחשבת עדיפה על הטכנולוגיה המוכרת יותר של שקתות, משום שעלויות ההקמה נמוכות יותר וניתן להקים את התחנה גם בשטחים שאינם מישוריים לחלוטין. אבל גם כך מדובר בפרויקט יקר להחריד בהשוואה לתחנות כוח רגילות או אפילו סולאריות פוטו-וולטאיות. עלות ההקמה של תחנה תרמו-סולארית כמו זו שמתכננת ברייטסורס מגיעה כיום ל-4,500 דולר לקילו-ואט מותקן, יותר מפי ארבע מעלות תחנת כוח מונעת בגז. צניחת העלויות בטכנולוגיית ה-PV הסולארית הביאה לגניזת תוכניות רבות להקמת פרויקטים תרמו-סולאריים בעולם והסבתם ל-PV. למרות זאת טוען קרויזר כי פוטנציאל השוק של התרמו-סולאר לא נפגע. "ה-PV הגדיל את השוק הסולארי בעולם בסדרי גודל, כך שהחלק שלנו לא הצטמק. יש לנו יתרון משמעותי ביחס ל-PV בכך שאנחנו יכולים לספק חשמל לאורך כל היום בהתאם לצרכים של הלקוח ולאורך הרבה יותר שנים".

זכייתה מגלי"ם במכרז אשלים הייתה סגירת מעגל מבחינת אלסטום, ענקית האנרגיה והתחבורה הצרפתית. באוקטובר 2009 הפסידה אלסטום לסימנס הגרמנית בהתמודדות על רכישת חברת סולל מבית שמש שהקים אבי ברנמילר. הטכנולוגיה של סולל נחשבה אז "הדבר הגדול הבא" ובלהט הקרב עליה הציעה סימנס 418 מ' ד', בעוד שלפי הערכותיה שלה החברה לא הייתה שווה יותר מ-250. אלסטום המאוכזבת בחרה להשקיע בחברה ישראלית אחרת שהקימו ישראל קרויזר וארנולד גולדמן בהר חוצבים בירושלים. ברנמילר, קרויזר וגולדמן היו יוצאי חברת לוז, שהקימה בשנות ה-80 את תחנות הכוח התרמו-סולאריות הראשונות בעולם, שעדיין מספקות חשמל בקליפורניה.

המפגש השני בישראל בין אלסטום וסימנס היה בגמר מכרז אשלים. הפעם זה הסתיים אחרת. סימנס בחרה לפרוש מהקבוצה שהגיעה לגמר לאחר שהשקעתה בסולל הניבה לה הפסדים של מאות מיליוני דולרים. השקעת אלסטום בברייטסורס, שמגיעה כיום במצטבר לכ-150 מיליון דולר, רק צמחה בקצב מרשים.

מיליון דולר לצב

ברייטסורס, שהתאגדה ב-2006 בארה"ב, הצליחה עד היום לגייס יותר מ-600 מיליון דולר ב-6 סבבים של מכירת מניות למשקיעים. בין המשקיעים ניתן למצוא שמות כמו גוגל, גולדמן זאקס, מורגן סטנלי וענקיות אנרגיה שמתרחקות בדרך כלל מישראל, כמו שברון, סטאטאויל ו-BP. בחברה מתחמקים משאלות על שווייה הנוכחי, אך בסבב הגיוסים החמישי בתחילת 2011, גויסו 125 מ' ד' לפי שווי של 700-800 מ' ד'. מבחינת הבעלות, ברייטסורס נחשבת היום חברה אמריקאית לכל דבר, אך לדברי יהודה הלוי, ממנהלי פרויקט אשלים, כ-300 מכ-400 עובדי החברה, ובהם מטה התכנון וההנדסה, מועסקים בישראל.

בעלי המניות העיקריים הם קרן ואנטאג' ואלסטום המשמשת גם שותפה אסטרטגית בפיתוח פרויקטים מחוץ לארה"ב. מעבר לאשלים בוחנות השתיים הקמת תחנה תרמו-סולארית נוספת בישראל בהספק של כ-60 מגוואט ומתעניינות בהקמת תחנות בסין ובדרא"פ. בארה"ב עצמה מקדמת ברייטסורס 3 מגה-פרויקטים בהספק מתוכנן כולל של 1,300 מגוואט במדבריות קליפורניה. הראשון, Ivanpah, מקודם בשיתוף גוגל וחברת NRG בהשקעה כוללת של 2.1 מיליארד דולר. מדובר ב-3 תחנות זהות לאשלים, בהספק של 377 מגהוואט, שיספקו חשמל ל-140 אלף בתי אב כבר מסוף השנה.

בדרך נאלץ הפרויקט האמריקאי להתמודד עם מכשול בלתי צפוי שכמעט הביא לחיסולו - בשטח התגוררו עשרות צבי מדבר נדירים וקואליציית ארגונים סביבתיים התגייסה להצלתם. הפתרון שהושג, שכלל את העתקת מקום מגוריהם של הצבים, עלה ליזמים סכום המוערך בכמיליון דולר לצב.

איך עושים חשמל משמש?

בעולם מקובלות כיום שתי טכנולוגיות סולאריות מרכזיות:

הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית (מוכרת יותר בראשי התיבות PV): הטכנולוגיה הזאת מבוססת על לוחות סיליקון שבתוכם תאים פוטו-וולטאיים שביכולתם להפוך את אור השמש לזרם חשמלי.

הטכנולוגיה התרמו-סולארית: פחות נפוצה ומבוססת על שימוש בשמש כמקור חום לייצור קיטור. הקיטור שנוצר משמש דלק המסוגל לסובב טורבינה ולייצר חשמל.

חברת לוז הישראלית נחשבת חלוצת הטכנולוגיה התרמו-סולארית בעולם ותחנות הכוח שהקימה בקליפורניה בשנות ה-80 עדיין מספקות חשמל. אבל נפילת מחירי הנפט הביאה לקריסת החברה ב-1991. הטכנולוגיה הסולארית חזרה בתחילת שנות ה-2000 - והפעם כדי להישאר.

בוגרי לוז חזרו לשוק עם חברות שהציעו טכנולוגיות תרמו-סולאריות משני סוגים:

טכנולוגיית השקתות של סולל מבוססת על קולטנים בצורת שוקת המחממים שמן מיוחד המייצר קיטור.

טכנולוגיית מגדל השמש של ברייטסורס מבוססת על עשרות אלפי מראות (הליו-סטטים) הממקדות את אור השמש בדוד קיטור הנמצא במרומי מגדל שגובהו מגיע, במקרה של אשלים, ל-240 מטר, כגובה גורד שחקים בן 70 קומות. שטח התחנה שתיבנה באשלים ישתרע על קרוב ל-3,150 דונם ויוצבו בו לא פחות מ-50 אלף הליו-סטטים.