"לארה"ב יש תוכנית להגן על ישראל במקרה של מתקפה סורית"

לארה"ב יש תוכנית להגן על ישראל במקרה של מתקפת גמול סורית - כך אמר אתמול (ב') גנרל מרטין דמפסי, יו"ר המטות המשולבים של צבא ארה"ב, בשיחת ועידה עם עשרות מחוקקים אמריקאים. השיחה היתה חלק ממאמץ אינטנסיבי של ממשל אובמה לשכנע את הקונגרס לאשר התקפה על מטרות של משטר אסד בסוריה.

דמפסי סקר את סל המטרות הפוטנציאליות בסוריה והסביר כיצד מתכנן הפנטגון להקטין למינימום האפשרי אבדות בנפש בקרב אזרחים. למרות דיווחים שמפקדי צבא סוריה מזיזים כוחות וציוד צבאי לשכונות אזרחיות, אמר דמפסי, דחיית ההתקפה המתוכננת לא תקטין את יעילותה. לדבריו, יכולים מפקדי הפעולה להסתגל לשינויים בשטח ולכוונן את הוראות שיגור טילים בהתאם. הוא ציין, שאמר דברים דומים לנשיא אובמה.

דמפסי הודה, כי ארה"ב לא תוכל למנוע משליט סוריה, בשאר אסד, להשתמש שוב בנשקים כימיים, אך הדגיש שלצבא ארה"ב יש "אופציות נוספות", אם מתקפת הטילים האמריקאית הראשונה שתונחת על הסורים לא תרתיע את אסד ממתקפת גמול נגד ידידות של ארה"ב במזה"ת. הגנרל ציין כי האופציות הנוספות כוללות תוכניות להגן על בעלות ברית קריטיות, והכוונה כנראה לישראל, ירדן וטורקיה.

הממשל החליט לנגן על כל נימי הנפש של המחוקקים, מפטריוטיות ועד אהבת ישראל, כדי לוודא שהנשיא אובמה לא יספוג תבוסה משפילה בהצבעה על אישור ההתקפה, בעוד כעשרה ימים, כמו זו שספג ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון, בפרלמנט הבריטי, שהכריע נגד מעורבות צבא הוד מלכותה בפעולה בסוריה. אחת ממשפטי המפתח של הממשל בקמפיין: הצבעה נגד מתקפה בסוריה תהיה "קטסטרופה".

שר-החוץ, ג'ון קרי, שאף הוא השתתף בשיחת הוועידה עם המחוקקים, אמר כי הקונגרס ניצב עתה לפני "רגע של מינכן", רמז לוועידת מינכן ב-1938, שבה, בצעד פייסני כלפי היטלר, החליטו המשתתפות (בריטניה, צרפת, איטליה וכמובן גרמניה) להפקיר את רוב שטחה של צ'כוסלובקיה לידי גרמניה הנאצית. החלטה זו נחרטה בהיסטוריה לדראון עולם כהתקפלות מוגת לב מול בריון פוליטי. העובדה שהממשל החליט להעלות את ועידת מינכן מנבכי ההיסטוריה מצביעה על כך, שאובמה רואה בהתמודדות עם סוריה כורח היסטורי, אף על-פי שהוא החליט לחלוק עם הקונגרס את האחריות לפעולה צבאית נגד משטר אסד.

קרי, שנעשה הדובר הראשי של הממשל בסוגיית ההתקפה על סוריה, צייר שוב את זוועות התקפת הנשקים הכימיים על אזרחים סוריים ב-21 באוגוסט והדגיש את האיום הפונטציאלי של נשקים אלה על ישראל, ירדן וטורקיה. אזכור ישראל עולה בקנה אחד עם החלטה עקרונית של הממשל לנגן על הנימה הישראלית כדי לשכנע מחוקקים ידידי ישראל לתת ידם להתקפה נגד משטר אסד.

התנגדות רחבה לתקיפה, גם בקרב הדמוקרטים

הקמפיין החזק של הממשל קנה לו כבר שני תומכים בעלי חשיבות, הסנטורים הרפובליקאיים הבכירים ג'ון מקיין ולינדסי גראהם. כתום שיחה עם אובמה אמרו השניים, שהם יתמכו במתקפה "מוגבלת" אם הממשל יעשה יותר כדי לחמש קבוצות של המורדים בסוריה. בכל זאת, מחוקקים רבים עדיין מתנגדים להתקפה, וביניהם דמוקרטים רבים.

העובדה ששני סנטורים רפובליקאים, שבשנים שחלפו נמנו עם אויביו המושבעים של אובמה על גבעת הקפיטול, סומכים ידם על תוכנית הפעולה של הנשיא בסוריה, מצביעה על טשטוש קווי התיחום המסורתיים בין המחוקקים בקונגרס. בצד הרפובליקני, מעמיק הקרע בין מחוקקים שמרניים "מסורתיים", בעלי אידיאולוגיה ניצית חזקה, לבין מחוקקים של הימין הקיצוני, רובם ככולם תומכי פלג מסיבת התה, שמקדמים אידיאולוגיה בדלנית, כלומר מינימום התערבות אמריקאית מחוץ לגבולותיה של ארה"ב.

בעוד שהמחנה הראשון, שאותו מובילים מקיין וגראהם, וכן מיץ' מקונל, ראש סיעת המיעוט הרפובליקני בסנט, נוטה לתמוך בפעולה בסוריה, המחנה הבדלני, שאחד ממוביליו הוא הסנטור רנד פול, עושה כל מה שביכולתו להכשיל את יזמת הממשל לפעול נגד אסד.

בה בעת, בצד הדמוקרטי, יש גוש גדול של מחוקקים ליברליים, רבים מהם בוגרי ההצבעה על המלחמה בעיראק, ב-2003, שמתנגדים לחלוטין לתקיפה בסוריה, או תומכים בחקיקה שתגביל משמעותית את חופש הפעולה של הנשיא בזירה הצבאית כדי למנוע מצב שבו פעולה מוגבלת וקצובה בזמן תתפח לממדים בלתי חזויים ותחייב לחימה גם על הקרקע.

רבים ממחוקקים הדמוקרטים זוכרים כיצד האמינו להצהרות הנשיא דאז, ג'ורג' וו. בוש, על הימצאות נשק גרעיני בעיראק והצביעו בעד פלישה אמריקאית. לימים הם הצטערו על כך. יש שמאמינים שהצבעתה של הילארי קלינטון בעד המלחמה בעיראק היתה אחד מהגורמים ששללו ממנה את הנשיאות ב-2008. לא מן הנמנע שתיווצר קואליציה מוזרה אך בת קיימא בין הדמוקרטים הליברליים לבין הרפובליקנים של מסיבת התה כדי לסכל את יזמת אובמה.

במאמץ לפרק קואליציה כזו, הודיעו אתמול פקידי ממשל שהם מוכנים לנסח מחדש את הצעת ההחלטה שהגיש הבית הלבן לקונגרס בתחילת השבוע. הנוסח החדש יחדד עוד יותר את התחייבות הממשל לפעולה קצובה בזמן ומוגבלת בהיקף והממשל מקווה שהנוסח החדש ישכך את חששות המחוקקים הליברליים ואנשי מסיבת התה ויעודד אותם להצביע בעד הפעולה בסוריה.