שותפים לדבר מצווה

לאחרונה (והיום ב"ידיעות אחרונות") מנסים ליצור את הרושם שהשותפות בין נפתלי בנט לבין יאיר לפיד כבר לא מה שהייתה. שיש "מחלוקות". בעניין גיוס חרדים, למשל. בנושא קצבאות לילדים ועידוד הילודה, למשל. המחלוקות הללו לא רק לגיטימיות, אלא גם חשובות. לכן צריך להצטער על שבדברי בנט יש כמה אמירות שאינן משקפות את עמדות לפיד שאיתן בנט מתווכח.

הורים שיוצרים מצוקה ביודעין

כמו בעניין קצבאות ילדים. לפיד טען בשעתו כי האחריות על ילדים צריכה להיות כולה של ההורים. בנט אומר כך: "אם משפחה מרובת ילדים נקלעת למצוקה, המדינה לא יכולה להתעלם מכך". מי יכול לסתור זאת? אלא שהכוונה של לפיד, ושל רוב החילונים, ואולי גם חלק מהציבור הדתי, היא שלא צריך להוליד עוד ילדים כאשר מראש ידוע שהמשפחה נמצאת במצוקה כלכלית, וכל ילד נוסף רק יגביר את המצוקה. לא רק של המשפחה, אלא של כלל הציבור. כולנו בעד עזרה לאנשים שהפכו להיות נזקקים.

אבל אנחנו לא בעד סיוע למי שיוצר את מצוקותיו הכלכליות מתוך ידיעה מוקדמת שאינו מסוגל לעמוד בהן. יש אנשים שנמנעו מהולדת ילדים נוספים בגלל מצב כלכלי. ואז באים בנט והחרדים, ודורשים גם מהם שיתרמו להורים שאינם אחראים כמותם.

מיהו מתלהם?

העניין השני הוא גיוס חרדים. בנט, בעיקרון, תומך בכך. אבל גם לא כל כך תומך כי הרי הוא חי בתוך בני אמונתו, ויש גבול כמה הוא יכול להרגיז אותם, גם כאדם, בוודאי כפוליטיקאי. אבל שוב - הוא לא מתעמת עם העניין עצמו, אלא עם מציאות שהוא יוצר. "השיח בנושא זה היה מתלהם מדי". הוא מתכוון כמובן לשיח של החילונים בכלל, ושל לפיד בפרט. אלא מה? - אם כבר, אז השיח של לפיד היה נוקב, וזה לא נקרא מתלהם. זאת, בעוד שהשיח של החרדים בעניין זה נעשה גם באמצעות אבנים והצתת מכוניות, וזה כן מתלהם. אבל בנט מעדיף "לנזוף" באחיו הפוליטי במקום באחיו אנשי האמונה.

ההישג שלא ישתנה

לפיד ובנט היו כמובן מודעים להבדלים הגדולים ביניהם, אבל חשבו שלמרות זאת אפשר ללכת ביחד. השניים יצרו שותפות שהיא גם יפה, וגם כזאת שבזכותה חלו שינויים מאוד חשובים מבחינה לאומית. ההישג הזה לא ישתנה גם אם וכאשר השותפות תתפרק.

קרי בטלפון, אובמה בגינה

ג'ון קרי טרח טלפן אתמול אל נתניהו והבטיח שהנשיא הסורי ישלם על מעשיו הנפשעים. אבל כמה שווים דברי קרי כאשר נשיאו מקבל את החלטותיו תוך כדי טיול בגינתו, מבלי שלקרי יש מושג קלוש מה קורה?

matigolan@globes.co.il