סיכום שנה בבורסה: הבכירים התפטרו, המחזורים התכווצו

תשע"ג הייתה עוד שנה לא קלה לבורסה בת"א. לצד הדעיכה הנמשכת במחזורי המסחר, חוותה הבורסה זעזוע חסר תקדים בדמות התפטרות דרמטית של ראשיה - המנכ"לית אסתר לבנון והיו"ר סם ברונפלד - על רקע חילוקי דעות עם יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר.

על רקע המחזורים הנמוכים והיעדר עניין מצד משקיעים זרים ומקומיים, סיפקו המדדים המובילים של הבורסה - ת"א 25 ות"א 100, תשואה שנתית של 5% ו-6% בהתאמה, הממקמת אותם בחלק התחתון של ביצועי הבורסות בעולם (בארה"ב נהנו המדדים המובילים מעליות של 9%-14%).

עם זאת, חלק מהמדדים הניבו בשנה החולפת תשואות נאות ביותר. גבוה מעל כולם, נסק בתשע"ג מדד הביטוח בכ-70%, עם עליות שנעו בין 50%-100% במניות המרכיבות אותו. מניות חברות הביטוח מושפעות באופן ישיר מהמתרחש בשוקי ההון בארץ ובעולם, ובשנה החולפת הן נהנו מהמגמה החיובית בשווקים, שבאה לידי ביטוי בתוצאותיהן העסקיות.

המניות דישדשו, האג"ח פרחו

עוד בלט לחיוב מדד התקשורת, עם קפיצה של יותר מ-40% בתשע"ג, כתיקון, חלקי בלבד, לקריסה שחוו מניות הסקטור בשנה הקודמת. מדד יתר 50 זינק בשיעור דומה, ומשקף שנה טובה למניות השורה השנייה והשלישית, שנהנו מביקושים גבוהים לאחר מה שנראה כמיצוי עליות השערים במניות הגדולות יותר.

שוק המניות המקומי הושפע השנה מהמגמות המנוגדות בכלכלה העולמית: מחד, המגמה החיובית בארה"ב, שם הציפיות הן להמשך ההתאוששות הכלכלית; ומאידך העיבו על המסחר המשבר הכלכלי הנמשך באירופה וההאטה בצמיחה הסינית. גם הכלכלה המקומית לא תמכה בשוק ההון עם בחירות, עלייה בגירעון הממשלתי ותוכניות הקיצוצים שהציגה הממשלה החדשה.

מחזור המסחר היומי נותר נמוך, בממוצע 1.1 מיליארד שקל - ירידה של 2% ביחס לתשע"ב. התייבשות הבורסה בת"א באה לידי ביטוי גם בירידה של כ-5% במספר החברות הנסחרות, שעומד כעת על 519.

לעומת שוק המניות המדשדש, התאפיינה השנה החולפת בפעילות מוגברת בשוק האג"ח, שהניבה עליות שערים נאות של כ-12% בסדרות הקונצרניות צמודות המדד ושל כ-6% באג"ח הממשלתיות. המחזור היומי באג"ח גדל ב-10%, ל-4.4 מיליארד שקל, בעיקר בזכות התעוררות בפעילות הסדרות הממשלתיות. במקביל נרשמה עלייה ניכרת של כ-145% בגיוסים הממשלתיים נטו, שהגיעו ל-32 מיליארד שקל. גיוסי האג"ח הקונצרניות והסתכמו בהיקף דומה.

זאת הייתה השנה שהייתה. לאן הולכים מכאן? מחלקת המחקר של אי.בי.אי ניתחה את הצפוי בארבעה מגזרי השקעה מרכזיים בבורסה בת"א. התחזיות שלה לפניכם.

תקשורת: הפעם בזק והוט בכוננות ספיגה

למרות תשואה מרשימה של כ-40% שהציג מדד התקשורת בסיכום תשע"ג, עם עליות שנעו מ-30% בסלקום ועד 50% בבזק , התוצאות הכספיות של שלוש החברות הציבוריות ממשיכות להמחיש את משמעות השינויים הרגולטוריים הדרמטיים שהושתו על שוק התקשורת המקומי.

ברבעון השני של 2013 הציגו בזק, סלקום ופרטנר רווח מצטבר של 273 מיליון שקל, המשקף צניחה של 45% ביחס לרבעון המקביל אשתקד ושל 63% ביחס למקבילו ב-2011.

אורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר באי.בי.אי שירותי בורסה ואנליסט תקשורת, אומר כי "שוק התקשורת בישראל עבר את אחת השנים המאתגרות ביותר מאז הקמתו. בשנה החולפת הורגש שוב כי הכוח עבר מהחברות לצרכן, שהפך להיות מודע יותר ויותר לזכויותיו".

לדבריו, "השפעת השינויים הרגולטוריים על התוצאות הייתה עצומה: חברות הסלולר הגדולות איבדו מאות אלפי לקוחות, הציגו ירידה של עשרות אחוזים במכירות ורווחיהם נשחקו בחדות".

לגבי בזק, מציין ליכט כי החברה "המשיכה להרשים. רשת ה-NGN החדשה אפשרה לבזק לשדרג מהירות אצל לקוחותיה, להגדיל את ההכנסה הממוצעת משירות זה ולפצות כמעט על כל הפגיעה מהירידה בפעילות הקווית. בין השאר, בזק נהנתה גם מחולשה של מתחרתה הוט".

במבט קדימה, ליכט מעריך כי "חברות הסלולר יצליחו לשפר במעט את תוצאותיהן העסקיות. מנגד, תחרות צפויה להיפתח בתחום הקווי ולהוביל לשחיקה בתוצאות בזק והוט". הוא צופה כי "תשע"ד הולכת להיות שנת מעבר. הפוקוס הרגולטורי צפוי לעבור מהסלולר לתחום הקווי, והתחרות תתמקד בשירותים הניתנים בבית הלקוח, דוגמת אינטרנט, טלפוניה קווית וטלוויזיה רב ערוצית. בשבועות הקרובים צפויים להתפרסם מחירי השוק הסיטונאי, שיאפשר לחברות נוספות, שאינן בעלות תשתית, לספק שירותים בבית הלקוח. מהלכים כאלה משמעותם כוח נוסף לצרכן ופגיעה אפשרית בתוצאות, הפעם בעיקר של בזק והוט".

גז ונפט: פוטנציאל הנפט עומד להתברר

מגזר הנפט והגז המקומי המשיך לספק השנה דרמות למשקיעים, עם הפתעות נעימות יותר ופחות, שבאו לידי ביטוי בשינויים חדים במהלך המסחר במחירי המניות ויחידות ההשתתפות.

מאגרי הגז המרכזיים שבשטח מדינת ישראל, "תמר" ו"לוויתן", סיפקו סיבות לאופטימיות, עם השלמת תוכנית הפיתוח ותחילת זרימת הגז בפועל מ"תמר", הצפויה לתרום לתוצר המקומי ולחיסכון משמעותי בהוצאות החברות במשק.

גיל בשן, אנליסט האנרגיה באי.בי.אי שירותי בורסה, אומר כי "סקטור הגז והנפט עברה שנה סוערת עם תוצאות מעורבות. מצד אחד נרשמה התקדמות משמעותית בצד הפיתוח של תשתיות הגז והנפט, וישראל התקדמה עוד צעד משמעותי לכיוון עצמאות אנרגטית במשק החשמל, עם תחילת ההפקה המסחרית ממאגר 'תמר' שצפוי לשרת את צרכי המשק במשך עשרות שנים.

"מנגד", הוא מציין, "עיכובים רגולטוריים, ובראשם חוסר היכולת של המדינה לקבל החלטות בעניין יצוא הגז ולהעביר אותן, מונעים את התקדמות הפיתוח של מאגר 'לוויתן' ואת כניסתה של השותפה האוסטרלית וודסייד (Woodside) לפרויקט השאפתני".

לגבי תשע"ד, מעריך בשן כי "השנה הקרובה צפויה להיות חשובה ומעניינת לחברות החיפושים, לפעילים בשוק וכמובן למשקיעים. מאגר 'תמר' ימשיך לספק גז, מה שאומר תזרימי מזומנים אדירים לשותפויות, ופוטנציאל הנפט בשכבות העמוקות של אגן הלבנט והמדף היבשתי צפוי להתבהר לחיוב או לשלילה, גורם שעשוי לשנות את תמונת המשאבים וגם את תמונת השווי של החברות הפעילות בענף".

עוד מציין בשן כי "המדינה צפויה לקבל סוף סוף החלטה לגבי יצוא הגז, מה שיאפשר התקדמות בבניית תוכנית פיתוח ליצוא ממאגר 'לוויתן' וממאגרים נוספים. בסך הכול מחכה לנו שנה טובה".

בנקים: שכר בכירי הבנקים במרכז

"הבנקים ניצבים בפני אתגרים רגולטוריים רבים, אשר מגבילים את יכולת התימרון שלהם", כך מעריך אנליסט הבנקים של אי.בי.אי שירותי בורסה, עדי סקופ, לקראת תשע"ד. בסיכום שנתי, רשם מדד הבנקים בתשע"ג תשואה נאה של 27%, עם תשואות של כ-20% במניות לאומי ומזרחי טפחות, ושל קרוב ל-40% בדיסקונט.

סקופ מסביר בעניין האתגרים הרגולטוריים, כי "מקצצים להם בעמלות, מעלים את דרישות ההון, מונעים מהם להיכנס לתחומי פעילות חדשים ובוחנים פיצול פעילויות קיימות. המקום שנשאר להשתפר הוא בשורת ההוצאות התפעוליות, ובעיקר בהוצאות השכר".

לדבריו, "הוצאות השכר במערכת הבנקאית עבור כ-50 אלף עובדים מסתכמות ב-16 מיליארד שקל בשנה. גם העובדים יודעים שיש במערכת עודף כוח אדם מהותי, ושיש מקום נכבד להתייעלות. אבל", הוא מדגיש, "זה לא הולך להיות 'טיול בפארק'. רק השבוע הודיע הבנק הבינלאומי שוועד העובדים פותח בעיצומים במערך המשכנתאות, עד להודעה חדשה".

עוד מזכיר סקופ כי "נושא תגמול בכירי הבנקים עלה לכותרות בימים האחרונים, עקב דרישת המפקח על הבנקים להכין תוכניות תגמול חדשות, צנועות יותר".

נזכיר כי המפקח, דודו זקן, אמר כי "מדיניות התגמול של הבנקים אינה הולמת את הסטנדרטיים הבינלאומיים", וציין כי הוא מצפה כי יפרסמו "מדיניות תגמול ברורה, לא כמו התוכניות המורכבות שפרסמו"

לדברי סקופ, "יש עתה הזדמנות לבכירים לקחת מנהיגות ולהוות דוגמה אישית, שבלעדיה ספק רב אם הוועדים יסכימו לעשות קיצוצים דומים לעובדים".

הוא מדגיש כי "את חוסר היעילות התפעולית בבנקים משלמים לא רק בעלי המניות, אלא הציבור כולו משלם בעקיפין. נושא השכר בבנקים צפוי להישאר בכותרות בתשע"ד, והבשורות בתחום ישפיעו לא רק על הרווחים השוטפים, אלא בעיקר על מחירי מניות הבנקים".

נדל"ן מניב: הביצועים הטובים יימשכו

סביבת הריבית הנמוכה במשק, אפשרה לחברות הנדל"ן המניב למחזר השנה חובות גדולים תוך הורדת עלויות המימון, כשלצד המשך הגאות בענף - הן מסכמות עוד שנה מוצלחת.

בסיכום שנתי קפץ מדד הנדל"ן ביותר מ-40%, ומניות המדד הציגו עליות נאות - מ-10% באפריקה ישראל ועד ל-100% בכלכלית ירושלים. שי עזר, אנליסט הנדל"ן באי.בי.אי שירותי בורסה, אומר כי השנה החולפת התאפיינה "בעלייה מתמדת בשכר דירה, עלייה בפדיונות השוכרים ובשיעורי התפוסה בנכסים. נראה שעובדה זאת לא נעלמה מעיניהן של הרשתות הבינלאומיות, אשר ממשיכות לפתוח חנויות ענק בקניונים מרכזיים".

בנוסף, מציין עזר, "סביבת הריבית הנמוכה אפשרה לחברות הנדל"ן לגייס כסף זול, להוריד את עלויות המימון וליהנות ממרווח גבוה בין עלות המימון שלהן לתשואה הנובעת מהשכרת נכסיהן - גן עדן לחברות נדל"ן מניב".

הוא סבור כי "העלייה המתמדת בתוצאות התפעוליות, ביחד עם סביבת ריבית נמוכה, הפכו את חברות הנדל"ן המניב האיכותיות, אשר מספקת תשואת FFO (תזרים מזומנים מפעילות שוטפת, א.ל.) גבוהה ומחלקות דיבידנד באופן שוטף, למצרך מבוקש בשוק ההון".

במבט קדימה, עזר מציין כי "שוק ההון מתייחס לחברות הללו לא רק כחברות נדל"ן, אלא כאל מכשיר המספק תשואה קבועה וגבוהה, ובסביבת ריבית נמוכה זה מצרך יקר מאוד. אנחנו מאמינים שבשנה הקרובה הריבית תישאר נמוכה, ומניות חברות הנדל"ן המניב ימשיכו לספק ביצועים טובים, אם כי בשיעור נמוך בהרבה מהשנה החולפת".

עוד לדבריו, "יש התייצבות בהכנסות משכירות וב-NOI (הכנסות תפעוליות, א.ל.) בחברות הנדל"ן הפועלות בארץ", אותה הוא מייחס לצמיחה בשטחי החברות ולהעלאות המסים עליהן החליטה הממשלה, שהקטינו את כוח הקנייה של הצרכנים.

 סיכום שנת תשע