ג'ק מרקל: "מס נמוך? מה שחשוב הוא איכות כוח-האדם"

ג'ק מרקל, המושל של מדינת דלאוור (Delaware) האמריקנית, מרגיש שהוא מכיר היטב את עולם העסקים הישראלי. הסיבה אינה רק שיתופי הפעולה בין חברות ישראליות לגופים ולשלטונות של דלאוור, אלא קודם כל ההיסטוריה האישית שלו, שכוללת את היותו יהודי ותפקידי ניהול בכירים בחברות Nextel ו-Comcast, במסגרתן נחשף ללא מעט חברות מקומיות.

מעבר לכך, דלאוור הפכה במשך השנים לבית החם של חלק גדול מהחברות הישראליות שמעוניינות לפעול בארה"ב.

מרקל, שנבחר לכהונה שנייה כמושל בשלהי 2012, הגיע לביקור ראשון בישראל במהלך הכהונה. במסגרת ביקורו בישראל הוא חיפש "הזדמנויות להידוק שיתופי הפעולה בין חברות ישראליות לעסקים ופעילויות בדלאוור".

מרקל לא הגיע לכאן לבד, אלא הביא איתו לישראל מקבץ גדול של אורחים, שפגשו במסגרת הביקור את הנשיא שמעון פרס, נציגים מגופים אקדמאיים כגון אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן, משקיעים וחברות היי-טק.

"כולם בארה"ב קראו את הסטארט-אפ ניישן", מציין מרקל, "ואנחנו מאמינים שיש לנו הרבה ללמוד ולקבל כאן".

דלאוור הפכה ליעד נחשק לעשות בה עסקים. המדינה נתפסת לעיתים - באופן שגוי לטענת קברניטי הממשל - כמעין מקלט מס. מס החברות הרשמי בדלאוור הוא גבוה מאוד, סביב ה-40%, ונחשב לאחד הגבוהים בארה"ב.

היתרון של דלאוור, בהיבט המס, נוגע להקלות שהמדינה מציעה לחברות שהכנסותיהן מגיעות מחוץ לדלאוור עצמה, ושורה נוספת של הקלות שמסייעות ליזמים בעת הקמת חברה.

מה שהפך את דלאוור לאטרקטיבית הוא קודם כל יצירת סביבת עסקים "אוהדת" לחברות. חוק החברות במדינה, נחשב לברור ונוח בניהול היחסים שבין בעלי המניות ומול הרגולציה, ומגובה במערכת משפט מוערכת.

בדלאוור רשומות אלפי חברות ישראליות, כ-90% מאלו שפועלות בארה"ב, ומרקל מדגיש את הרלוונטיות של ההתאגדות בדלאוור עבור ההיי-טק הישראלי: "המיקום הוא כשעה וחצי נסיעה ברכבת מניו יורק ומוושינגטון, איכות כוח העבודה גבוהה. אנחנו מזהים את האתגרים של חברות הסטארט-אפ ומעניקים להן סיוע בפגישות וגישה למשקיעים ולקוחות פוטנציאלים".

"זו נקודה מתסכלת"

מרקל, שמגיע מהמפלגה הדמוקרטית, מספק מעין דיסוננס עבור המדינה שמעודדת את אווירת העסקים והחברות. דעותיו לגבי סוגיות שמטרידות את עולם העסקים האמריקני, וגם הישראלי, במרחב שבין החובות למדינה ולבעלי המניות, הן חד-משמעיות: מס חברות צריך לשלם, גם אם לא אוהבים אותו.

"זו נקודה מתסכלת וצריך למצוא לזה פתרון", הוא מתייחס להכרזות האגרסיביות של ראשי חברות ההיי-טק האמריקניות הגדולות בסוגיית הכספים הכלואים, שאותם הם מסרבים להחזיר הביתה, לארה"ב, כל עוד שיעור המיסוי לא ישתנה.

הסוגיה של החזרת הכספים הביתה ומינופם לצורך גידול המחזורים עסקיים, מתוארת אצל מרקל מזווית מאוד פרקטית במונחים מקרו כלכליים: "בעבר, כאשר חברות אמריקניות הצליחו, היה קשר ישיר בין זה לבין שכירת עובדים, מה שאנחנו מאוד מעוניינים בו. אבל היום אין הגדלה של כוח העבודה כפי שהיינו רוצים לראות".

הירידה בהיקפי הביקוש לעובדים של החברות נובעת לדעתו מהמזומנים שנשארים מחוץ לארה"ב או לא מושקעים בעקבות אי ודאות כלכלית, אופציות ההתרחבות הגלובלית שיש לעסקים היום, וההתייעלות של כוח העבודה שמאפשר לוותר על חלק מכוח העבודה.

לדבריו: "לגבי הכספים מעבר לים, צריכים לוודא שנוכל לספק לבעלי המניות תמריצים כך שיכירו בכך שלהחזיר את הכסף לארה"ב זה לטובתם.

"אין שאלה שהחברות צריכות להרגיש שיש יתרון בלהחזיר את הכסף, או לפחות שיש בזה פחות חסרונות. אך בסופו של דבר, אנחנו צריכים להבין שמה שמושך את ההחלטות האלו זה איכות כוח העבודה".

בדלאוור רשומים המון עסקים, 64% מחברות ה-Fortune 500 ויותר ממחצית החברות הציבוריות. האם לדעתך החברות האלה מעוניינות בהפחתת רגולציה, הפחתת מסים, או משהו שונה לגמרי?

"כאשר אני שואל עסקים בדלאוור מה הפרמטרים החשובים בקבלת ההחלטה היכן להתבסס התשובה החד-משמעית היא לשפר את איכות כוח העבודה ואיכות בתי הספר. אנחנו חיים בעולם עם 3 מיליארד אנשים שמחפשים עבודה אך יש רק 2 מיליארד עבודות, מה שאומר שאנחנו בקרב עולמי על מקומות העבודה, אבל גם בקרב על הכישרונות, כי ברור שהעבודה תלך למקומות שבהן יש כוח-אדם איכותי. אני מאמין שמה שחשוב הוא איכות כוח-אדם, בתי ספר טובים והנהגה אחראית".

"להיות יעיל"

כאשר אתה נפגש עם נציגי החברות ומשוחח איתם, אתה מקבל את ההרגשה שהן מכירות בכך שהן מוכנות לשלם יותר מס משום שהממשל עושה את הדברים הנכונים עם המס?

"אחד התפקידים של הממשלה הוא שמשלמי המסים ידעו שהם יכולים לקבל את ההחזר המוצלח ביותר על ההשקעה שלהם.

"כאשר אתה יכול לשכנע אותם שאתה עושה מה שניתן כדי לחתוך את רמת המיסוי ואתה מוציא מה שניתן על העתיד, כגון חינוך, ואתה מתקדם בכך, הם יותר מוכנים להגיד 'אנחנו מבינים את זה'. אף אחד לא רוצה לשלם מסים. אבל יש דברים שצריך לשלם עליהם, וצריך לוודא שאתה עושה מה שניתן כדי לחסוך ולהיות יעיל".

לא מוזר בעיניך שבישראל - בה כולם מזהים כוח-אדם מאוד איכותי - הממשלה בוחרת להתמודד עם התחרות בנושא משיכת חברות ההיי-טק דווקא באמצעות הטבות ישירות במיסוי?

"אתם ללא ספק עושים משהו נכון, כי רואים את כל ההחלטות שהתקבלו ואת כל העסקים שפתחו כאן פעילות. לא סתם ישראל הפכה להיות הסטארט-אפ ניישן".