עו"ד שירין הרצוג: "מקווה שלא נגלה שהלכנו רחוק מדי עם הרגולציה"

עד סוף השבוע הקרוב היו אמורות החברות הציבוריות בישראל להשלים את יישומו של תיקון 20 לחוק החברות ("שכר הבכירים"), ולקבל את אישור אסיפת בעלי המניות שלהן למדיניות התגמול בהן. אלא שעל רקע הקשיים ביישום התיקון - בין היתר נוכח החידוש והמורכבות שלו, אך גם בשל "גרירת רגליים" מצד חלק מהחברות - ניתנה דחייה ביישום.

החברות הבינוניות והקטנות בבורסה יוכלו להשלים את המהלך עד ינואר, והחברות שנכללות במדד תל-אביב 100 קיבלו מרשות ניירות ערך אישור דחייה, תוך הנחה שישלימו את התהליך "בהקדם האפשרי".

נציין כי אתמול (ב') פרסמה הרשות הבהרות בנוגע לנדרש מהחברות, ובהן דרישה לפרסם נתון מספרי הנוגע ליחס בין שכר הבכירים לשכר יתר העובדים, וליחס בין הרכיבים המשתנים והקבועים בתגמול.

"לדירקטורים יש חשש מפופוליזם"

"לחברות ניתן זמן נוסף לחזור, לתקן ולבדוק את המדיניות", אומרת עו"ד שירין הרצוג, מומחית לממשל תאגידי ממשרד רון גזית, רוטנברג ושות', שמייצגת חלק מהחברות הציבוריות. "אני מניחה שרובן יחזרו לנהל דיונים עם אנטרופי (שמייעצת לגופים מוסדיים כיצד להצביע באסיפות, ש.ח.ו) וינסו לגייס תמיכה של בעלי מניות זרים, כמו שראינו בכיל".

כיל ואסם הן שתי דוגמאות לחברות שבהן אושרה מדיניות התגמול חרף המלצתה של אנטרופי, בזכות גופים זרים שמחזיקים במניה. "כשיש כמה בעלי מניות גדולים, אפשר להכיר אותם ולנהל שיחה עניינית שלא בהכרח מושפעת מחוות דעת של גוף זה או אחר", אומרת הרצוג.

תיקון 20 מאפשר לדירקטוריון לאשר את מדיניות התגמול גם אם האסיפה התנגדה לה, כל עוד הוא סבור כי זה לטובת החברה.

"אני צופה שאלה יהיו מקרים יחסית מעטים, כי התרבות כיום, למרבה הצער, היא של חשש. הדירקטורים חוששים מפופוליזם, אפילו אם הם בטוחים בצדקתם ועשו עבודה ראויה. יש תביעות רבות חסרות טעם ובסיס, והן יכולות להימשך שנים ולעלות בכסף ובמוניטין".

- איך את מסכמת את השפעת תיקון 20 עד כה?

"תיקון 20 הוא בעצם חלק ממהפכה רגולטורית שקרתה בשנתיים האחרונות, ובמסגרתה התחזק משמעותית מעמד בעלי המניות מהציבור על חשבון בעלי השליטה, הדירקטורים והמנכ"לים בחברות הציבוריות. בעלי המניות הם אלה שקובעים כיום בפועל את השכר לבכירי החברות הציבוריות. ברוח התקופה אפשר לומר ש'גברת כהן מחדרה' - כלומר כל אחד מאיתנו במישרין או בעקיפין - היא אשת השנה".

- אחרי תיקון 20, מהו האתגר הבא בתחום?

"היחס בין כוח המיעוט לבין שלטון הרוב הוא נושא חם שימשיך להתפתח. כוחם של בעלי המניות מהציבור עולה, ונדרש רוב מהציבור במקרים רבים. איך קובעים מי נחשב בעל עניין אישי? ייתכן שיש בעל עניין אישי שלילי, נניח מישהו שמתחרה מול בעל השליטה יכול להצביע כגורם אובייקטיבי? אם ההצבעה היא על רכישת נכס מבעל השליטה, ובעל מניות המיעוט מנסה למכור לחברה נכס אחר - ברור שיש עניין אישי שלילי; בנושא מדיניות התגמול בחברה זה יותר קרוב לכיוון של היעדר עניין אישי שלילי. אין עדיין הכרעה שיפוטית ברורה בנושא".

- מדברים הרבה על התגברות הרגולציה ועל כך שפחות ופחות "משתלם" לחברות להיות ציבוריות.

"אני בהחלט שומעת על זה הרבה מאוד, לצערי, ואני חוששת שהלכנו רחוק מדי עם הרגולציה. חשוב לבחון את זה. אני גם רואה מגמה ברורה של בחינת הנושא ברשות ניירות ערך, בדיקה של איפה אפשר להקל. אנחנו עדיין בתהליך והתהליך לוקח זמן. החברות נמצאות כיום במצב שהן רצות אחר הרגולציה, מתקשות לעמוד בקצב, ולבסוף עושות את זה. הייתה פה מהפכה גדולה, ואני מקווה שלא נסתכל בעוד שנתיים אחורה ונחשוב שהלכנו רחוק מדי".