אחרי קיץ שקט מאוד, הקצב והמתח בשווקים האירופיים צפויים לצבור תאוצה בשבועות ובחודשים הקרובים. זו תהיה בחלקה תגובה מאוחרת לדוחות הכספיים הרבעוניים, ובחלקה תגובה לחששות מפני ההכבדה המוניטרית הצפויה בארה"ב והחולשה בשווקים המתעוררים. וישנו גם הנושא הפוליטי, של הבחירות בגרמניה ב-22 בספטמבר. אם כן, איך ישפיעו הגורמים הללו על השווקים באירופה?
התוצאות הכספיות למחצית השנה עמדו באופן כללי בציפיות, וגם ההנחיות להמשך חיזקו את הביטחון הכללי שהרווחים אמורים לעלות בכ-1%-3% בממוצע ב-2013, וב-12%-14% ב-2014. בנוסף, גם הנתונים הכלכליים ממשיכים להשתפר, ברוח ההצהרות הבוטחות יותר של נשיא ה-ECB, מריו דרגי, בששת החודשים האחרונים. ביחד, הסביבה המקרו-כלכלית של שוקי המניות האירופיים טובה יותר כעת מכפי שהייתה זה זמן רב.
הסיטואציה הזו מלבה את מגמת הגדלת החשיפה של משקיעים מקומיים ובינלאומיים לשווקים האירופיים. ההפרעות בשווקים המתעוררים גורמות גם הן לאירופה להצטייר כמקלט של שלווה ואופטימיות לשינוי. באופן בלתי נמנע יש חשש שהחולשה בשווקים המתעוררים תוביל לביקוש נמוך יותר למוצרים אירופיים, אך החשש הזה מוגזם (באותו אופן שחשיפה לשווקים מתעוררים לא יכלה לבודד חברות אירופיות מהחולשה בשווקים המקומיים שלהן).
הצמיחה ארוכת הטווח הבסיסית של שווקים מתעוררים רבים תמשיך לספק צמיחה בטווח הבינוני לחברות האירופיות. Essilor, למשל, תמשיך לספק עדשות עיניים להודו, סין, קוריאה ומדינות רבות נוספות, בלי קשר לבעיות בשוקי המניות שלהן. ייתכן כמובן פיחות בשערי מטבעות (הרופי ההודי איבד 20% מול הדולר מאז מאי 2013), אבל זו אינה תופעה בלעדית לשווקים המתעוררים - גם הין היפני איבד גובה דומה. אנחנו חיים תקופה ארוכה עם השלכות שערי מט"ח על חברות אירופיות.
לפוליטיקה של האירו יהיה לוח זמנים עמוס במחצית השנייה של השנה, החל בפסיקת בית המשפט החוקתי בפורטוגל וזמן קצר אחריה הבחירות בגרמניה. למרות שנראה כאילו התוצאות ידועות מראש, לאור הפופולריות הגדולה של הקנצלרית, אנגלה מרקל, בקרב ציבור הבוחרים, הרי המשקיעים יעקבו מקרוב אחר הבחירות הללו.
לאחר מכן נראה פרק נוסף בסדרת המתח של מימון הגירעון היווני, ונקשיב לרעש הבלתי נמנע מכיוונו של סילביו ברלוסקוני הבלתי נכנע. לעורכי העיתונים תהיה סיבה להעלות את הפוליטיקה האירופית לכותרות העמודים - מה שעשוי להוביל למעט תנודתיות בשוק, אבל בסופו של דבר לא צפוי משהו מיוחד שיוכל להסיט אותנו מן הדרך ליציבות.
אסור להיכנס לשאננות
בסך הכול, למרות שאין ספק בנוגע לשיפור בסנטימנט כלפי האירו והצמיחה הכלכלית באירופה ב-12 החודשים האחרונים, הרי אסור להיכנס לשאננות. הפוליטיקה נשארה מתוחה מאוד ב"מדינות השוליים", בייחוד ספרד ואיטליה. למרות שיש סימנים ברורים לכך שהכלכלות שלהן התחילו להתאושש מרמות נמוכות מאוד, והאבטלה החלה לרדת - הצמיחה צריכה להתבסס היטב כדי שציבור הבוחרים יבין ששווה לו לספוג את הכאב של הציות לכללים הנוקשים של החברות במועדון האירו.
עובדה מעניינת היא שהחששות מן הגירעון התקציבי בארה"ב מלפני שנה התחלפו באופטימיות. הצמיחה בכלכלה האמריקנית עצמה עשויה להספיק כדי להנמיך משמעותית את צורכי ההלוואות של הממשל ב-2014, ובכך להפגין את היכולת להיחלץ מן החוב הלאומי באמצעות צמיחה. אם גם כלכלות אירופה יתחילו להפגין הבראה במחצית השנייה של 2013 ולתוך 2014 (כפי שצפוי), גם החוב במרחב האירו יתחיל לרדת. לכן, השילוב של עלייה בביקוש לשווקים האירופיים (שלא הייתה קיימת זה שנים) ושל כלכלה טובה יותר וצמיחת רווחים יכול לתמוך בסנטימנט משופר עוד יותר כלפי השווקים שלנו.
* הכותב הוא מנהל קרן מניות אירופה בחברת הנדרסון גלובל אינווסטורס, המיוצגת בישראל על-ידי מיטב בית השקעות
MSCI
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
