חשיפת "גלובס": איך אושרה עסקת הנפל ליבוא הגז המצרי?

בימים אלה ישראל מציינת 40 שנה למלחמת יום הכיפורים, והעיסוק במלחמה ובמחדל שקדם לה מגיע לשיאו. ברוח זו, נזקים ישירים של כ-15 מיליארד שקל שגרם משבר הגז המצרי למדינה יכולים להיחשב "מלחמת יום הכיפורים" של משק האנרגיה הישראלי.

הסכם הגז שנחתם ב-2005 בין חברת החשמל לבין יבואנית הגז המצרי EMG התגלה כעסקת נפל שגרמה למשק נזקים המוערכים במיליארדים. צרכני החשמל בישראל עדיין משלמים מכיסם מדי חודש תוספת לחשבון החשמל שלהם בגין הדלק היקר שנאלצה חברת החשמל לרכוש במקום הגז המצרי שהיה אמור לזרום לכאן.

תושבים רבים בישראל, בעיקר אלה המתגוררים בסמיכות לתחנות כוח של חברת החשמל, עתידים לסבול מנזקים בריאותיים כתוצאה מהחשיפה למזהמים שנפלטו בשנתיים שבהן הופעלו תחנות הכוח של החברה בסולר ובמזוט במקום בגז הטבעי.

על רקע המחדלים הללו, "גלובס" חושף כאן מסמך שטרם פורסם, המציג את גרסתו של אלי לנדאו, יו"ר חברת החשמל לשעבר ומי שנחשב השושבין המרכזי של עסקת הגז המצרי. המסמך הזה מגלה עד כמה הסתייגו הדרגים המקצועיים בחברת החשמל וחברים בדירקטוריון מהעסקה ובכל זאת היא אושרה לבסוף בלחץ ראש הממשלה אז אריאל שרון ולנדאו, וזאת לאחר שהיו"ר לא דיווח לדירקטוריון על עומק קשריו עם בכירים בקבוצת מרחב, השותפה הישראלית ב-EMG.

הסכם העקרונות בין חברת החשמל ל-EMG אושר בדירקטוריון חברת החשמל ב-25 במאי 2004, ברוב קטן של קולות ובתום שתי ישיבות סוערות שכמוהן לא זכורות בתולדות החברה בת ה-90. אפילו בעלי קבוצת מרחב יוסי מימן "כמעט התעלף" מרוב מתח, העיד לנדאו, שהתקשר לדווח לו על תוצאות ההצבעה.

"שבתי הוא מעין בן בית אצלי"

לנדאו, שכהונתו כיו"ר חברת החשמל פקעה שלושה ימים בלבד לאחר ההצבעה הדרמטית על אישור ההסכם, לחץ בכל כוחו להביא לאישורו עוד בטרם יסיים את כהונתו. כעבור כמה שבועות, ב-6 ביולי, הודיע שר התשתיות הלאומיות אז יוסי פריצקי לראש הממשלה אריאל שרון על החלטתו הסופית למנוע מלנדאו קדנציה שלישית כיו"ר חברת החשמל.

יממה בלבד לאחר הודעתו של פריצקי פרסמה כתבת הערוץ הראשון איילה חסון קלטת ובה נשמע פריצקי מתכנן את "חיסולו" הפוליטי של יריבו למפלגת שינוי, אברהם פורז. בעקבות פרסום הקלטת, שנמסרה לחסון על ידי החוקר הפרטי מאיר פלבסקי, פריצקי סולק מהממשלה ומהחיים הפוליטיים. מאוחר יותר התברר כי שכרו של פלבסקי שולם על ידי יוסי מימן, בעלי קבוצת מרחב, השותפה הישראלית ב-EMG. פריצקי לא הסתיר את התנגדותו לעסקת הגז עם EMG ואת רצונו לחתום על עיסקה עם חברת בריטיש גז, המחזיקה במאגר השייך לרשות הפלסטינית.

סמיכות הזמנים של פרסום הקלטת וההודעה על אי-הארכת כהונתו של לנדאו הביאה את המשטרה לחשוד כי לנדאו היה שותף לקנוניה נגד פריצקי. ב-25 באוגוסט נחקר לנדאו במשך 12 שעות במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה בבת ים.

לנדאו הכחיש כל מעורבות בפרסום הקלטת והיועץ המשפטי לממשלה החליט בסופו של דבר לסגור נגדו את תיק החקירה בשל היעדר אשמה. עם זאת, לנדאו סיפק בחקירה פרטים רבים על קשריו עם בכירים ב-EMG ובראשם שבתי שביט, ראש המוסד לשעבר ששימש באותה תקופה סגן נשיא קבוצת מרחב של מימן.

"שבתי הוא מעין בן בית אצלי", אמר לנדאו לפי תמליל החקירה, "(שביט) מוזמן לכל החתונות ולכל הבריתות ואני מוזמן אליו. מסגרת הידידות שלנו היא 40 שנה לפחות".

שביט, כך התברר זמן רב לאחר החקירה, קיבל ממימן תשלום בסך 11.5 מיליון דולר עבור תקופת עבודתו הלא-ארוכה בקבוצת מרחב, במסגרת בוררות שהתנהלה בפני עו"ד רם כספי. מה הביא את מימן לשלם לשביט סכום עתק כזה? מימן ושביט לא דיברו על כך מעולם.

חוקרי המשטרה לא ידעו בעת החקירה של לנדאו על התשלום המיוחד שקיבל שביט. למרות זאת הם הקשו על לנדאו שוב ושוב בנושא קשריו עם ראש המוסד לשעבר. כשנשאל על ידי חוקרי המשטרה אם דיווח לדירקטוריון החברה על חברותו העמוקה עם שביט ואם לא חשב שעליו לפסול את עצמו בשל כך מדיון בעסקת הגז, השיב לנדאו: "למה הייתי צריך לספר? מישהו פה בארץ לא חבר של מישהו? הם לא צריכים לדעת".

לנדאו לא מצא כל פסול גם בפגישות הרבות שקיים עם שביט וכן עם מימן וד"ר נמרוד נוביק לפני ההצבעה על העסקה בדירקטוריון חברת החשמל. הנה קטע מתוך פרוטוקול החקירה:

"היכן נפגשתם?"

"עם שבתי אצלי בבית או אצלו בבית. עם יוסי מימן נפגשתי בדירקטוריון ועם נוביק גם במשרדי חברת החשמל".

"האם פגשת בהם במשרדי חברת מרחב?"

"לא. פעם או פעמיים פגשתי בהם במשרדי חברת מרחב, כאשר קלינטון הוזמן לארץ וביום העצמאות, כשהאירוע שעורך מימן הועבר מביתו למשרדי מרחב".

"האם ביקרת ביאכטה של מימן?"

"הייתי ביאכטה עם הגברת נאוה ברק לרגל חסות שנתנה חברת החשמל לעל"ם (העמותה שבראשה עמדה ברק - ע"ב). הייתי שם ערב אחד לארוחת ערב. הייתה מסיבה. אני לא יכול לומר שהיו הרבה משתתפים. מקרה שני הייתה ארוחת ערב לראש הממשלה לפני שנתיים. היו שם רה"מ, סגן רה"מ, ממלא מקומו, אני, מימן שבתי ואחרים".

הבכירים מזהירים: "ההסכם לא בשל"

לנדאו אישר בחקירתו כי ראש הממשלה אריאל שרון פעל לאישור הסכם העקרונות בין חברת החשמל ל-EMG. "ראש הממשלה אמר שבעניין המדיני נראה חשוב להתקשר עם המצרים", אמר לנדאו, "ולדעתי את זה אמר אחד מפקידיו גם ערב ההצבעה לנציגות (משרד ראש הממשלה - ע"ב), סימה פישר וגברת פרגו (שלומית ברנע-פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה - ע"ב). אחת הייתה בהצבעה בעד העסקה ואחת נגד".

חוקרי המשטרה ציינו כי בכירים בצוות המו"מ של חברת החשמל ובהם סמנכ"ל הכספים יוסי דביר והמנכ"ל יעקב רזון, הציעו לעצור את המו"מ עם EMG ולנהל מו"מ עם המתחרה בריטיש גז. הבכירים התלוננו שההסכם "לא היה בשל" בעת שהובא לאישור דירקטוריון חברת החשמל והשותף המצרי ב-EMG חוסיין סאלם "כהרגלו משפר עמדות בכל פעם".

על רקע האזהרות הללו, נשאל לנדאו מדוע היה לו חשוב כל כך לאשר את הסכם העקרונות ימים ספורים לפני סיום כהונתו, ולעשות זאת כהגדרת החוקרים "באווירה שהדירקטורים טענו בחלקם שהיא רוויית שמועות, לחצים ואיומים". לנדאו השיב: "לי הייתה דחיפות. חשבתי שאני צריך לסיים פרק שהתחלתי בו. למדינת ישראל אין ברירה אלא לקחת ממצרים גז. זו בכל מקרה הייתה הצבעה דרמטית והעיתונות רעשה. התייעצתי עם חברים, אבל לא אמרתי להם מה להצביע".

"העסקה הזאת לא טובה רק למדינת ישראל ולחברת החשמל אלא גם לחברים של לנדאו", ציינו החוקרים. "מי זה החברים של לנדאו, שנבין?" השיב להם לנדאו. "שביט ומימן", השיבו לו החוקרים. "אני לא רואה פסול בכך שיזמים מרוויחים כסף", ענה לנדאו. "ידידי שבתי שכיר בחברה. אני מניח שאם היה בעלים אפשר שהייתי מתנהג אחרת".

אלי לנדאו מסר היום בתגובה לכתבה: "לא נחקרתי על עסקת הגז אלא רק על נושא הקלטת, שבו לא היה לי יד ורגל. הנושא כולו נבדק ונחקר עד תום ונסגר בשל חוסר אשמה. אין לי כל עניין לפתוח אותו מחדש אחרי כל כך הרבה שנים".

למה קיבל שבתי שביט 11.5 מיליון דולר מיוסי מימן?

חברים בדירקטוריון חברת החשמל שהצביעו על אישור הסכם העקרונות עם EMG אמרו היום ל"גלובס" שלא היה להם כל מושג על קיומם של קשרים אישיים בין היו"ר אלי לנדאו לשביט. ואכן, מעטה חשאיות כבד, שגובה בצווי איסור פרסום, אופף את הנסיבות שבהן פעל שביט להשלמת עסקת הגז בין חברת החשמל ל-EMG - נסיבות שתמורתן קיבל שביט ממימן סכום עתק של 11.5 מיליון דולר.

שביט, ששימש ראש המוסד בשנים 1989-1996, הובא על ידי מימן בתחילת שנות ה-2000 לשמש סגן נשיא מרחב. לפי גרסה אחת, מימן רצה בו בשל קשריו המיוחדים עם אישי מפתח בצמרת הממשל המצרי ובראשם שר המודיעין המצרי עומר סולימאן. לפי גרסה אחרת, חשש מימן ששביט יתחרה בו ויסגור עיסקה עם המצרים עבור איש עסקים ישראלי אחר.

שביט ומימן לא התבטאו מעולם בעניין זה, אך בתחילת השנה שעברה התברר כבדרך אגב ששביט קיבל ממרחב 11.5 מיליון דולר עבור פעילותו להשלמת עסקת הגז. הנתון הזה פורסם בין היתר במסגרת מסמכים שהותרו לפרסום לאחר ששביט ביקש להוציא התראת פשיטת רגל למימן, בטענה ש-2.4 מיליוני השקלים האחרונים של החוב לא שולמו. ל

בקשתו הוציאה השופטת ורדה אלשיך צו איסור פרסום על פרטי התיק, אשר הוסר בחלקו לאחר שמימן שילם את החוב ושביט מחק את בקשתו. מהמידע שהותר לפרסום עולה כי הסכום ששילם מימן נקבע בהסכם שאליו הגיע עם שביט במסגרת גישור שהתנהל בפני עו"ד רם כספי. מרחב הייתה אמורה לשלם את התמורה בארבעה תשלומים, ומימן חתם על ערבות אישית לתשלום מלוא הסכום - ערבות שהייתה אחר כך העילה לבקשת התראת פשיטת הרגל נגדו.

לאחר ההפיכה במצרים והפסקת הזרמת הגז לישראל, אירועים שגרמו נזקים כבדים לקבוצת מרחב, ביקש מימן לפתוח את ההסכם ולצמצם או אף לבטל את יתרת חובו לשביט. עו"ד כספי דחה את בקשתו של מימן, ולעומת זאת קיבל את בקשתו של שביט והעלה את הריבית שחויבה מרחב לשלם לו בגין התשלומים העתידיים.

כספי גם דחה בקשה מאוחרת יותר של מימן לבטל את יתרת התשלומים לשביט, שוב - בשל ההתפתחויות במצרים. כספי הסכים רק לדחות את התשלומים שנותרו, והאחרון שבהם נקבע ל-1.6.12. בשל האיחור בתשלום זה, ביקש שביט מבית המשפט המחוזי בתל אביב לאשר את פסק הבוררות, ולאחר מכן הגיש את הבקשה נגד מימן.

"מי שדאג לחברים - יצא ללא פגע. מי שדאג לציבור - יצא טומטום"

בזיכרון הציבורי הקצר זה נשמע אולי רחוק כמו מלחמת יום הכיפורים, אבל שר התשתיות הלאומיות המודח יוסף פריצקי ממשיך לחיות עד היום עם צלקות פרשת הגז המצרי.

- למה הפרשה הזאת צריכה לעניין היום את הציבור הרחב?

"כי אין סיבה שלא יגיע מחר בבוקר נוכל שיחזור על אותו תרגיל. לא נעשה דבר להבטיח שזה לא יקרה שנית. אולי עכשיו, ערב יום כיפור, זה זמן מתאים לעריכת חשבון נפש".

- מה ציפית שייעשה?

"גוף בלתי תלוי היה צריך לחקור איך מדינת ישראל הגיעה למצב שבו הפסידה כל כך הרבה כסף ומי אחראי לזה. הפסדים בסדר גודל כזה לא יכולים לעבור מתחת לרדאר. על הרבה פחות מזה הקימו כאן ועדות חקירה".

פריצקי העדיף בשעתו שישראל תרכוש את הגז הטבעי ממאגר עזה מארין שמול חופי עזה, הנמצא בשליטת חברת בריטיש גז, CCC והרשות הפלסטינית, אלא שזמן לא רב אחרי הסתלקותו מהחיים הפוליטיים השתלט החמאס על הרצועה ומאז לא נעשה דבר לפיתוח המאגר.

- אלמלא נפילת מובארק ייתכן שהגז היה זורם כסדרו.

"מההתחלה הם לא סיפקו את כמות הגז שהתחייבו לה, הרבה לפני נפילת מובארק. אחרי שנה הם העלו את המחיר רטרואקטיבית וגם אז הם לא סיפקו את הכמות הדרושה. אני שאלתי מיהי חברת EMG וכאשר התברר לי שזו חברה בלי נכסים, בלי דוחות כספיים פומביים שרשומה במצרים ושכל מה שיש לה ביד הוא איזה פתק, היה לי ברור שלהשליך את כל יהבנו על הקבוצה הזאת יהיה טירוף. בריטיש גז זו חברה ציבורית ידועה ומוכרת שיש לה מוניטין ויש לה נכסים. נכון שבזמן שאני ניהלתי את המו"מ שלט הפת"ח, והאיחוד האירופי היה מוכן לעזור ולסייע, אבל גם אחרי לכתי, כשכבר היה שם חמאס, ניסו אולמרט וגם נתניהו לחדש את המו"מ עם בריטיש גז".

- במה פרוטוקול החקירה של לנדאו חידש לך?

"יש כאן אדם שנושא בתפקיד בכיר מאוד ולא מגלה את עובדת חברותו עם המוציא והמביא אצל הספק הראשי ואח"כ אומר שהוא רוצה לעזור לו. הוא שאל את עצמו 'מה יעשה טוב לחבר שלי'. כל מי שמסתכל על החומר מבין שהיה כאן קשר אישי, ולצערי - נתנו לזה לעבור לסדר היום. האמירה (של רשויות החוק - ע"ב) היא: 'מותר לכם לפעול ככה'. אני יכולתי לתת לאיש הזה להמשיך ולכהן כיו"ר חברת החשמל אבל ראיתי קודם כול את טובת העניין ולא את הטובה האישית שלי. מה יצא מכל הסיפור? שאני טומטום ואלה שפעלו לפי טובה האישית יצאו ללא פגע".

יש חוזה, יש ערבות, אז למה חברת החשמל לא תובעת את EMG?

פרשת הגז המצרי מתייחסת ברובה לאירועים שקרו לפני כעשר שנים, אך התנהגותה התמוהה של חברת החשמל ביחס ל-EMG נמשכת גם בימים אלה. כמו אישה נבגדת המתעקשת להאמין להסבריו הקלושים של בעלה, ממשיכה חברת החשמל לשתף פעולה עם החברה המצרית ונמנעת מנקיטת כל צעד שעלול לפגוע בה.

חברת החשמל מעולם לא תבעה את EMG על נזקיה, אף שבדוחותיה הכספיים היא מציינת במפורש כי "מאז תחילת אספקת הגז על ידי EMG לא עמדה EMG בהתחייבויותיה החוזיות, וזאת מטעמים שונים אשר פורטו בהודעותיה".

יתרה מכך, בידי חברת החשמל ערבות כספית בסך 18 מיליון דולר ש-EMG הפקידה להבטחת התחייבויותיה - אך החברה מעדיפה שלא לחלט אותה.

בתגובה לפניית "גלובס" בנושא השיבה חברת החשמל כי היא נמנעת מחילוט הערבות בעצת עורכי הדין הבינלאומיים שלה המייצגים אותה בהליך הבוררות מול חברות הגז המצריות. מדובר בהליך שנפתח ביוזמת EMG וחברת החשמל הצטרפה אליו. במסגרת ההליך המתקיים בפריז תבעה חברת החשמל 4.3 מיליארד דולר מחברות הגז המצריות בגין הנזקים שגרם לה משבר הגז המצרי.

על סיכויי ההליך העיד לא אחר מאשר יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, שאמר בדיון בכנסת לח"כ מירי רגב: "שנינו נהיה בפנסיה לפני שנראה גרוש מזה".