"אין מספיק נתונים לשקול הפחתת מסים, לפיד התבלבל"

נתוני ביצוע התקציב וההכנסות ממסים באוגוסט 2013 שפרסם אתמול (ב') האוצר, מצביעים על שיפור דרמטי בתמונה הפיסקאלית של המשק. הסיבות לשיפור הן רבות: חלקן פרמננטיות, כמו למשל שינוי שיטת המדידה בתוצר ששיפר באופן דרסטי את יחס חוב-תוצר ויחס גירעון-תוצר; חלקן חד-פעמיות כגון גבייה עודפת מעסקאות מכירת ישקר ו-waze; וחלקן זמניות כגון הירידה המפתיעה בביצוע תקציב המשרדים, לרבות תקציב הביטחון.

באוצר בוחנים כעת באיזו מדיניות לנקוט בעקבות הנתונים החדשים, כאשר הצעד שעומד במרכז הוא הפחתת מסים - אותו הבטיח במפורש שר האוצר, יאיר לפיד.

בדקנו עם כמה מומחים במשק מה דעתם על הנתונים, מה צריכה להיות תגובת האוצר ואם בכלל קיימת מציאות פיסקאלית חדשה.

גל הרשקוביץ לשעבר הממונה על אגף התקציבים באוצר

"לא ניתן לתקן מתווה מס על בסיס שנה אחת או חודשים ספורים"

"אנחנו נמצאים במתווה פוחת של גירעון, ולכן יש לבחון את ההשפעות של הנתונים הפיסקאליים מדי חודש, ולהכריע בנושא רק לקראת דיוני התקציב ל-2015 שיהיו בעוד כ-9 חודשים. נכון לעכשיו, אין מספיק נתונים כדי לקבוע אם יש מקום להפחתת מסים.

"יש יותר מדי משתנים שלא ניתן לדעת כיצד יתפתחו בהמשך: לא ידוע מה יקרה בכלכלה העולמית, כמה מסים יגבו ב-2013 ומה יקרה למשק ב-2014. כל שינוי במיסוי חייב להיות בהתאם למתווה הגירעון הפוחת. לא ניתן לתקן מתווה מס על בסיס שנה אחת או חודשים ספורים, מה גם שחלק מהשיפור בהכנסות מוסבר באירועים חד-פעמיים שלא ישפיעו על המתווה הפיסקאלי הפרמננטי.

"חשוב לזכור, כי ישנה חשיבות עצומה להמשך הפחתת הגירעון והחוב גם בשנים הבאות, שכן המשק טרם הגיע ליעדים ולשיווי משקל מבחינת החוב. קיטון יחס חוב-תוצר ל-68% מחזק את האמינות התקציבית בשווקים הפיננסיים, מה שעשוי להוביל להקטנת הריבית ולהגדלת כרית הביטחון במקרה של זעזועים כגון משבר כלכלי או ביטחוני. מדובר באחת הירידות החדות בשנים האחרונות ביחס חוב-תוצר, שמקבלת משנה תוקף לנוכח העובדה שהכלכלה הגלובלית נמצאת עדיין בהאטה".

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי ראש התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר ולשעבר סגן מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל

"הגירעון התקציבי בשנת 2013 יהיה נמוך מ-4% תמ"ג"

"כבר בחודש יוני, עם הגשת התקציב לכנסת והרבה לפני התיקון של הלמ"ס ביחס למדידת התמ"ג, פרסמנו הערכה לפיה הגירעון התקציבי ב-2013 יהיה נמוך מהיעד שנקבע בתקציב - 4.65% תמ"ג.

זאת, כתוצאה מההתאמה שנעשתה ע"י האוצר בתחזית ההכנסות ממסים, שהניחה שלא יהיו הכנסות מהעמקת גבייה וכן כי הגידול בהכנסות ממסים ישירים ועקיפים יהיה נמוך מהגידול בתמ"ג (ללא הפעילות במשק הגז). התיקון שנעשה לאחרונה בחשבונאות הלאומית יתרום להקטנת הגירעון בין 0.2% עד 0.3% תוצר, והתפתחות ההכנסות ממסים עד כה תורמת להקטנת הגירעון כ-0.4% תוצר יחסית ליעד. בהינתן הגידול הצפוי בתוצר, ניתן להעריך כבר היום שהגירעון ב-2013 יהיה נמוך מ-4% תמ"ג. הערכה זו מסתמכת על המשך ההתאוששות ההדרגתית בסחר העולמי בעקביות עם התחזית המעודכנת של ה-OECD.

"בצד ההוצאה קיים פיגור של כ-7% יחסית להוצאה המתוכננת בתקציב, אך הוא צפוי להיסגר עד דצמבר. באופן דומה להתפתחויות בשנים האחרונות, הביצוע בהוצאות הביטחון הוא מעל המתוכנן - 73.4% בהשוואה ל=66.7%, בעוד שבהוצאה האזרחית נרשם פיגור של כ-10% בהשוואה לתכנון.

פרופ' עומר מואב פרופ' לכלכלה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת ווריק באנגליה; לשעבר היועץ הכלכלי לשר האוצר

"לפיד קצת התבלבל. הוא מנסה לצלוח את הקדנציה בלי לעשות שינויים קשים"

"בכל בעיה שמתעוררת, כמו למשל גודל הגירעון, לפיד מאשים את הממשלה הקודמת. אבל, אם פתאום יש שינוי חיובי בנתונים - אז הוא לוקח לעצמו את הקרדיט. חשוב לעשות סדר: הנתונים שפורסמו נכונים לגבי 9 החודשים האחרונים, כאשר 8 מתוכם קשורים לממשלה הקודמת שכן התקציב של הממשלה הנוכחית נכנס לתוקף רק לפני חודש. במסגרת הביקורת הציבורית הקשה נגדו לפיד מחפש הזדמנויות לקחת קרדיט על דברים טובים, אבל בדרך הוא קצת התבלבל.

"אפשר להגיד שהוא משדר אחראיות מסוימת כי הוא מצמצם גירעון ומעלה מסים ואולי זה עזר. אבל מצד שני, הוא לא עשה צעדים אמיצים ולא ניצל את המשבר כדי לעשור רפורמות. לעלות מע''מ ב-1% זה קל, אבל לבטל את הפטור ממע''מ על פירות ירקות זה קשה; לעלות את מס ההכנסה זה קל, אבל לדחות את גיל הפנסיה לנשים זה קשה; לקצץ בקצבאות הילדים זה קל, אבל לדרוש רפורמה במבנה השכר במגזר הציבורי ובעיקר במונופולים כדוגמת הנמלים וחברת החשמל - זה קשה. חשוב לזכור שהסיכוי היחיד לבצע רפורמות זה בזמן משבר. כעת נראה שלפיד חושש מעימותים ומנסה לצלוח את הקדנציה בלי לעשות שינויים קשים שדורשים עבודה קשה".