ניצחון השמרנות של הוועד האולימפי הבינלאומי

חברי הוועד האולימפי הבינלאומי הראו בשלוש ההצבעות שקיימו בכינוס ה-125 של התנועה שהתקיים בימים האחרונים בבואנוס איירס, מדוע היא כל כך איתנה ורלבנטית, אפילו שנוסדה בשלהי המאה ה-19. דווקא השמרנות ואי נטילת הסיכונים, הוכיחו שוב את כוחן של חמש הטבעות המבטאות מעין פנטזיה אוטופית בעולם כאוטי. ביטוי מוחשי לכך היה בנאום הפרידה של הנשיא השמיני, ז'אק רוג, שהסביר כי בכניסתו לתפקיד ב-2001 היו בקופת הוועד רזרבות של 105 מיליון דולר, ובסוף 2012 העודף כבר האמיר ל-901 מיליון דולר (קפיצה של 758% בתוך קצת יותר מעשור). בעולם כלכלי חסר ודאות, התנועה האולימפית היא אי של ודאות: תחנות הטלוויזיה ונותני החסות מוכנים לשלם הרבה כדי להיות חלק מסיפור האגדות שבו נוצרים גיבורים אנושיים.

השמרנות באה לידי ביטוי בין היתר בבחירה בטוקיו, שהיתה הבטוחה ביותר מבין החלופות המסוכנות מהבחינות הכלכליות/ארגוניות (מדריד ואיסטנבול). בכך נסגר המעגל שהחל עת התקיימו המשחקים האולימפיים בראשונה באסיה (טוקיו 1964). הצעת המכרז של טוקיו הציגה הישענות ניכרת על גיוס חסויות מקומיות. מלבד זאת, צפי ההכנסות של האירוע רק מסעיף של מכירת כרטיסים עומד על כ-23% מסך תפעול המשחקים. ההתגייסות של תושבי יפן למען המשימה האולימפית היא מופת לשימוש מוצלח במתנדבים ובהפעלת הטריגר הלאומי - ולכן גם ההערכות להכנסות הגבוהות מהקהל המקומי ומהתאגידים היפנים אינה משענת קנה רצוץ.

יממה לאחר הבחירה בטוקיו הוצף פעם נוספת הצד השמרני של חברי התנועה: מה שהיה טוב במשחקים האולימפיים בימי קדם ועד עתה, ראוי שימשיך גם בתוכנית המשחקים האולימפיים ב-2020 ו-2024. ההיאבקות, ענף ספורט שנשען מאוד על ההכנסות שהוא מקבל מעצם היכללותו בתוכנית האולימפית (כ-40% מההכנסות), יכול היה להיכחד אם היה נגרע סופית.

***

אלא שהבחירה המשמעותית ביותר היא במנהיג התנועה בשמונה השנים הבאות (עם אפשרות לתוספת של ארבע שנים). תומאס באך, בעל מדליית זהב עם נבחרת מערב גרמניה בסיף ממונטריאול 1976, הוא הנשיא השמיני המגיע מאירופה. המשפטן ואיש העסקים, שהיה סגן נשיא התנועה ויו"ר הוועד האולימפי של גרמניה, הוא בחירה טבעית להמשיך את דרכם של חואן אנטוניו סמאראנש ושל רוג. באך, איש אמונו של הורסט דאסלר, מייסד אדידס, היה בין אלו שהגו את רעיון גיוס החסויות הגלובאלי עם סמאראנש לפני שלושה עשורים (תוכנית ה-"TOP"), שבמחזור האולימפי הקרוב (2013-2016) יניבו הכנסות בגובה 1.2 מיליארד דולר.

כוחו של באך הוא בעיקר בהיכרות העמוקה שלו עם מערך הספורט העולמי מזוויות שונות, וגם ברצון וביכולת שלו להרחיב את האוניברסליות האולימפית גם לעולם הערבי. באך, המשמש גם בתפקיד ראש לשכת המסחר הגרמנית-ערבית, רואה כיעד בשנים בהן יהיה נשיא לפעול לקירוב העולם המוסלמי לתנועה, לרבות מציאת עיר במזה"ת שתארח את המשחקים האולימפיים. לשם כך צריך לא רק חוש מו"מ יוצא דופן, אלא גם יכולת פלאית ליצירת "שלום אולימפי" שיבטיח שקט של שבע שנים בין בחירה של עיר באחד האזורים הסוערים בעולם לבין קיום המשחקים בה.

המשימה הראשונה של באך החלה כבר בבואנוס איירס - הצורך לבוא במגעים עם נותני החסות האמריקאים ועם השלטון הרוסי בנוגע לחוק הפוגע בזכויות ההומוסקסואליים ברוסיה. בעוד חמישה חודשים יגיעו מאות אלפי ספורטאים ומלוויהם, עיתונאים וקהל למשחקי החורף בסוצ'י, והפער התרבותי בין המערב לבין רוסיה הוא קונפליקט שיש ליישב עוד בטרם יחלו המשחקים, כי עם כל הכבוד לשמרנות של התנועה האולימפית - נותני החסות פונים לכל הקהלים ומניעים את הדלק שמסייע לאש האולימפית לבעור ולתנועה לשגשג.

באך הוא הראוי ביותר ליישב את המחלוקות ולהמשיך במסע המופלא שהחל ב-1892 בפאריס ונמשך בהצלחה רבה מאז.