פסטיבל הסרטים בחיפה יוצא לדרך: הנה כל ההמלצות - איזה סרט אסור להחמיץ?

"סיפורים שאנחנו מספרים", דוקומנטרי

בימוי: שרה פולי (קנדה, 2013)

האם יש סרט אחד ויחיד שבשבילו ורק בשבילו כדאי להגיע לפסטיבל חיפה? התשובה היא חיובית. הסרט הוא "סיפורים שאנחנו מספרים", סרטה התיעודי האישי והמרתק של השחקנית, התסריטאית והבימאית הקנדית שרה פולי ("החיים בלעדיי", "הרחק ממנה", "הוואלס האחרון"). זהו סרטה התיעודי הראשון של פולי, 34, והיא מספרת בו את תעלומת חייה - חיים בצל הספק כי אביה, מייקל, אינו אביה הביולוגי. הספק הוא גם נחלתו של האב, והטקסט המלווה את הסרט הוא מתוך יומן אישי שכתב אביה - שאותו הוא מקריא, ואשר לפרקים מתנגש עם הגילויים המצולמים שאותם חושפת בתו. באותה מידה אפשר לומר כי הסרט הוא על אמה של פולי, שחקנית התיאטרון דיאן פולי, שנפטרה בגיל צעיר ממחלת הסרטן, והלכה לעולמה כשסודותיה עמה.

כך או כך, פולי יוצאת למסע חיפוש מצולם אחר האמת, עד הסרת אותו ספק. בעודה חותרת לאמת, היא לא מפעילה מניפולציות על צופיה, אלא נותנת לסיפור לספר את עצמו.

מלאו נא דלק באוטו והזמינו כרטיסים, כיוון שתתקיים רק הקרנה אחת - ועוד באולם טיקוטין הקטנטן.

"בורגמן", אימה

בימוי: אלכס ואן ורמרדם (הולנד/ בלגיה/ דנמרק, 2013)

איכות של סרט נמדדת על-פי רמת האמינות שבו, ואין זה משנה תחת איזה ז'אנר הוא פועל. "בורגמן" הוא דוגמה מעולה לדרמת אימה מושקעת. הוא מותח, אכזרי ואפל לכל אורכו, וגורם לצופה להזדעזע ממעשיי הרודפים (קהילת רוצחים תימהונים המתרחבת באמצעות ניתוח המתבצע בבעלי פוטנציאל להצטרפות לקהילה), כמו גם מההתנהגות האנושית המכוערת של בני התמותה הנרדפים. אלכס ואן ורמרדם, שכתב, ביים והפיק את הסרט, מציג תמונת מצב קודרת שלפיה אין טובים או רעים. כולם רעים. השאלה היא רק עד כמה.

"הבן של אלוהים", דרמה קומית

בימוי: ארז תדמור, גיא נתיב (ישראל, 2013)

אב ובנו המסוכסכים ביניהם (מכרם חורי וזוהר שטראוס, בהתאמה), מוצאים את עצמם יחדיו בנסיעת שליחות ציבורית ליוון. האב הוא עסקן פוליטי, איש קשה ועקשן, והבן הוא זמר ראפ חרדי - ההיפך הגמור ממנו. הסיבה לסכסוך היא חזרתו בתשובה של הבן, וסירובו של האב להכיר בכך. בתחילה האב מתנגד לשהות הבן בקרבתו - הוא חש כי בהצטרפותו לנסיעה, הבן כופה עצמו עליו, במן ניסיון התפייסות מגושם, והוא הופך נוקשה כלפיו יותר ויותר. במסע הזה, שיעדו השתתפות בטקס ערים תאומות (סצנת הטקס המוצלחת היא מהרגעים היפים והמשעשעים בסרט), ואליו מתלווים זונה טובת לב וכוכב כדורגל שלימים הפך לנהג של ראש העיר, עוברים האב והבן חוויות רגשיות קיצוניות וחווים קרבה. עבור הבן, ברגעים הללו יש נחמה. הסרט מועמד לארבעה פרסי אופיר.

כנס העתידנים, מדע בדיוני

בימוי: ארי פולמן (ישראל/ ארה"ב, 2013)

הארווי קייטל, רובין רייט, ג'ון האם, פול ג'יאמטי ודני יוסטון מככבים בסרטו השאפתני של ארי פולמן, שנבחר לסרט הפתיחה של הפסטיבל. הצלחת סרטו הקודם של פולמן, "ואלס עם באשיר", זימנה לפתחו הזדמנויות רבות בהוליווד, אך האחרון כבר היה נתון במחשבות על הגשמת חלום ישן: עיבוד קולנועי משוחרר לספר "הקונגרס" מאת סופר המדע הבדיוני המהולל סטניסלב לם, ואת העיבוד הוא הפיק עם אותו הצוות שעמו עבד על "ואלס עם באשיר", בראשם במאי האנימציה יוני גודמן והמעצב והאמן דוד פולונסקי. אלה יצרו ב"כנס העתידנים" קולנוע ויזואלי מרהיב, שכמותו נדיר לראות על המסך הגדול. לגבי הוליווד, ובכן, התסריט של פולמן לא מותיר ספקות לגבי דעותיו על התעשייה ההוליוודית, על המלאכותיות ועל הצביעות שבה. המסר הרחב יותר של הסרט עוסק בבריחה אל כדורים פסיכיאטריים משוכללים, המאפשרים ניתוק מהמציאות ושבי עצמי במציאות רגשית חלופית.