דניאל מורשת
שחקן // גדל במשפחה דתית שיצאה בשאלה // גר עם הוריו ברחובות // במקביל לשירות צבאי בתיאטרון צה"ל, מככב בסדרת הנוער הפופולרית של ערוץ הילדים, "גאליס"
פעם, בגלגול קודם, לפני שבאו לעולם "בית ספר למוסיקה", "מאסטר שף ילדים" ושאר ירקות, שודרה בערוץ 2 תוכנית תמימה וחביבה לגילוי כישרונות צעירים בשם "בראבו". התוכנית לא הותירה רושם בל יימחה בדברי ימי הטלוויזיה הישראלית, אבל יש מי שזוכר אותה לטובה. לשחקן דניאל מורשת היא אפילו שינתה את נתיב החיים.
הצפייה ב"בראבו" גרמה למורשת לבחור בתחום המשחק. "צפיתי ב'בראבו' מגיל 4, ותוך כדי הצפייה הבנתי שאני רוצה להיות כמו הילדים שמופיעים שם", הוא אומר ל"פירמה".
- אז ערוץ 2 קבע בעצם את גורלך, או לפחות את גורלך המקצועי.
"כן. בעקבות 'בראבו' התחלתי ללכת לחוגים ולאודישנים. אמרתי: 'שם אני רוצה להיות' וכך הפכתי לשחקן. אין ספק שהתוכנית הזאת נתנה לי את הפוש להיכנס לעולם המשחק".
- ילדים בישראל רואים המון ריאליטי.
"ילדים לא צריכים לצפות בתוכניות מהסוג הזה כי זה לא בריא לנפש. לילדים יש נפש רכה, שהיא כמו פלסטלינה שעוד לא עוצבה. לאחותי הקטנה, שהיא בת 9, אני לא נותן לצפות בכל הריאליטי הזה".
אחרי שמורשת מסיים לשטוח בפנינו את מניפסט האנטי-ריאליטי שלו, הוא נבהל מעט ומבקש להסתייג. "יצא השד הביקורתי שלי", הוא מתנצל. "אני חייב להבהיר שאני לא נגד כל ריאליטי. הריאליטי הוא בהחלט שעשוע נחוץ, במיוחד בישראל בגלל המציאות שבה אנו חיים. כל עוד אנשים עדיין יוצאים לעבודה וחוזרים בלילה וצריכים משהו שיעסיק להם את המוח, אם הם בורחים לריאליטי זה בסדר, אבל שירחיקו את הילדים שלהם מהטלוויזיה".
רוני שינקמן
גדלה בחולון וגרה בה גם היום עם אמה ובן זוגה, ועם אחיותיה // בתיכון למדה בקמפוס ק"ש (קריית שרת) // בצבא שירתה כמפיקה של להקות צבאיות וכיום עובדת בחברת האירועים "פרומרקט"
יש אימהות שחולמות שהבן שלהן יהיה רופא והבת עורכת דין, אבל החלום של יועצת התקשורת תמי שינקמן עבור בתה, רוני, הוא שהיא תהיה יונית לוי. כך לפחות מעידה רוני. "אמא שלי מתה שאני אהיה מגישת חדשות. זה החלום שלה, שאני אהיה כמו יונית לוי".
- ומה החלום שלך?
"אני לא צופה ביונית לוי ואומרת 'אני חייבת להיות במקומה', אבל בהחלט כן במובן של 'איזה מגניב יהיה להיות שם'".
- כלומר?
"אני יודעת שאעסוק בתקשורת. המון דברים מעניינים אותי בתחום הזה, כמו הפקה, פרסום, הגשה. זה הרבה מעבר לעניין של להיות יפה ולשבת בטלוויזיה. הידע של יונית לוי הוא מטורף, היא דוברת מיליון שפות, היא תותחית ומראיינת מעולה. רואים עליה מה היא חושבת, אבל זה נאמר על ידה באצילות ובאלגנטיות שחסרות במקומות אחרים בטלוויזיה. היא דמות להערצה".
בימים שבהם יונית לוי בעצמה הייתה עדיין ילדה, קרו שני אירועים שחקוקים בזיכרונה של שינקמן בזכות ערוץ 2. בדומה לדניאל מורשת, הראשון הוא רצח רבין. "ההורים שלי היו בעצרת בכיכר שבסופה רבין נרצח, ואני נשארתי בבית עם בייביסיטר", היא מספרת. "אני זוכרת את ההיסטריה סביב הרצח ואת איתן הבר אומר 'ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה'. אמא שלי מתווכחת איתי על זה והיא טוענת שלא יכול להיות שראיתי את השידורים האלה כי כבר הלכתי לישון, אבל אני יודעת שהיא טועה, כי אני זוכרת את זה כל כך טוב".
האירוע השני ששינקמן זוכרת הוא הניצחון של בנימין בן אליעזר בפריימריז לראשות מפלגת העבודה בדצמבר 2001. "אמא עשתה לו את הקמפיין. הייתי בת שמונה וישבתי עם אחותי וצפינו במשדר תוצאות הפריימריז בערוץ 2. זה היה מותח יותר מכל תוכנית ריאליטי שראיתי בחיים".
- והיום?
"גם היום הערוץ היחיד שאני צופה בו הוא ערוץ 2. תוכניות הריאליטי הן מה שמאחד אותנו כמשפחה מול המסך. אנחנו יושבים בערבים ורואים כולנו ביחד את 'המירוץ למיליון', למשל. אני צופה בחדשות ערוץ 2 כמעט בכל ערב עם אחיותיי הקטנות. מעבר לתוכניות ריאליטי אני אוהבת את 'פולישוק' ואת 'עבודה ערבית'".
עמית תומר
כתבת הבריאות והצרכנות של גלי צה"ל // נולדה באנגליה וגדלה בתל-אביב// למדה בבית ספר אליאנס// בת בכורה מתוך שלוש
לפני כמה שבועות התקשרו הסבים של עמית תומר, כתבת הבריאות של גלי צה"ל, אל נכדתם האהובה ב-21:00 בערב וסיפרו לה בהתרגשות שראו אותה בטלוויזיה, לצדו של איש העסקים נוחי דנקנר. תומר הסתכלה בשעון ולא הבינה איפה בדיוק משדרים חדשות ב-21:00. הסבים מיהרו להבהיר כי צפו בה בערוץ 1. האפיזודה הקטנה הזו ממחישה היטב את המקום, או ליתר דיוק, היעדר המקום, של הערוץ הממלכתי בחיי בני גילה.
"קטי דור, כתבת הבריאות של ערוץ 1, היא ממש טובה, אבל לפעמים אני אפילו לא יודעת על הסיפורים שהיא מביאה לשם מרוב שלא רואים ערוץ 1", נותנת תומר דוגמה נוספת. "לא מזמן היא הביאה סיפור, שאילו הוא היה פותח את מהדורת החדשות של ערוץ 2 אז גם אנחנו בגל"צ היינו דנים בו, אבל אפילו לא ידענו עליו. עד כדי כך לא שמים לב לערוץ 1".
תומר זוכרת שהטלוויזיה בביתה דלקה תמיד על ערוץ 2. "ראיתי ערוץ 2 עוד לפני שיכולתי לבחור מה לראות, כי זה מה שהיה דלוק בסלון. היינו רואים למשל 'חרצופים' ביום שישי בערב, ועוד לפני שהתחלתי להתעניין בפוליטיקה הכרתי את הפוליטיקאים דרך הבובות של ביבי ושרה והחרג'וקים מתחת לכיור. בהמשך, למדתי להכיר את הפוליטיקה מתוכניות כמו 'רק בישראל', שהכניסה המון ביטויים לשפה והשפיעה על הצורה שבה אני מדברת. היום, אחותי הקטנה לומדת על פוליטיקה דרך 'ארץ נהדרת'".
- מה הזיכרון הראשון שלך מערוץ 2?
"רצח רבין. הייתי מאוד קטנה, אבל אני זוכרת שהדלקנו טלוויזיה במשך שעה ואחר כך ירדנו מתחת לבית והדלקנו נרות זיכרון".
- איזו משמעות יש לדעתך לכך שנולדת לעולם עם שני ערוצי טלוויזיה?
"אני חושבת שהעובדה שנולדנו לתוך ערוץ 2, בשונה ממי שנולדו לפנינו, הפכה אותנו מהתחלה להיות דור של זפזופ. לנו, בניגוד לקודמינו, הייתה תמיד בחירה. ברור לנו מאליו שצריך להתחרות על תשומת הלב שלנו ושאי אפשר להכתיב לנו מה לראות. ריבוי הערוצים הביא גם לריבוי דעות. אתה קורא פרשנויות ודעות שונות ולא מקבל את מה שהעיתונאים אומרים כברור מאליו, כי יש הרבה מקורות והרבה פרשנים. פעם היה רק ערוץ 1, ומי שלא רצה לצפות בו היה הולך לשחק בחוץ. ערוץ 2 הפך את הצופים למרכז והפך את כל התקשורת לפחות סמכותית".
טום באום
עורך ומנהל דיגיטל מדיה ב-MTV ישראל// גדל במרכז תל-אביב ובה הוא מתגורר עד היום בבית הוריו, ולמד בעירוני א' במגמת תיאטרון// אמו מנהלת בבנק ואביו פנסיונר של אגד// לבאום אח ואחות מאמו ואח ואחות מאביו
נובמבר 2012 ירה החמאס לראשונה טילים על תל-אביב. תל-אביבים רבים ראו בהתקפה איום על הנורמליות של ישראל. אבל טום באום, עורך ומנהל הדיגיטל מדיה של ערוץ MTV ישראל ותל-אביבי מלידה, דווקא ראה באירוע חוויה מרגשת. "כשזה קרה, נדבקתי לטלוויזיה וצפיתי בחדשות ערוץ 2, 24 שעות ביממה. האקשן שהיה נתן לי אנרגיות מדהימות של 'וואו, דרמה'", הוא אומר.
- למה דווקא ערוץ 2?
"רק בחדשות ערוץ 2 הרגשתי בבית. עם יונית לוי אפשר להירגע ולהגיד שהכול בסדר. רק כשהיא דיווחה שהטיל נפל בשטח פתוח לא הבנתי על מה מדובר. איזה שטחים פתוחים יש בתל-אביב, גן מאיר כאילו?".
באום, שעבד במועדונים בעירו כבר בגיל 15, הולך רחוק עם המשמעות שהוא מעניק לערוץ 2 בחייו ובחיי חבריו. לדבריו, הערוץ עזר להם להתבגר ולהבין איך העולם בנוי. "בגלל ערוץ 2, החל מהדור שלנו ילדים מתבגרים ממש מהר. אנחנו הראשונים שראו בטלוויזיה את כל התכנים של המבוגרים כמעט בלי הגבלה. אולי זה נשמע מוגזם, אבל אני חושב שערוץ 2 וכל התוכניות שהיו שם תרמו לבגרות שלי ולמי שאני".
*** הכתבה המלאה - במגזין "פירמה"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.