העליון: לאסור בנייה בשטח חקלאי פתוח ללא תוכנית מפורטת

בית המשפט העליון קבע היום (א') כי לא ניתן להקים מבנים חקלאיים בשטחים פתוחים בלי תוכניות מפורטות שיאושרו כחוק הכוללות הליך של שיתוף ציבור. בכך הפך העליון פסק דין קודם שניתן על-ידי בית המשפט לעניינים מינהליים.

את העתירה וגם את הערעור לבית המשפט העליון הגישו אדם טבע ודין יחד עם ד"ר אבי כהן, חבר הוועדה המקומית חוף השרון.

בפסק הדין, שניתן בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים, נכתב: "הענקת היתר בנייה חרף היעדרו של פירוט מספק חוטאת לתכליות דיני התכנון והבנייה, לרבות עקרונות השקיפות של הליכי התכנון ושיתוף הציבור בהליכים אלה".

העתירה המקורית הוגשה בעקבות הקמת רפת בשנת 2006 בשטח חקלאי ליד המושב בצרה. הרפת הוקמה ללא היתר, והבקשה להיתר הוגשה רק לאחר מכן, מכח תוכנית מתאר מקומית קיימת, ואושרה על-ידי ועדות התכנון. יש לציין כי הבקשה להיתר עברה מספר גלגולים במוסדות התכנון וועדות הערר, אך בסופו של דבר הוחלט לאשרה.

לאחר שאושר ההיתר, דרשו מגישי העתירה לבטלו ולכן הגישו את העתירה, אך לאחר דיון שנערך בפני השופטת שרה ברוש נדחתה הבקשה, ועל העותרים הוטלו הוצאות משפט כבדות בסך 60 אלף שקל.

כאמור, בית המשפט העליון הפך היום את החלטת השופטת ברוש וקבע כי בנייה, כפי שנעשתה במקרה זה, ניתן לעשות רק בהליך תכנוני כקבוע בחוק.

העותרים הדגישו בבית המשפט כי מדובר בעיסוק עקרוני המתייחס בהוצאת היתרים על סמך תוכנית מתאר או תוכנית מפורטת ובשאלה האם ניתנה לציבור האפשרות הסבירה להתנגד.

מסיבה זו לא דרשו מגישי העתירה להרוס את המבנה נשוא העתירה. בפסק הדין קבעו השופטים כי "לא ניתן להוציא היתר בנייה לרפת שבמוקד הערעור, עד אשר תאושר תוכנית מפורטת בהתאם להוראות הדין החלות על השטח. ההוצאות שהוטלו על המערערים בבית המשפט קמא מבוטלות. לא יהיה צו להוצאות בערכאתנו. עם זאת, רשמנו לפנינו כי המערערים אינם מבקשים כי הרפת תהרס לאלתר, והם מוכנים לאפשר למשיב להגיש תוכנית בניין בה יבקש להכשיר את הרפת".

מאדם טבע ודין נמסר היום לאחר קבלת פסק הדין כי "משמעות הדבר היא שבניגוד למצב כיום, הציבור יוכל לדעת מראש על קיומה של תוכנית שפוגעת בנוף ובסביבה, ולממש את זכותו החוקית להגיש התנגדות".