יום הכיפורים הוא יום של חשבון נפש. כל אחד בוחר את הדרך שלו לעשות את חשבון הנפש שלו: מול בורא עולם, מול המשפחה, מול החברים.
בפרק זמן של 24 שעות אתה משנן פעמים רבות שורה של מעשים שאת חלקם כל אחד מאיתנו ביצע ,ביודעין או שלא ביודעין, במזיד או בשגגה.לעניינינו אתה אומר "יעצנו רע" מספר כה רב של פעמים שההרגשה לאחר מכן היא פשוט של ניקיון ומוכנות לשנה הבאה. האם זה יחסן אותנו מלייעץ רע גם השנה? בודאי שלא אולם נקווה לשלל עצות טובות על כל אחת רעה.
הבה נתייחס לשלושה שווקים - נדל"ן, בורסות ודולר.
אם יש תחום בו אני חש שייעצתי רע זהו תחום הנדל"ן. כבר שנתיים אני מתריע מפני רכישת דירה ומי ששמע בעצתי,נכון להיום עשה רע. לא האמנתי שהממשלה הקודמת תזניח את שוק הנדל"ן לקראת הבחירות אבל זה מה שקרה וכמעט עלה לה באבדן השלטון.שנה וחצי של התעלמות מוחלטת מבועה שהולכת ומתנפחת.
יהיו שיאמרו שלממשלה אין בכלל אינטרס לנפץ את הבועה, בעיקר בגלל שזו מכניסה הכנסות שמנות ממיסים ואולי יש מן הצדק בדבריהם אולם לאורך זמן תהפוך התנהלות שכזו לחרב פיפיות. לא האמנתי שהממשלה החדשה לא תטפל מיידית בבעיה אולם בינתיים לא עושה רושם שננקטים הצעדים ההכרחיים לניפוץ הבועה. הממשלה עדיין לא עושה מספיק על מנת להגדיל את ההיצע, לא משחררת מספיק קרקעות, לא מטפלת מספיק בשחרור חסמים ולא מטילה מס מוצדק על נדל"ן להשקעה, שישווה אפיק זה לכל אפיק השקעה ממוסה אחר.
חמור מכך הקבלנים נוקטים בטריק הישן והטוב ומפחיתים התחלות בנייה על מנת להקטין עוד יותר את ההיצע הקיים וגם כאן מגלה הממשלה אזלת יד.למרות זאת אני עדיין לא רץ לקנות דירה וממשיך להמליץ שלא לקנות. הבועה הזאת חייבת להתנפץ מתישהו וככל שתתנפח יותר , היא תתפוצץ ברעש גדול יותר.
לגבי הבורסות אני שקט למעט ה"פלופ" הקטן בשבוע שעבר. בסך הכול הייתה שנה טובה למי שהשקיע בארה"ב וזו הייתה ההמלצה החמה שלי לאורך כל השנה. לא בגלל הכלכלה המדהימה אלא בעיקר בגלל הזרמות הכספים שלא מאפשרות לבורסות לרדת. במצב כזה צריך רק לנהוג בזהירות ולנסות לזהות את שינוי המגמה לפני האחרים.
מצב כזה היה לפני שבוע אולם שניים מהגורמים שהביאו להערכה נעלמו חיש מהר - המתיחות בסוריה ומחיר הנפט וגם השלישי - הקטנת תכנית ההרחבה הכמותית קיבל, כך נראה, דחייה נוספת במצב כזה ברור שהחזרה לשגרה הייתה מהירה מתמיד. למרות ההעדפה הברורה להשקעה בשוק האמריקאי על פני שוקי אירופה, מן הראוי לשים לב להחלטה חשובה שמגבשת סוף ממשלת גרמניה - איחוד בנקאי אירופאי שלא ידרוש שינוי אמנת האיחוד.
אישרור ההחלטה יכול להיות צעד משמעותי ראשון להתאוששות הגוש כגוש ולא הקוסמטיקה אליה אוהבים להשתעבד כשגרמניה מציגה נתונים כלכליים טובים ואז מספרים לנו שהגוש מתאושש.
לגבי הבורסה הישראלית כל מילה מיותרת.שער 1200 הופך להיות מספר קסם. כמה נקודות מעל,כמה נקודות מתחת.חגיגה לכותבי האופציות, בית קברות למשקיעים. אם המלצות ועדת האוזר שפורסמו בסוף השבוע שעבר תתקבלנה, במיוחד זו של הפחתת המס, ואוסיף כאן יחד עם העלאת המס על משקיעי הנדל"ן, יש סיכוי לתחיית המתים. בנושא המס יתפסו כאן שתי ציפורים במכה אחת. גם זריקת עידוד משמעותית לבורסה המדממת וגם מעצור של ממש לבועת הנדל"ן המתנפחת. מהלך כזה אף לא יפגע בהכנסות המדינה ממסים.
והדולר? גם כאן צריך לדעת לשחק בין הטיפות. הטיפות הגדולות, אלו של מהמרי השקל הזרים והמקומיים שהפכו אותו למטבע החזק בעולם והקטנות, אלו של בנק ישראל והאוצר שממש לא עושים מה שצריך לעשות על מנת לסייע לתעשייה המקומית וליצוא להתמודד מול האויב האמיתי. הכותרת הפופולארית להערכות היא כמובן שנת הדולר.
אני לא חסיד של כותרות כאלו במיוחד בשוק שתלוי בכל כך הרבה משתנים אולם נדמה כי ההסכם שהושג בסוף השבוע לפירוק סוריה מנשקה הכימי ייאלץ באופן אירוני את בנק ישראל והאוצר להפסיק סוף סוף לסמוך על אירועים חיצוניים ולהתחיל לטפל בבעיה העיקרית שפוגעת בצמיחה בישראל - הספקולנטים שמאוהבים בהימור על השקל.
סל המטבעות המייצג את עוצמת השקל ירד בשבועיים האחרונים לרמת השפל של העשור האחרון. צריך להרחיק עד לתחילת המילניום על מנת לגלות את נקודת השפל 78.59 בתאריך 31/5/2001.
במצב העניינים הנוכחי נגיע לשם די מהר. לטעמי האסימון ייפול שם למישהו קצת קודם. ברגע שזה יקרה,פיחות חד הוא רק עניין שחל זמן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.