לפי הידוע, מדפסות התלת-ממד שמפתחת סטרטסיס (Stratasys) הישראלית, לא נועדו להדפסת שטרות או מטבעות (אפילו לא כצעצוע). אולם, ביצועי החברה והמניה - במיוחד פוסט המיזוג בין סטרטסיס האמריקאית לאובג'ט הישראלית - הפכו את החברה מרחובות למדפסת של מזומנים, כזו שלא מפסיקה לעבוד (לפחות נכון לרגע זה), ובמושגי שוק ההון - ליצרנית ערך משמעותית.
סטרטסיס מפתחת מדפסות תלת-ממד וכן חומרי הדפסה לשימוש אישי, לייצור של מודלים ושל חלקים בתלת-ממד. במחצית הראשונה של 2013 רשמה החברה הכנסות של 172 מיליון דולר ממכירת מוצרים ו-31.7 מיליון דולר ממתן שירותים, ובסך-הכול 203.7 מיליון דולר. הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP עמד על 36.3 מיליון דולר.
סטרטסיס, נזכיר, השלימה את המיזוג עם אובג'ט בדצמבר אשתקד, ומאז - גם בחסות הגאות הבלתי נפסקת בשוקי ההון - לא הפסיקה המניה לטפס במעלה ההר. בשנה האחרונה הוסיפה לערכה 45%, וזאת בשקלול הירידה מהשיא, כתוצאה מההנפקה המשנית שהושלמה בסוף השבוע האחרון (על כך בהמשך).
יותר מזה - מהרגע שבו נודע על המיזוג בין שתי החברות (אפריל 2012), השלימה המניה עלייה של 157%, ובכך הפכה לאחת המניות הלוהטות בוול סטריט בשנה וחצי האחרונות.
כפועל יוצא, בחרה סטרטסיס לנצל את הגאות במחיר המניה, ויצאה להנפקה משנית, הראשונה שלה כחברה ממוזגת. סטרטסיס הנפיקה 4.5 מיליון מניות לפי מחיר של 93 דולר למניה, וכך גייסה לקופתה 418.5 מיליון דולר - סכום כלל לא מבוטל. כמו כן, העניקה החברה לחתמי ההנפקה את האופציה לרכוש ממנה עד 675 אלף מניות נוספות (אופציית חיתום היתר), וכך להעשיר את קופתה ב-62.8 מיליון דולר לכל היותר. ההנפקה לא כללה הצעת מכר.
כאמור, ההנפקה בוצעה על רקע רמות השיא אליהן נסקה המניה. סטרטסיס נסקה בתחילת החודש למחיר שיא של כל הזמנים - 110.26 דולר - ועם היוודע דבר ההנפקה איבדה מהשיא 16%, וכרגע עומד שווי החברה על 4 מיליארד דולר "אחרי הכסף" (3.6 מיליארד דולר "לפני הכסף"). שווי זה הופך אותה לחברה הישראלית הרביעית בגודלה (במונחי שווי שוק) בשוק ההון האמריקאי (אחרי טבע, צ'ק פוינט ואמדוקס).
כחתמי ההנפקה שימשו בנקי השקעות מהשמנה וסלתה של וול סטריט: ג'יי. פי מורגן כחתם ראשי; וכחתמי משנה פייפר ג'פרי, מורגן סטנלי, בנק אוף אמריקה-מריל לינץ' ונידהם.
כמקובל בהנפקות - ראשוניות כמשניות - סטרטסיס ציינה במסמכיה כי בכוונתה לנצל את ההון שגייסה בין היתר כדי להרחיב את פעילותה דרך רכישות. רק באחרונה ביצעה החברה רכישה די משמעותית - של MakerBot הפרטית שנרכשה תמורת 403 מיליון דולר - אך זו בוצעה במניות ולא במזומן. עם זאת, תמורת הרכישה עשויה לגדול ב-201 מיליון דולר נוספים (אם תעמוד הנרכשת באבני דרך), וסטרטסיס מציינת במסמכיה כי ייתכן שתחליט לחלק תוספת זו לבעלי המניות המקוריים של MakerBot במזומן ולא במניות.
לפני ההנפקה, היו לסטרטסיס בקופה 148.1 מיליון דולר (נכון לסוף הרבעון השני), וכעת תכיל קופתה למעלה מחצי מיליארד דולר.
2 מרוויחים עיקריים, ועוד 2
ההנפקה בסוף השבוע לא כללה כאמור הצעת מכר, אך ביצועי המניה הפכו את בעלי המניות הפרטיים הגדולים בסטרטסיס למיליונרים כבדים יותר - גם אם מדובר בהון שהוא עדיין "על הנייר". מבנה הבעלות בסטרטסיס אינו פשוט, ומתפזר בין חברות שונות שרובן קשורות בצורה ישירה או עקיפה לשני בעלי מניות, שהם שני המתעשרים העיקריים מהצלחתה.
מבדיקה מקיפה של "גלובס" עולה כי הראשון שבהם הוא אלן (אלחנן) יגלום (72), יו"ר הוועדה הביצועית של הדירקטוריון ודירקטור בעצמו. ליגלום יש החזקה (ישירה ועקיפה) של 10.3% מהון החברה - ששוויה 371 מיליון דולר.
יגלום, המתגורר בשוויץ, גדל במשפחה שהפכה עם השנים לאחת האמידות בישראל, אף ששמה אינו מוכר לכל. הוא עצמו היה פעיל בשוק ההון המקומי בעיקר בשנות ה-90 המוקדמות, והמשפחה נמנתה עם בעלי השליטה בחברת הנדל"ן אוסיף לפני שנמכרה למשפחת אביב.
אמו של יגלום, רעיה, הייתה בעברה יו"ר ויצו, והיא מכהנת כיום בחבר הנאמנים של מוזיאון ת"א לאמנות. למשפחה יש אוסף מרשים של יצירות אמנות, וחלקו מוצג במוזיאון. יגלום תומך בארגונים המטפלים בבעלי חיים, והוא מחזיק ברישיון טיס. בעבר ישב בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בן-גוריון, ותרומותיו לאוניברסיטה נובעות מהחשיבות הרבה שהוא מקנה ללימודים אקדמיים. כמו כן, הוא מקפיד לתמוך ביוצאי יחידות מובחרות בצה"ל.
יגלום היה מעורב לאורך חייו בלא מעט חברות טכנולוגיה ישראליות, ובעיקר בחברות דפוס. את דרכו בתחום החל כדירקטור בחברת הדפוס הדיגיטלי עידנית טכנולוגיות, שנרכשה על-ידי סאיטקס, אשר מאוחר יותר נרכשה בעצמה על-ידי HP.
בעל המניות השני בגודלו בחברה הוא רוי צוקרברג, בנקאי השקעות לשעבר, יהודי אוהב ישראל שחי בניו-יורק אך מקפיד לשמור על קשר עם הארץ. צוקרברג (75), שאינו מכהן בתפקיד כלשהו בסטרטסיס, היה בעברו סגן יו"ר בנק ההשקעות גולדמן זאקס וראש חטיבת האקוויטי בבנק. הוא פרש מתפקידיו הניהוליים בגולדמן בשלהי 1998, לאחר 32 שנים בחברה. בצעירותו, שירת בצבא ארה"ב.
לאחר שפרש מגולדמן זאקס, ניצל צוקרברג את הניסיון שצבר בענף בנקאות ההשקעות והקים את סמסון קפיטל אדווייזורס - חברת השקעות ניו-יורקית המנהלת נכסים בשווי כולל של 7 מיליארד דולר.
בזמנו הפנוי, מתברר, צוקרברג עושה לא מעט. בעברו שימש יו"ר חבר הנאמנים של Long Island Jewish Health System North Shore - רשת מכוני בריאות ללא מטרת רווח, השלישית בגודלה בארה"ב. כמו כן, הוא משמש אחד מתוך שלושה יושבי ראש אמריטוס (חלק מחבר נאמנים) של אוניברסיטת בן-גוריון שבנגב ויו"ר של כבוד במכון צוקרברג לחקר המים, שהוקם לפני שש שנים ומתמקד במחקר ופיתוח בתחום השיפור של איכות מי השתייה. לפני כשלוש שנים העניקה אוניברסיטת בן-גוריון לצוקרברג תואר דוקטור של כבוד על פעילותו הפילנתרופית ותרומתו לאוניברסיטה.
בעל המניות השלישי בגודלו בחברה הוא הרבה יותר אלמוני מהשניים לעיל. פיליפ סטון (Philippe Setton) הוא בנקאי השקעות ששימש בעברו כסגן יו"ר בנק ההשקעות השוויצרי SG Private Banking, ומשמש כיום כדירקטור בחברה בת שלו, CBG Investment Advisors. ההחזקה של סטון שווה 159 מיליון דולר.
בעל המניות הרביעי והאחרון הוא בן דוד של יגלום, מיכאל יגלום, שלו החזקה ששווה 74 מיליון דולר.
דוד רייס, המנכ"ל, שווה 230 מ' ש'; אילן לוין, נשיא אובג'ט לשעבר, שווה 130 מ' ש'; עדינה שור, מנכ"לית אובג'ט לשעבר, שווה 85 מ' ש'
על ההצלחה של סטרטסיס אחראי בעיקר מנכ"ל החברה, דוד רייס, שכיהן כמנכ"ל אובג'ט לפני המיזוג, וקיבל את מושכות החברה הממוזגת לאחריו. רייס (52), מכהן כמנכ"ל ממארס 2009, ומבדיקת "גלובס" עולה כי צבר הון לא קטן, בעיקר הודות לאופציות למניות שניתנו לו לפי מחירי מימוש שהתבררו, בדיעבד, כאפסיים.
ראשית, רייס מקבל שכר חודשי ברוטו של 115 אלף שקל (31 אלף דולר בערך). מבדיקת "גלובס" עולה כי מרגע כניסתו לתפקיד צבר שכר של 1.7 מיליון דולר. כמו כן, במהלך כל אחת מהשנים 2009 ו-2011 קיבל בונוס מבוסס ביצועים בגובה 100 אלף דולר.
אך תגמולים אלו הם כאין וכאפס לעומת המרכיב ההוני בחבילת השכר שלו. ממסמכי סטרטסיס עולה כי רייס קיבל שתי חבילות של אופציות: הראשונה כוללת 304,282 אופציות לפי מחיר מימוש של 2.208 דולר, ובשנייה יש 287,654 אופציות לפי מחיר מימוש של 6.518 דולר. מניית סטרטסיס, נזכיר, נסחרת לפי מחיר של 92.32 דולר, ולכן ההטבה הגלומה בחבילות אלו עומדת על 52.1 מיליון דולר.
כמו כן, יש לרייס 115,062 מניות רגילות (שכנראה מקורן באופציות) שהשווי ברוטו שלהן הוא 10.6 מיליון דולר. לפי הידוע, רייס כבר הספיק להמיר חלק מאופציות אלו למניות, ומכר את המניות בשוק לפי מחירים הדומים למחיר הנוכחי של המניה. כך, צבר רייס הון (ברוטו, לפני מס) של 65 מיליון דולר בקירוב (230 מיליון שקל).
שכיר אחר שהתעשר לא מעט מהצלחת החברה הוא אילן לוין, דירקטור ובעברו נשיא אובג'ט. ללוין יש אופציות בנות מימוש מיידי שההטבה הגלומה בהן עומדת על 32.9 מיליון דולר, ואופציות שלא ניתנות למימוש מיידי המגלמות הטבה של 4.3 מיליון דולר. כך, הונו (ברוטו, לפני מס) עומד על 37 מיליון דולר לערך (132 מיליון שקל). לוין הוא איש הון סיכון ופרייבט אקוויטי, ובעברו שימש כמנכ"ל חברת הסמיקונדוקטור CellGuide.
אחרונה חביבה היא עדינה שור, דירקטורית בעבר והמנכ"לית הקודמת של אובג'ט, שכיהנה בתפקיד זה במשך שש שנים. לשור יש אופציות שההטבה הגלומה בהן עומדת על 23.8 מיליון דולר (85 מיליון שקל). שור מכהנת כיום כמנכ"לית CellGuide, ומכאן הקו המחבר השני בינה לבין לוין.
בעלי המניות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
