מהביטלס עד הבקסטריט בויז: הנה היהודים הכי משפיעים בתעשיית המוזיקה

בני עמנו תפסו מקום מרכזי בתעשיות הבידור והמוזיקה של ארה"ב מאז היווסדן. הם היו מהמו"לים הראשונים ששלטו בענף המוזיקה טרום עידן ההקלטות, ואחזו בחלק מאולפני הסרטים ההוליוודים שהשקיעו גם בחברות תקליטים. מוזיקאים יהודים תמיד ניצבו בחזית הפופ האמריקאי: מהאחים ג'ורג' ואיירה גרשווין וארווין ברלין, דרך קרול קינג ובוב דילן, ברברה סטרייסנד וסיימון וגרפונקל, לאונרד כהן ולו ריד, ועד לביסטי בויז ולאיימי וויינהאוס. יהודים הרימו תרומה מכרעת למיזוג המופלא בין מוזיקה אירופית לבנה למוזיקה שחורה שמוצאה באפריקה, וכמה כאלו כלולים גם ברשימה הבאה.

לרגל המפגש בין חגי השנה החדשה שלנו לרבעון המכירות הכי חזק בתעשיית המוזיקה העולמית טרום החגים שלהם, בחרתי את היהודים הכי משפיעים דווקא מאחורי הקלעים של תעשיית המוזיקה. מי שגם אם נותרו אלמונים, עמדו מאחורי הכוכבים הכי גדולים במוזיקה של 100 השנים האחרונות. 11 אמריקאים וגם, איך לא, אנגלי אחד, שהתכבד להיות הראשון ברשימה.

בריאן אפשטיין

המנהל של הביטלס

הוא אמנם ניהל קריירות לא רעות לאמנים אחרים מה"מרסי ביט", למשל סילה בלאק, ג'רי והפייסמייקרז ובילי ג'יי קריימר. אבל בריאן סמואל אפשטיין היה, כמובן, המנהל של הביטלס עד למותו ב-1967 כשהיה רק בן 32. אמנותית, הביטל החמישי היה המפיק המוזיקלי ג'ורג' מרטין, אבל המסירות, החזון והאמונה של אפשטיין היו מכריעים בדרכם של הביטלס למעלה. מותו טרם עת גם נמנה עם הזרעים שהובילו לפירוקם.

ג'רי וקסלר

הכניס את ה"ריתם'נ'בלוז" לכל בית

בשנות ה-40, כעיתונאי ועורך ב"בילבורד", מגזין תעשיית המוזיקה האמריקאית, וקסלר החליף את ההגדרה "מוזיקת גזע" להגדרה המוכרת - "ריתם'נ'בלוז". מאוחר יותר, כמפיק, הפך את הסגנון הזה לאהוב בכל בית באמריקה ובעולם כולו, בין השאר תוך עבודה עם אמנים כריי צ'ארלס וארית'ה פרנקלין. וקסלר נחשב מגדולי מפיקי המוזיקה האמריקאים, ומסמלי האחווה ושיתופי הפעולה בין היהודים למוזיקאים השחורים.

אלן פריד

הראשון שטבע מסחרית את השם רוקנ'רול

אביו היה יהודי ואימו נוצרייה, ופריד הוא היהודי הכי בולט ששלט על צומת התקשורת והמוזיקה באמריקה. משדרני הרדיו הכי פופולריים בשנות ה-50, נחשב לראשון שטבע מסחרית את השם "רוקנ'רול". בסוף אותו עשור הקריירה שלו נקטעה כשוועדת חקירה גילתה את היקפי השוחד העצומים בתעשיית המוזיקה. פריד גם עבד בטלוויזיה, וכאמרגן הופעות מהראשונים שהפיקו אירועים מעורבים ללבנים ולשחורים.

פיל ולנארד צ'ס

החתימו את הבולטים מאמני השיקגו בלוז

המון יהודים שלטו בחברות תקליטים אמריקאיות, אבל לפישל ולייזר צ'יץ' ילידי פולניה הייתה השפעה קריטית במיוחד. אחרי שהיגרו לארה"ב והחליפו שמותיהם ללאונרד ופיל צ'ס, הקימו את חברת "צ'ס רקורדז", שהייתה מזוהה עם סגנון מוזיקלי שלם כשהחתימו את הבולטים מקרב אמני ה"שיקגו בלוז", חלוצי הבלוז העירוני והחשמלי של צפון אמריקה במחצית השנייה של המאה ה-20, כמו מאדי ווטרז, בוב דידלי, צ'אק ברי וליטל וולטר.

דון קירשנר

טיפח וקידם יצרני להיטים דוגמת פול אנקה

הוא ניהל להקות מצליחות כמו המאנקיז והארצ'יז וקנזס, אבל נכנס להיסטוריה בעיקר כמו"ל השירים שזכה לכינוי "האיש עם אוזני הזהב". הוא אחראי לתור הזהב של יצרני הלהיטים ב"בניין בריל" בניו-יורק, צמדי ושלישיות כותבים ששלטו בתעשיית הפופ עד בוא הביטלס. בין כותבי השירים שקירשנר טיפח, קידם את שיריהם ועשק את כישרונם: פול אנקה, קרול קינג וג'רי גופין, ניל סדקה, פיל ספקטור ורבים אחרים.

אלברט גרוסמן

המנהל של בוב דילן

נכון, הוא ניהל את פיטר פול ומרי, וג'ניס ג'ופלין, ואת אודטה ואחרים. אבל גרוסמן כאן בגלל קליינט אחד, גדול כותבי השירים של אמריקה, בוב דילן. לפני גרוסמן, מוזיקאים שילמו למנהליהם 15%מהכנסותיהם. גרוסמן העלה את עמלתו ל-25%, בנימוק ש"בכל פעם שאתה מדבר איתי אתה הופך ל-10% חכם יותר משהיית לפני השיחה, ולכן אני לוקח יותר מכל האידיוטים שלא מוסיפים לך כלום".

אלן קליין

השתלט על עסקי הרולינג סטונס והביטלס

הוא החל כמנהל הכספי של סם קוק, בנה אימפריה קטנה במולדתו ארה"ב ועבר ללונדון. תחילה השתלט על עסקי הרולינג סטונס, ומאוחר יותר על אלו של הביטלס. קליין אכן שיפר במאות אחוזים את הכנסות שתי הלהקות מכל אלבום שמכרו. אבל את מרבית מה שהרוויח כנושא ונותן בשמם מול, בהתאמה, "אי.אם.איי" ו"דקה", הפסיד בניהול כושל של החברות שהקים וניהל בבעלות משותפת שלו ושל הלהקות עצמן, שתבעו אותו במשפטים שנמשכו שנים ארוכות.

ביל גרהאם

אמרגן הרוק הצבעוני ביותר בארה"ב

וולודקה גריונקה נולד בברלין. אביו נפטר יומיים לאחר לידתו, ואמו מסרה אותו ואת אחותו לבית יתומים שמילט אותם לצרפת עם עליית הנאצים לשלטון. כבוגר, הפך לאמרגן הרוק המוכר והצבעוני ביותר בארה"ב. אחרי שהיו בבעלותו שני מועדונים מפורסמים בסן פרנסיסקו וניו-יורק, ה"פילמור ווסט" וה"פילמור איסט", צמח עם תעשיית המופעים כולה ממועדונים לאצטדיונים, בין היתר במסעות היסטוריים של להקות ענק כמו הרולינג סטונס ולד זפלין.

קלייב דיוויס

החתים את ג'ניס ג'ופלין, פאטי סמית' וברוס ספרינגסטין

העו"ד שטיפס בסולם הדרגות בחברת סי.בי.אס עד למנכ"לות, ואז הקים את חברת "אריסטה" ומאוחר יותר את "ג'יי רקורדס", הפך למגלה הכישרונות עם שנות הקריירה הארוכות ביותר. לאורך 40 שנה החתים בעצמו, שימו לב לרשימה החלקית, את: ג'ניס ג'ופלין, סנטנה, ברוס ספרינגסטין, בילי ג'ואל, אדמה רוח ואש, אירוסמית', פאטי סמית' וויטני יוסטון וליאונה לואיס.

ריק רובין

התיך את הראפ השחור עם המטאל הלבן

המפיק המוזיקלי האמריקאי החשוב ב-30 השנים האחרונות ישב גם בכמה תפקידים ניהוליים בכמה חברות תקליטים. מלבד עבודות מופת עם שלל אמנים כמו ג'וני קאש והרד הוט צ'ילי פפרז וג'יי זי וסלייר, רובין הוא בעיקר האיש, שעם שותפו העסקי השחור ראסל סימונס, התיך בחברת "דף ג'אם" את הראפ השחור והמטאל הלבן, בעבודות ההפקה המוקדמות שלו עם אל.אל.קול ג'יי וראן די.אם.סי והביסטי בויז.

ליאור כהן

איש העסקים הלבן בחזית עסקי ההיפ-הופ

בנם של מהגרים מישראל, כשהיה סטודנט, כהן התנדב להיות מנהל ההצגה של ראן די.אם.סי באירופה. כשחזר איתם משם, הפך לאיש העסקים הלבן בחזית עסקי ההיפ-הופ ועמד בראש כמה חברות תקליטים, האחרונה שבהן חטיבת המוזיקה של וורנר.

לו פרלמן

המנהל של הבקסטריט בויז ואנ'סינק

הוא נכנס לעסקי המוזיקה באמצעות בן דודו, ארט גרפונקל, והפך למנהל שתי להקות הבנים המצליחות של כל הזמנים, הבקסטריט בויז ואנ'סינק של ג'סטין טימברלייק, ואפילו החתים להקת בנות שאחת החברות בה הייתה בריטני ספירז. היה נדמה שפרלמן בלתי ניתן לעצירה, עד שהסתבר שרקם את עסקת הפונזי הכי גדולה בתולדות ארה"ב והותיר חובות של כ-300 מיליון דולר. הוא הודה במרמה ובהלבנת כספים וב-2008 נשלח ל25 שנות מאסר בכלא.