ריאל? בארסה? באיירן? דורטמונד? ואולי בכלל יובה?

1. ליגת האלופות של העונה שעברה תיזכר בעיקר בגלל הניצחון הגרמני הכפול בחצי הגמר והגמר הכל-גרמני הראשון. ולא רק זה, כל שלוש הגרמניות בשלבי הבתים זכו בראשות הבית שלהן. רק ששאלקה הפסידה על חודו של שער לגלטסראיי בשמינית הגמר.

בפגרה קבעה הבונדסליגה שיאי העברות חדשים. השחקן הגרמני מבוקש והליגה הגרמנית מושכת שוב כוכבים: הנריק מחיטריאן העדיף את דורטמונד על ליברפול, טיאגו את באיירן על ברצלונה ומנצ'סטר יונייטד, קווין פרינס בואטנג את שאלקה על מילאן.

בשנים הקרובות עוד צפוי המצב להשתפר עבור המועדונים. ההכנסות מהזכויות המקומיות עלו לכ-630 מיליון אירו בעונה, עכשיו תור הזכויות הבינלאומיות, שהכניסו לבונדסליגה עד היום 70 מיליון אירו מגוחכים בשנה.

לבאיירן, עם גצה וטיאגו, יש תשעה שחקני נבחרות בקישור שיש לו קייס לגבי מרכז השדה הטוב בהיסטוריה. דורטמונד מצידה הביאה עם אאובמיאנג ומחיטריאן - עוד יותר מהירות ומחץ, והמשחק שלה הוא פשוט עוצר נשימה, כפי שאפשר היה להתרשם בחמשת מחזורי הבונדסליגה הראשונים בהם כבשה שלושה גולים בממוצע למשחק. בצ'מפיונס תשחק גם שאלקה, לראשונה שנתיים ברציפות עבורה. עם בואטנג והניסיון של שחקניה במפעל, יש לה סיכוי טוב לשחזר את הישגיה מהעבר ולהגיע שוב לשלבי הנוקאאוט הגבוהים. יהיה מעניין לראות השנה גם את לברקוזן, שלמי ששכח רק לפני שנתיים העפילה לשמינית הגמר מבית ששיחקו בו ולנסיה וצ'לסי.

2. קרל היינץ רומיניגה, מנכ"ל באיירן, הזהיר מפני חזרתן של הקבוצות הספרדיות בחמת זעם העונה, עם רצון לנקום. אין ספק שההדחה על-ידי דורטמונד קטנה שכזאת עדיין צורבת, לריאל שמחפשת רק את ה"דסימה" (הזכייה העשירית בליגת האלופות, יותר מכל קבוצה אחרת בהיסטוריה). ובברצלונה לא יכולים להפסיק לדבר על השביעייה שחטפו מבאיירן. טים סטנארד, כתב הליגה הספרדית של מגזין "פור-פור-טו", שאל לאחרונה: "האם לאוהד בארסה או ריאל יש סיכוי להנאה מכדורגל?". שני דגי ענק בשלולית מאוד קטנה, תיאר סטנארד את המועדונים שחייבים לנצח כל משחק ליגה נגד בשר תותחים.

לריאל יש מטרה אחת בלבד, הוא כותב - לזכות שוב בליגת האלופות אחרי 11 שנות בצורת. רק שעם כל הכבוד לרכש היקר אי-פעם גארת בייל - עדיין עולה סימן שאלה סביב אובדנו של מסוט אוזיל. בחמש העונות האחרונות, שלוש במדריד ועוד שתיים בוורדר ברמן, בישל הקשר ממוצע מדהים של 32.4 שערים לעונה, יותר מכל שחקן אחר בליגות הבכירות באירופה. את ההכרה האינסטינקטיבית שלו את דרכי התנועה של חבריו אי אפשר יהיה ללמד את בייל, שבכלל דומה בסגנונו לרונאלדו, בחודשים ספורים.

ומה יהיה עם ברצלונה? יש להם שלושה שחקני-על, השילוש הקדוש צ'אבי-מסי-אינייסטה, שזה דבר שעוזר, גם עם כל מה שמסביב. וגם ניימאר לא רע. אבל בשני המחזורים האחרונים ספגה ברצלונה ארבעה שערים וניצחה בקושי. יהיה לה קשה לשחזר את ההגעה לחצי הגמר בלי הילת הבלתי מנוצחת, ובלי הגנה מרשימה. הלב שלה, פויול, מה לעשות, כבר בן 35. הוא רחוק שנות אור משיאו, וגם בריאותו לא משהו (הופיע אשתקד ב-22 משחקים בלבד של בארסה בכל המפעלים - הכי מעט מאז עלה לבוגרים של המועדון ב-1999).

3. זוכרים שפעם היתה מעצמה אירופית בשם יובנטוס? הגמר האחרון שלה היה ב-2003, אבל אז הגיעה רגרסיה, פרשת הקאלצ'יופולי, ליגה שנייה, בנייה מחדש, התאוששות, וזינוק בחזרה למעלה. גם הקמפיין אשתקד באלופות הוסיף שמן לגלגלי הזינוק של המועדון, שהכניס 65.3 מיליון אירו מבונוסים של אופ"א - יותר מכל קבוצה אחרת במפעל, כולל שתי הפיינליסטיות מגרמניה. מה שמשמח כמובן את הנשיא, אנדריאה אניילי, שמצדו מסרב לרתום את העגלה מהר מדי. "השנה אנחנו עדיין יכולים לממן רכש רק באמצעות מכירות שחקנים. מ-2014 תגענה ההשקעות". זאת בהתאם לתכנית החומש שקבעה שב-2015 יובנטוס צריכה לחזור לטופ האירופי.

אנטוניו קונטה, המאמן, טוען שאליפות שלישית ברציפות באיטליה "היא מטרה ריאלית. בליגת האלופות, הקבוצות הגדולות מחוץ להישג ידינו". צניעות? "בגלל האמצעים הפיננסיים, מועדונים כמו באיירן הם גורדי שחקים, אנחנו סיימנו לבנות בקושי חצי". ובכל זאת התחזקה יובנטוס. עם מרכז שדה שכולל את אנדריאה פירלו, ארטורו וידאל, קלאודיו מרקיזיו, פול פוגבה ובאגפים את הלוחמים המהירים והבלתי נדלים שטפן ליכטשטיינר וקוואדוו אסמואה, צריכים החלוצים רק לדעת להכניס את הכדור. דבר שקרלוס טבס, מירקו ווצ'יניץ' ופרננדו יורנטה דווקא יודעים טוב. ועל ההגנה שמהווה גם את הגנת נבחרת איטליה לא צריך להוסיף. ג'יג'י בופון יודע מה באמת חשוב: "ארבע שנים מהקריירה שלי הייתי מקריב בשביל הגביע עם האזניים הגדולות". להתראות בגמר בליסבון?