עם ההחלטה שהתקבלה בימים אלה על מתווה הפרטה לתעש, עולה ביתר שאת סוגיית הפרטת החברות הממשלתיות ותרומתה האפשרית למשק הישראלי. דווקא הקשיים העולים ממתווה ההפרטה, ביניהם מחיקת חובות למדינה ומתן הטבות פרישה מפליגות לעובדים, מאירים עוד יותר את הצורך ביצירת מנגנוני פיקוח מהסוג שיכול להתקיים דווקא בחברות הציבוריות.
אין זה סוד ששוק ההון המקומי חווה בשנים האחרונות את אחד המשברים הקשים בתולדותיו, אם לא את החמור שבהם. עם התעניינות הולכת ופוחתת בקרב המשקיעים, ירידה של למעלה מ-60% במחזורי המסחר בבורסה שלנו (בשוק האקוויטי) וצמצום דרסטי במספר החברות הציבוריות הרשומות בה למסחר.
שוק הון מפותח, עם רמות גבוהות של סחירות ונזילות, הינו חיוני לצמיחת הכלכלה הישראלית ומהווה משאב כלכלי קריטי למשק. אחת הבעיות המרכזיות בשוק הנוכחי היא הריכוזיות הגבוהה: שווין המצרפי של למעלה מ- 85% מהחברות הרשומות למסחר, מהווה רק כ- 30% משווי הבורסה, בעוד חברות כמו טבע, החברות הדואליות, הבנקים וענף הגז - מהווים כ-64% משוויה.
עם כל הקשיים הכרוכים בכך, הנפקת אקוויטי של חברות ממשלתיות הינה הכרחית להבראתו של שוק ההון. הנפקה כזו עשויה לפתור שתי בעיות ליבה של הכלכלה המקומית במקביל: להגדיל באופן משמעותי את מקורות הכנסה של המדינה לאור הקשיים התקציביים, ולהגדיל באופן ניכר את מחזור המסחר הדליל ואת שווי השוק של הבורסה המקומית, כך שתהפוך לאטרקטיבית יותר למשקיעים. מהלך כזה גם יקטין את ריכוזיות היתר של חברות וענפים ספציפיים.
נניח למשל, שהמדינה תנפיק במהלך השנים הקרובות חלק מאחזקותיה בחברת החשמל, נמלי אשדוד וחיפה, מקורות, רכבת ישראל, דואר ישראל, תעשייה אווירית ורפאל. חברות אלו עשויות להיות אטרקטיביות במיוחד למשקיעים (הן הזרים והן המקומיים) מאחר ורובן מהוות חברות דפנסיביות, המייצרות תזרימי מזומנים יציבים למדי ונהנות מרשתות ביטחון.
הנפקה של 25% מהחברות הללו עשויה להגדיל את מקורות המדינה בלמעלה מ-9 מיליארד שקל (תחת הנחה שמרנית ששווי השוק שלהן במועד ההנפקה יהיה בקירוב ההון העצמי המדווח שלהן).
השפעה של הנפקות אלו על הבורסה תהיה דרמטית ותשנה את פני המדדים לחלוטין. כך למשל מדד ת"א 25 יהפוך להרבה פחות ריכוזי כיוון שחברות כמו חברת החשמל ורכבת ישראל עשויות להיכנס אליו (וזאת על חשבון הבנקים וענף הגז והדלקים). מדד ת"א 75 עשוי להשתנות באופן דרמטי אף יותר, שכן מחזורי המסחר ושווי השוק של החברות הנכללות בו נמוך יותר. עם הנפקה של 25% מאחזקות המדינה, כמעט כל החברות הממשלתיות ייכנסו אוטומטית למדד זה ויגדילו את שווי השוק שלו באופן ניכר.
חשוב לציין גם שהנפקת חברות ממשלתיות אלו עשויות להוביל במקביל להתייעלותן כתוצאה מחובת הדיווח לציבור, החלת תקנות ניירות הערך, חיזוק הממשל התאגידי ובמיוחד ביצוע אנליזה באופן תדיר באשר לביצועיהן.
ברור כי מהלך כזה ייתקל בקשיים. כך למשל אנו רואים כי הפרטת תעש תהיה כרוכה בפיצוי לעובדים ובמחיקת חובות. מאידך, הפיכתן של החברות הללו לציבוריות תייצר שקיפות שתוביל בהמשך פעילותן לנורמות שאינן קיימות היום. השוק ייתן את דעתו באופן תדיר להתנהלות החברות, לתנאי השכר ולביצועים, ו"יעניש" את החברה (הורדת מחיר המניה) ואת מנהליה (אי אישור תגמול בכירים , חילוט אופציות וכיו"ב), בהתאם. דירקטוריון החברה שיהיו בו נציגי המוסדיים (כמניות מיעוט) מחד ומאידך ועדת הביקורת וועדת התגמול (שרוב חבריה הם דח"צים ודירקטורים בלתי תלוים) לא יאשר מינויים של מנהלים כושלים, ויידרשו תשובות לשאלות באשר להטבות חריגות לעובדים (המקובלות במגזר הציבורי אך לא במגזר הפרטי) ועוד.
ראוי גם להזכיר כי מדינת ישראל כבר ביצעה בעבר הנפקות אקוויטי של חברות ממשלתיות, כך שהוכח שניתן לבצע מהלכים מסוג זה (למשל הנפקת אל-על ב-2003 ובזק ב-2005). גם בעולם יש דוגמאות לא מעטות להנפקה של חברות ממשלתיות. סין החלה כבר ב-1992 להנפיק חברות ממשלתיות וגייסה כתוצאה מכך 60 מיליארד דולר ואף מתכננת להרחיב הנפקות מסוג זה (למשל הנפקת בנק אוף צ'יינה).
לאור כל זאת, נראה שצעד כזה עשוי לקדם מאוד את שוק ההון המקומי ולאושש אותו מהמכות האחרונות שספג. ממשלת ישראל ורשות ניירות ערך צריכות להרים את הכפפה ולקדם הנפקות אקוויטי של חברות ממשלתיות בהקדם.
ארז סופר, שותף מנהל, BDO זיו האפט
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
