ב-25 באוגוסט קיבלו עיתונאי קול ישראל מכתבים שאמרו שמכסת השעות הנוספות לחודש זה מוקטנת. הטפסים שחתמו עליהם מנהלי הרשתות הנחו כמה שעות צריך למלא וצירפו אזהרה שמי שישנה אחרת - הטופס שלו לא יטופל, ולכן הוא לא יקבל בכלל שעות נוספות. העיתונאים בקול ישראל חתמו על הטפסים כפי שהם נדרשו, וציינו כי הם עושים זאת תחת מחאה.
75 מיליון שקל - זו הייתה החריגה הגדולה של רשות השידור כולה בתחום השעות הנוספות בשנה החולפת. בסך-הכול, מנתונים שהגיעו לידי "גלובס", 50% מהשעות הנוספות הולכות על ערוץ 1, ו-27% על קול ישראל בעברית. 11% מכלל השעות הנוספות הן באגף הגבייה וההנהלה ברשות השידור.
ועדיין, עיתונאי קול ישראל הופתעו לגלות כי רק הם נדרשו לקיצוץ - והקיצוץ בשעות הנוספות דילג הפעם מעל עובדי ערוץ 1. "אנחנו, שמשכורותינו צנועות ועבודתנו רווחית, מקוצצים - ובעלי המשכורות הגבוהות יותר באותו ארגון אינם מקוצצים", אומר יו"ר ועד עיתונאי הרדיו ברוך אסקרוב, עורך ומגיש ברשת א'.
אסקרוב החל לעבוד ברשות השידור בשנת 1981, נשאר ל-3 שנים ושב בראשית שנות ה-90. בסך-הכול הוא צבר ותק של 21 שנים, ולאחר 4 תארים אקדמיים הוא מודה כי הוא מרוויח היום פחות מ-10 אלף שקל. ב-2009 שכרו הגיע ל-6,000 שקל, וזו פרנסתו היחידה. החלק הארי בשכרו, בשל הסכמי עבודה שנחתמו במהלך השנים, מורכב מתוספות שונות, ושכר הבסיס שלו עומד על 4,666 שקל בלבד.
על-פי תלושים אחרים של עיתונאי קול ישראל שהגיעו לידי "גלובס", שכר הבסיס - כלומר השכר הפנסיוני - של העובדים נע בין 2,600 ל-4,800 שקל. על תופעת האפליה הסכימו גם בוועדת הכספים של רשות השידור בראשותו של דוד חיון.
למחרת המכתבים התפרצו עיתונאי הרדיו לשתי ישיבות של הוועד המנהל, הראשונה של ועדת התוכן והשנייה של ועדת הכספים. "נכנסתי ואמרתי 'דעו לכם שאתם צריכים לשנות את החוק - מקום מושבה של ההנהלה לא בירושלים אלא בסדום'", אמר אסקרוב. "ישבו שם אמיר גילת, היו"ר; יוני בן-מנחם, מנכ"ל רשות השידור; ומיקי מירו, מנהל קול ישראל. אנחנו, משום מה, מרוויחים בתוך הארגון משכורות נמוכות יותר, ואנחנו מקוצצים? היו עובדים שנשברו ובכו מהמהלך הזה. איך אתם רומסים את החלשים? נלך לכל כתובת, כולל לוועדה שמינה ארדן, ונגיד מי אתם".
לדברי אסקרוב, "זו התנכלות ישירה ברדיו. חד-משמעית". לדברי עיתונאים אחרים ברדיו, הסיבה לאפליה הזו היא קרבתם של עובדי הטלוויזיה לאיש החזק ברשות השידור, זליג רבינוביץ'. ועדת הכספים, בראשותו של חיון, נתנה הוראה לעצור את האפליה והחליטה לעשות מעקב אחר המשך התנהלות הקיצוץ.
נתוני האזנה גבוהים
תקציב רשות השידור בשנת 2013 הגיע ל-984 מיליון שקל. מתוכו הגיעו הוצאות השכר ברשות בשנה זו ל-493.5 מיליון שקל. ושימו לב להבדלים - ההוצאה על ערוץ 1 (ללא השידורים בערבית) עומדת על 418 מיליון שקל, ואילו ההוצאה על 6 תחנות קול ישראל עומדת על כמחצית - 236 מיליון שקל.
תקציבי התחנות השונות, כפי שהגיעו לידי "גלובס", מוכיחות את השכר הנמוך של עובדי הרדיו. למשל, 14 עובדי רשת מורשת הרוויחו יחד בשנה שעברה 1.7 מיליון שקל. 9 עובדי תחנת 88FM הרוויחו 754 אלף שקל.
על-פי דיוני הרפורמה שהתקיימו בשנים האחרונות, ממוצע השכר לעיתונאי (ובכלל זה עורכים ומפיקים) ברשות השידור הוא 14 אלף שקל. את הממוצע מושכים מעלה עיתונאים בערוץ 1 שנכנסים לרשימת שיאני השכר ומרוויחים למעלה מ-40 אלף שקל - אף אחד מהם לא מקול ישראל.
קול ישראל, בניגוד לערוץ 1, הוא גוף שמרוויח כסף. על-פי הערכות, הכניסו בקול ישראל במהלך 2012 כ-90 מיליון שקל מפרסומות, ו-8 החודשים הראשונים של 2013 מוכיחים גידול של 8% בהכנסות. ערוץ 1 הכניס מתשדירים במהלך 2012 (שגם הייתה שנת אולימפיאדה חריגה) כ-12 מיליון שקל בלבד.
"בסופו של דבר, הרדיו - מאוד בשונה ממדיות אחרות נוצצות יותר - נמדד רק מהאפקטיביות שלו למפרסם", אומר מנכ"ל שפ"ם, רונן ברקה, "והעובדה שיש עליה בהכנסות מראה שהרדיו מאוד אפקטיבי. רק באחרונה עלינו עם קמפיין של מפרסמים שמספרים כמה הם הופתעו מההצלחה". התחנות, אם כן, מרוויחות.
אך מעבר להוצאות הגבוהות וההכנסות הנמוכות, לקול ישראל יש קהל הרבה יותר גדול. סקר TGI האחרון הראה ירידה בהאזנה, ולמרות שהיא מקיפה את ההאזנה כמעט לרדיו כולו בישראל, איבדה רשת ב' את הבכורה בנקודות מסוימות ברצועת הבוקר היוקרתית לטובת גלי צה"ל. אולם הדבר לא כרוך בהפסד משמעותי כלכלי, שכן גלי צה"ל אינה חופשיה באופן מלא בפרסום. ועדיין, הצפייה בערוץ 1 בטלה בשישים לעומת ההאזנה לקול ישראל.
לשם השוואה, כשהתוכנית "מבט" בערוץ 1 עומדת על כ-5% צפייה, ינוע מספר הצופים בה על 85 אלף איש בקרב משקי-בית יהודיים. לתוכניות רדיו כמו של קרן נויבך או אריה גולן - הפריים-טיים של הבוקר - מתחברים בין 219 אלף ל-338 אלף מאזינים.
"דה-מורליזציה"
"ריסון השעות הנוספות לא יורגש בתקציב", מעריכים גורמים ברשות השידור ומחזקים את הטענה שמדובר במניפולציה, שבעיקר באה לסמן התייעלות לאוצר.
באחרונה התכנסה ועדת לנדס תחת הוראתו של שר התקשורת גלעד ארדן, ונראה כי הסכינים בתוך רשות השידור מתחילות להישלף.
"בשנים האחרונות חוגגת הפקרות, ובטלוויזיה מעט יותר", אומרים באוצר. "צרכני השעות הגדולים זה הטלוויזיה, ואין שום זיקה בין תשומות העבודה ובין התפוקות. זה קורה בעיקר בשל ההסכמים, אבל חלק לא קשור בכלל להסכמים".
יש לזכור שבניגוד לטלוויזיה, ברדיו עובדים 24 שעות. ואולם ההסכמים הם כאלה, שמשמרת כפולה נחשבת לשעות נוספות והשכר בגינה גבוה יותר.
"הרבה פעמים יש ברשות השידור אווירה של דה-מורליזציה", אומר אסקרוב. "הפעם יש אווירת התקוממות. כי אנשים פעילים עושים את העבודה, ואנחנו רואים את הוועדה של לנדס, ואנחנו חוששים שבסוף ישפכו את התינוק עם המים - אותנו, המצליחים והרווחיים, יחד עם המקום שבאמת מדמם. החור השחור של רשות השידור הוא ערוץ 1 והנהלת רשות השידור. לא עובדי הרדיו ואפילו לא עובדי הטלוויזיה. מי שהיה צריך לשמור עליו זו ההנהלה, זו המערכת הלא מקצועית".
- אתם מרגישים מופלים?
"בוודאי על-ידי ההנהלה הזו, וגם על-ידי קודמותיה. אבל פתאום החזקים מועכים את החלשים. זו התנכלות, לא פחות. מקריבים אותנו".
מרשות השידור נמסר כי "לא ניתנה שום הנחיה על-ידי מנכ"ל רשות השידור לקצץ במכסות השעות הנוספות של הרדיו. מנהלי המדיות השונות נדרשו להקפיד על מכסות השעות הנוספות שהוקצו לכל מדיה ולא לחרוג מהן. עובדי הרדיו ועובדי הערוץ הראשון מקבלים את שכרם בהתאם להסכמי עבודה הנהוגים ברשות השידור מזה עשרות שנים. הרפורמה אמורה הייתה לשנות את המצב ולהסדיר את עניין השכר, אך היא הוקפאה. הנהלת רשות השידור מעריכה מאוד את עבודתם של עובדי הרדיו והערוץ הראשון כאחד, והיא אינה מפלה ביניהם".
תלוש שכר
קול ישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
