סל הקניות של ג'ורדי קרויף ואריק בנאדו

כישלונה של הנבחרת הלאומית להישאר אפילו תיאורטית בתמונת המאבק על כרטיס לפלייאוף האירופי למונדיאל, השיבה אותנו באחת לליגה ולשתי הקבוצות היחידות באמת שאפשר למלמל את שמן ואת שמה של אירופה באותה נשימה - מכבי ת"א ומכבי חיפה.

לא זו בלבד שהשבוע תחלנה שתי הקבוצות את הופעתן בשלב הבתים של הליגה האירופית, ובשבוע הבא יתמודדו ביניהן לסוג של משחק עונה מוקדם - הרי שביום שלישי בדיוק נסגר עליהן חלון ההעברות, מה שמאפשר לנו לבחון לעומק מה הן עשו בקיץ הזה.

***

דווקא ג'ורדי קרויף הפתיע. לרעה. מכבי נכנסה לעידן החדש של פאולו סוזה בצורה אמביוולנטית. מצד אחד היא משחקת כדורגל יצירתי באופן קיצוני, הרבה יותר מאשר בעידן אוסקר, אבל קשה מאוד לאמוד את יכולתה, שכן הפער בין הפוטנציאל לבין מימושו עדיין גדול מדי. הסיבה לכך היא היעדר סקורר. אובדנו של אלירן עטר לריימס הצרפתית משמעותי הרבה יותר מכפי שציפתה מכבי. עטר כבש למעלה מ-20 גולים בכל המפעלים בכל אחת משלוש עונותיו בקרית שלום. ברק יצחקי שחזר מהשאלה בקפריסין הוא שחקן נפלא, אבל לא בהכרח כזה שינפק מספרים דומים. טל בן חיים שהגיע מהיריבה העירונית הוא שחקן קו מפחיד, אבל הוא אינו סקורר בשום צורה. נשארנו עם ראדה פריצה.

אמנם השבדי הכניע את בני יהודה במחזור האחרון (זה שנערך עוד בתשע"ג), אבל פריצה הוא לא שחקן המטרה האולטימטיבי, וכפי שהתגלה כשחקן משלים בעונה שעברה, כך הוא עדיין משמש בעיקר כפיבוט לשחקני הקו השני של מכבי, ושיתוף הפעולה המוצלח שלו עם ערן זהבי ניכר. בלי סקורר, יהיה קשה למכבי להמשיך לתרגם את הכדורגל היצירתי של סוזה לניצחונות רצופים לאורך זמן. מאחר וזה יהיה המצב עד ינואר, מכבי תצטרך להתמודד עם כלים לא מושלמים.

למכבי, מוזר ככל שזה נשמע עבור קבוצה כזאת עשירה - יש חיסרון בעמדת השפיץ. לכן, תמוהה ההתעלמות העונה ממואנס דאבור, שחקן שעולה מעט כסף וצמח במועדון. לדאבור, שחקן הנבחרת עד גיל 21, יש כבר שתי עונות בוגרים ו-20 שערים. הוא כבר עכשיו מדורג בין 500 הכובשים הגדולים ביותר בליגת העל בכל הזמנים. בשבע העונות האחרונות עד הנוכחית הוא כבש 193 שערים, 67 בעונה אחת בנערי אחי נצרת, ממוצע של 28 שערים בעונה, ולא חשוב איזה ליגה, מה הגיל, ומה חוזק המתנגד. מדובר במכונת שערים שגם בנבחרות כבש כבר 9 שערים ב-22 הופעות. אי אפשר לטעות במואנס דאבור.

מכבי בנתה סגל רחב מאד שאמור לרוץ בשני מפעלים, אבל לשוליים שלו הגיעו שחקנים שלא מצליחים באמת להיכנס לרוטציה. דן איינבינדר נרכש ובקושי השתלב, עומרי בן הרוש נרכש וכלל לא השתלב (למרות האכזבה ממגן הרכש מחטאפה מאנה), ניקולה מיטרוביץ' בכלל מהווה חידה. ויש גם את השוער החדש חואן קולינאס שעושה רושם חיובי, אבל כבר עכשיו אפשר לקבוע שהוא לא ברמה של וינסנט אניימה (ולא רק לו יהיה קשה להיות אניימה...).

עושה רושם שאין ברכש של הצהובים כדי להבטיח הצלחה מטאורית באירופה, בוודאי נוכח ההופעות של המועדון שם עד כה. בגזרת הליגה, יש רק קבוצה אחת שתקבע האם מכבי ת"א תטייל לאליפות שנייה ברציפות או תזיע בדרך לאובדן התואר: מכבי חיפה.

***

בניגוד למכבי ת"א, ולמרות ההפסד באשדוד שנבע מרוטציה מוגזמת של אריק בנאדו, אפשר להכתיר את הרכש של מכבי חיפה כהצלחה. נכון לעכשיו.

למרות שרובן ראיוס לא כבש אף אחד מששת השערים שלו עד כה בליגה, אלא באירופה, מדובר בשחקן ציר שעליו תקום או תיפול הקבוצה, והשער שלו מול אסטרה ברומניה רק מחדד זאת. ראיוס וחיפה לא היו טובים ברומניה, אבל השער הגאוני שלו בבעיטה חופשית טרף את כל הקלפים והפך את שאר ההתמודדות לגארבג' טיים.

ראיוס עושה רושם של אחד הזרים היותר איכותיים שהגיעו לליגת העל בשנים האחרונות, ואולי הבינגו הכי גדול של חלון קיץ 2013 בליגת העל. הוא הצטרף לכאן בגיל 27, במה שנראה כמו שנות השיא שלו. בשנה שעברה הוא כיכב בכדורגל היווני עם 8 שערים ו-12 בישולים במדי אסטרס טריפולי, למרות העמדה שלו במרכז המגרש. הכדורגל היווני, על-אף נסיגתו, עדיין איכותי בהרבה מהישראלי. לא ברור איך חיפה הצליחה להנחית אותו כאן, אבל הרווח כולו שלה.

שמעון אבו חצירא, למרות שעוד לא הרשים ולמרות שאינו איתי שכטר אחריו חיזרה חיפה בקיץ - משתדל להתאקלם ולהתרגל למועדון גדול לראשונה בקריירה שלו. הוא אמור להוות אקס פקטור העונה בקרית אליעזר/סמי עופר. אלעד גבאי טרם נכנס אפילו לעמדה שלו, וכמוהו רן אבוקרט, ולשניהם אמור להיות משהו ברגליים אם להתרשם מעברם הקרוב.

למרות ההצלחה של חיפה ברכש, גם אצלה קשה להבין איך מתעלמים מהמספרים של שובל גוזלן, כוכב קבוצת הנוער שזכתה בדאבל. כמו דאבור, גוזלן הוא מכונת שערים - 170 גולים בשבע העונות האחרונות, 33 בעונה האחרונה לבדה ושישה שערים ב-14 הופעות בנבחרות. רכש, ככל שיהיה טוב, לא יכול למנוע השתלבות של שחקני נוער מבטיחים בקבוצה הבוגרת.

הקביעה האחרונה נכונה כפליים אם לוקחים בחשבון את הרכש של העונה הקודמת במכבי חיפה - דינו אנדלובו. ספק גדול אם דווקא שחקן כזה ראוי לקזז מדקות המשחק של מטאור צעיר שמתחנן להמריא כמו גוזלן.