גוברים החששות בנוגע ליכולתה של חברת דואר ישראל לשרת את החוב הציבורי בהיקף 400 מיליון שקל שגייסה בתחילת 2010. לפני ימים אחדים הורידה חברת מידרוג את דירוג החוב לאג"ח של חברת הדואר הממשלתית מ-A2 ל-A3 - הורדה שלישית במספר מאז ההנפקה, בצעד שהוביל להעלאת הריבית שמשלמת החברה למחזיקים. כל זאת, בצל מאבק חריף שהתעורר בין ההנהלה לוועד העובדים בחברה.
מידרוג הותירה את אופק הדירוג שלילי, תוך שציינה בדוח המעקב כי ההורדה "משקפת את העמקת ההרעה במצבה העסקי והפיננסי של חברת הדואר... ומגלמת את הערכתנו כי הפסד תפעולי משמעותי יירשם גם בשנה הנוכחית, ויוביל לשחיקה נוספת באיתנות ובנזילות הנמוכה".
בחברת הדירוג מציינים עוד כי "נדרשת נקיטת פעולה משמעותית לשיפור מצבה העסקי והפיננסי של החברה בטווח הזמן הקצר", כאשר "הדירוג מגלם הסתברות גבוהה לתמיכה מצד המדינה". לגבי אופק הדירוג השלילי, במידרוג ציינו כי הוא "נובע מאי הוודאות לגבי יכולת החברה להציג תפנית בפעילותה העסקית, ומחשש להעמקת ההפסדים". המשמעות היא שאם לא תקודם בקרוב רפורמה בחברת הדואר, מידרוג עשויה להפחית עוד את דירוג החוב.
בשנת 2012 רשמה דואר ישראל הפסד תפעולי לפני הכנסות אחרות של כ-65 מיליון שקל (45 מיליון שקל בנטרול הוצאות לפרישה מוקדמת של עובדים). להערכת מידרוג, ב-2013, בהנחה הסבירה כי לא תיושם תוכנית הבראה מקיפה, יצמח ההפסד התפעולי ל-65-85 מיליון שקל, כשהחברה צפויה להציג תזרים חופשי שלילי בטווח של 40-50 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי בסך כ-20 מיליון שקל ב-2012.
גורם המעורה בנעשה בחברה, אומר כי דואר ישראל "נזקקת לרפורמה גדולה על מנת לשנות כיוון ולהפוך לחברה שיש לה רווחים לאורך זמן. אבל, בשביל רפורמה שכזו צריך תרומה גם מצד משרדי האוצר והתקשורת".
עם זאת, אותו גורם מדגיש כי מדובר במקרה שונה לחלוטין מאגרקסקו, חברת היצוא החקלאי שהייתה בבעלות חלקית של המדינה, אשר שקרסה לפני מספר שנים. "המדינה מחזיקה במלוא מניות החברה, ובנוסף היא גם לא יכולה להרשות לעצמה פשיטת רגל של הדואר. הציבור לא יקבל זאת", העריך.
גורם אחר המעורה בחברה, ציין גם הוא כי "אין מה להשוות בין הדואר לאגרקסקו: יש עוד כברת דרך מאוד ארוכה לפני שדואר ישראל תהפוך לחדלת פירעון. לחברה יש הרבה נכסים שתוכל לממש".
בהקשר זה, נזכיר כי באוגוסט האחרון אמר ל"גלובס" אבי הוכמן, המנכ"ל הקודם של הדואר, כי "לדואר יש נכסים רבים שאינם משועבדים ושווים הרבה יותר מ-400 מיליון שקל. ברוב המקומות הנכס של בזק צמוד לנכס של הדואר - בזק ידעה להציף ערך של מקרקעין, והדואר עוד לא התחיל. לא צריך להיות פה עוד מקרה אגרקסקו".
יחסים עכורים בין המנכ"ל לעובדים
הנהלת דואר ישראל, בניהול חיים אלמוזנינו, הגישה בדצמבר 2011 תוכנית למשרדי האוצר והתקשורת, הכוללת שורת צעדים כגון פרישת עובדים, העלאת מחיר הדואר היחידני, שינוי בתקני השירות החלים על החברה, וצעדים נוספים שלדעתה "מימושם ישפר את רווחיות החברה לאורך זמן". ואולם, רפורמה שכזו לא בוצעה מאז ומצב החברה לא השתנה, ואף הורע.
להערכת ההנהלה, החברה תוכל לעמוד לפחות בשנתיים הקרובות בהתחייבויותיה - כשיתרת החוב למחזיקי האג"ח עומדת כיום על כ-375 מיליון שקל.
עם זאת, כפי שפורט בדוחות החברה, "ההנהלה מעריכה כי המשך מגמת השחיקה ברווחיות וביתרות המזומנים, מחייב נקיטת צעדים מיידית על ידי מדינת ישראל, על מנת להבטיח את איתנותה הפיננסית של החברה בהמשך... אם לא יינקטו הצעדים המפורטים לעיל, החברה לא תוכל להמשיך ולממן את פעולותיה לאורך זמן".
במקביל, מערכת היחסים בין המנכ"ל לעובדים נקלעה לקשיים. לדברי גורם נוסף המעורה בנושא, לאור מצבה של החברה "מטבע הדברים אין לעובדים הרגשה נוחה. ברור שחלק מהרפורמה שצריכה להתבצע תכלול פגיעה כזו או אחרת בעובדים, כולל פיטורים". גורם מטעם העובדים טען היום כי "ישנם ספקות בנוגע ליכולת ההנהלה להצליח ולהוביל את החברה".
הורדת הדירוג מצטרפת לתחושות שליליות שצפו ועלו לאחרונה בקרב הגופים המוסדיים שמחזיקים באג"ח שהנפיקה דואר ישראל, כגון התנגדותם לכוונת החברה להפעיל את מסופי המטען בנתב"ג. זאת, מחשש שזכייה במכרז תצריך את הדואר לשלם דמי זיכיון של עשרות מיליוני שקלים מדי שנה, למשך שנים ארוכות. בדואר טרם קיבלו החלטה בעניין זה.
בתחילת אוגוסט הודיע יו"ר החברה זה כשלוש שנים, ששי שילה, על סיום תפקידו. שר התקשורת גלעד ארדן טרם מינה לו מחליף, על אף מצבה המאתגר של הדואר.
דואר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.